מידן חיימוביץ

מידן חיימוביץ מסתכל אחרונה על עשרת הימים האחרונים ומרגיש כאילו הוא עצמו היה חלק מהדבוקה הירוקה שהקיפה את המגרש . מזיע כולו ולא מחום , הוא מתיישב וחושב – מה יקרה אילו אנחנו מתכוננים לתרחיש הלא נכון ? מה יקרה אם הקארמה תוביל אותנו בדיוק לאן שאנחנו מכוונים ?


אני מסתכל על השעון המעורר הטיפשי ההוא מרעיד את קירות הבית שלי , מפריע לי לישון שנת ישרים בקיץ הגזור מגיהנום הזה . מסתכל עליה , זה לא מטריד אותה בכלל , ישנה בשקט מופתי , נושמת בשקט עם חיוך השמור רק לאנשים העשויים מהחומר האחר הזה , החומר האפטי , החומר הסתמי , החומר שלא איכפת לו מכלום חוץ מעצמו . נועל את המגפיים מלאות האבק, לובש את הפליז שלא ראה אור יום כבר חצי שנה ויורד למטה, אל האפור הטרי של אחרי הגשם. לוקח שאיפה ראשונה של אוויר נקי ולח, הגשם ירד לפני כמה דקות, מנקה את זוהמת העיר, שוטף את הרחובות הסואנים, את השלטים, את הבתים וגם את אותם מעטי מעטים שנתקעו באמצע הרחוב כאשר הגשם התחיל.

רגע אחרי , ואנחנו יושבים במכונית החדשה שלנו בפקק הנוראי הזה למנוחה ונחלה , אותו פרבר מוכר של העיר האופטימית שכל כך חיפשנו במפה הסבוכה של הכדורגל הישראלי . בצומת הסבוכה ביותר בארץ כבר מזמן השביתו את התנועה אוהדים עם חולצות צהובות-שחורות , שרוקדים מחוץ למכוניות השרד שלהם עם סיגריה בפה וכיפה על ראשם , מסרבים לתת למכוניות בגוונים אחרים להשתלב בתנועה האובר-חד-סטרית שלהם . אמנם כיוונו את הג´י.פי.אס לעיר האופטימיות אבל עושה רושם שהתנועה לא זזה . גלגל"צ דומם , לפחות יש מזגן . אורות מבזיקים לנו ברקע , ומכונית עם דגל טורקי שחור-לבן מסמנת לנו לבוא אחריה , מורידה אותנו ביציאה הראשונה מחוץ למחלף הראשון של העיר הגדולה . כנראה שנצטרך לחזור אחורה .


הדיסוננס המשעשע שבין האורגזמה הכפולה בביקורו של הנשיא הירוק באוסטריה בשנה שעברה, לבין ניסיונותיו במחנה הנוכחי לספור הזדמנויות כיבוש על ידו האחת הוא דווקא הדבר הטוב ביותר שאוהדי מכבי חיפה לוקחים מבאד-רדקלסבורג . המחנה הנוכחי , שנראה מיום ליום כמו מחנה אימון עיתונאי אליו הצטרפו כמה שחקני כדורגל ולא ההיפך , הוא מבחינת אגוז קשה לפיצוח לאוהדים שהתרגלו לראות את קבוצתם מפתחת את שיטת ה"קל באימון-קשה בקרב" לדרגת אמנות , אז לא נותר להם אלא להתלות עליו בקצות אצבעותיהם אל מול תהום השאול של המשחקים הראשונים בליגה , בה גדלים הרבה יותר שיחים קוצניים של שערי חובה מאשר עצי פרי של שערי זכות .

או שאולי מדובר בריאקציה של הטבע לתהליך גבול כאוס עליו מופקד האיש עם הפטרייה בעונת המשחקים הזו? עושה רושם שדווקא לאט לאט אנו מוצאים את עצמנו מסמנים "וי" ליד כל הפרמטרים ברשימה שלנו . הצבא ההגנתי שלנו מתפקד מעולה תחת פיקודו של הגנרל הקולומביאני וסגנו הילד מג´דיידה , אותו אחד שהפסיד את המשחק מול האנגלים במחנה האימון אשתקד בגלל "גביע החלב" ונראה כי בדיוק זה מה שהוריד משפתיו השנה .

אז כמה דקות לפני שאנחנו שוברים את הכלים ומרכינים ראשינו לשם שמים , אפשר לקוות שאולי דווקא פרננדו ג´וסה יכין לנו משהו ג´וסי בגביע הטוטו היוקרתי של תחילת העונה וכך המשיח מברזיל יהפוך למרענן הרשמי של הקיץ . מבלבל אתכם ? נסו להבין אתם למה אחרי שלושה משחקי אימון וארבעה אימונים קיטלגו במכבי חיפה את קטלגו משגו כחתול מרוצים בשק אפור , עוד מק"ט מני רבים בקטלוג הבלתי-נגמר של הרהיטים החוזרים לארץ מולדתם מטעם קרן הנאמנות של איקאה ע"ש אובלידון אושליגון , תהי נפשו צרורה בצרור הפלופים אמן .

במדינה בה תארים מושגים לאו דווקא עם כדורגל סוחף אלא יותר עם ניצול אימפוטנציית היריבות שלך , לא חסר הרבה שגם אנחנו נהיה אלה שחוגגים מחוץ למכוניות שלנו בסופו של ערב נפלא , תוקעים את הדגל בפסגת הר השאיפות של יענקל´ה . במחשבה שנייה , לא נחשוב יותר מדי רחוק . עם בסיס מוצק בדמות מחירי מנויים מצחיקים , הגנת ברזל שאפתנית ועוד חיזוק של שני שחקנים יצירתיים בחלק הקדמי , לא חסר הרבה שבסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר תרעד האדמה באיצטדיון הביתי בצורה שתגרום גם לאחרוני הפקידים באגף הססמוגרפי במגדל השן של ארקדי לדרוש במינוי הירון לונדון שלהם כדי להזהיר מפני התרחיש . התרחיש שיהיה פה גם משהו אחר.


לטורים הקודמים של מידן חיימוביץ´, כנסו לקטגוריית המגזין

מילות מפתח:
מכבי חיפה