האלכימאי הירוק

מידן חיימוביץ, מביא לכם את הימים שעברו עליו אחרי הפגרה ,בטור ראשון מיני רבים שיעקצו ולא יפסחו ,על אף פרה קדושה במסדרונות כיכר ספר וכפר גלים . לקח כמה סיסמאות יפות , תיבל בפלפל משובח ועדיין בטוח שזהו האובר-דוז האופטימי של תחילת הקיץ .


עוד לא עברו חודשיים מהיום בו יצאנו רגלית מרובע א´ באשדוד במשחק האחרון של העונה . בפעם הראשונה דעותינו לא היו חצויות והעברנו את ההליכה לאוטו בעיקר בהסכמה ובהנהון נוסף של הראש , הרי מזמן אנחנו רק כלבים קטנים הזרוקים על דשבורדה הנוצץ של המכונית הזו. רואה חבר מגלגל סיגריה דחוסה בהרבה מאוד אדישות קלינית . "גם אני רוצה את זה , נראה חומר אפטי דווקא דיי טוב" , הפצרתי בחבריי ונעניתי בשלילה. "אתה עוד לא מוכן לזה , חכה בסבלנות לתור שלך" . הסתכלתי על השמיים מנחיתים לי דז´ה-וו של שי הולצמן חוגג את השער באותו מגרש חמש שנים לפני כן , "איזה קטע" ,אמרתי להם , "יכלנו לנקום בהם על אותו יום ארור" .
הלילה תקף אותי בחלומות היסטריים שאני בקושי יכול לשחזר . הרבה מאוד צבעים מעורבבים ואנשים חורקי שיניים מדברים שפות לא מובנות , צוחקים ומשחקים כדורגל . לעזאזל , נראה לי שראיתי שם אפילו קבוצה לובשת אדום זוכה בטורניר כדורגל כלשהו . דווקא אדום ?! זה כמו להגיד שגרמניה תגיע לגמר כלשהו ולא תזכה בו .. השתנו סדרי עולם ? ולמה אני מדבר לעצמי בחלום ?..
"קום, קום" הוא צעק ונתן לי סטירה קטנה כזאת , בלי שאני ארגיש , "ישנת מספיק" . אני מסתכל ולא מזהה , מאמץ את העיניים ורואה דמות לא מזוהה . "אתה לא המאמן ההוא ? ראיתי אותך בדז´ה-וו שלי על הולצמן אתמול, איזה קטע יא אללה " , אמרתי לו וזרקתי עליו את כרית הנוצות הגדולה שלי . "מה אתה עושה אצלי בחדר לעזאזל איתך , אין לך איזה קבוצת תחתית להציל ? ואמא שלך לא לימדה אותך שאסור להצביע על אנשים ?" . הוא לא מגיב לי . "מי בכלל נתן לך את האישור להעיר אותי ? הרי ציפיתי שהמשיח עצמו יגיע אלי על הג´יפ-חמור שלו וילטף אותי עם תלתלים שלא נגמרים , ישיר לי שירי אליפות בלחן של עוזי חיטמן .. תסתלק מכאן !!" . אני צועק עליו ומצפה לראות אותו בורח על נפשו , מחפש את ההזדמנות הראשונה להסתתר תחת הוריקן הציפיות שלי , אבל זה לא קורה . איש הפטרייה מסתכל עלי ומזיז את שפתיו לחיוך גדול ... "אני רוצה לראות אותך איתנו ! " .


יולי 2008 .

יעקב שחר עוטה את בגדי המלך הרקולס , פותח את הסכר הגדול ונותן למים להתפרץ פנימה ולנקות את כל זוהמת השנים האחרונות באורוות של כפר גלים , מסתכל על צילומי הרנטגן של הקבוצה בעונות הקודמות ויודע איזה גידולים צריך להסיר בדרך לשיקום הבלתי נמנע של העסק שלו. חבורת הנלוזים שלא הכירה באוהדים בכלל ,בכדורגל בפרט כבר לא כאן , מאמן חדש הוחתם והביא את איש סודו לשמש כעוזרו (חסד נעורים או "הרכב מנצח לא מחליפים" , תבחרו אתם כבר את הקלישאה) וקצין המודיעין של פיקוד צפון לשעבר מעשן שוב את הסיגר יחד עם כתבי החצר שלו , מתרבב איתם על קרבתו לקהל הרחב ועל האוטובוסים שהוא מסבסד בשבילם לאימון הפתיחה . שפל אדיר הולך להיות העונה , הוא מבין זאת כבר מזמן ויודע איך יוכל הוא למנוע את פרצוף הבוס נוכח המספרים העלובים שיעביר לו דרור גרבר בסוף יולי . " אני חרמן על הקהל והפעם אני הולך עליו בכל הכוח" אומר הצ´יף איתמר , "והפעם אני לא מקבל ´לא´ כתשובה" .

"אוצרות מתגלים בכוח המים השוטפים, ואותם הזרמים גם קוברים אותם"

השבוע התחיל את האימונים מספר חסר תקדים של שחקני כדורגל שהוציאו את תעודת הזהות שלהם בעודם שחקני מועדון הכדורגל של מכבי חיפה . דווקא אחרי שנים בהם היינו צריכים לרעות בשדות זרים , בחיפוש אחרי היהלום הבלתי-מושג , יש לנו הרבה סיבות להתגאות בחבר´ה המוכשרים שעולים על הדשא . יש לזכור , שבתקופה בה אנו נמצאים המילה "סמל" יותר נדושה מתמיד כך שלא צריך להתרגש מכל דבר . כל כך הרבה פעמים היינו שותפים להתרגשות שלא יצא ממנה דבר , סטוץ חד פעמי עם המון צעקות "זאב זאב" מאחד או יותר מהצעירים שלנו . כל פעם אנחנו שומעים מהם "כמה הם אוהבים" , "כמה הם מרגישים" , "כמה הם מחויבים" , "כמה הם שם בשבילנו" ובסופו של יום שוב שמים ידינו על ראשינו בתדהמה נוכח ההופעות העלובות שלהם . אלה יצילו את המועדון שלנו ? "הישועה תבוא מבפנים?" הרי זהו אוסף של ילדים מפונקים שיושבים רגל על רגל בג´קוזי אחרי האימון ומה שמעניין אותם זה בגדי המעצבים (הסיניים-למחצה) שהם קונים במחירים מופקעים בתל אביב , בחורות שמחפשות אייטם חד פעמי (ולא רק אייטם) , והרכב המפואר שקיבלו מהבוס . במקום לקבור אותם בקבר ביקורתי-מטאפורי , אנחנו נותנים להם סטירה ואז לטיפה, מכה חזקה בביצים ואז טפיחה על האגו שלהם . לא קל להצליח עם לחץ היסטרי כזה ודקות משחק מועטות כל כך . הרי בכל זאת – נסה אתה לעשות משהו כשמכניסים אותך עשר דקות לסיום. דווקא עכשיו , כשהחרב לא על צווארם , נקיים הם מחטא חוסר-הניסיון , זחוחים ומוכנים להרפתקה ממנה אפשר לצאת רק גדולים , כולנו נהיה לצידכם – המון מלטפים , פחות מכאיבים . תנסו לעשות את זה הדדי בבקשה .

"במקום שנמצא ליבך, שם יהיה גם האוצר שלך"


יעקב שחר יודע מה הוא עושה כנראה , שוב מסרב להפצרות הגננת לפשוט את הבגדים היקרים שהלבישו אותו הוריו ולקחת חלק במשחק שמתנהל בארגז החול המסריח של הכדורגל הישראלי . אוהדי מכבי חיפה חלוקים בדעותיהם לגבי הפסיביות , הסחבת וחוסר המקצועיות שמאפיינים אותנו בזמן האחרון , אבל רובם לא נותנים לזה להטריד עצמם יותר מדי בגלל הקונצנזוס סביב הבוס הירוק. כמובן שמבחן התוצאה הפעם יהיה קריטי במיוחד , שכן אף אחד לא רוצה לתאר מצב בו נסתכל בסוף השנה במראה ונראה מולנו את הסנריו הגרוע מכל .
לאהוב קבוצה בטוב וברע זה משהו אלמנטרי ואבוי לאוהד שצריך להזכיר לו את זה בכל משחק . לכן , כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא להתייצב לימינו של המאמן שהולך אחרי החלום וצריך להבין , בדיוק כמו בספרו של פאולו קואלו , שכל הכלים לחיפוש ייעודו של האדם בעולם, נמצאים כבר בו עצמו.
רק תקשיב לליבך , אלישע . אתה האלכימאי שלי .

מילות מפתח:
מכבי חיפה