בי גיי מקי

טים דאנקן, אלן אייברסון, בארון דיוויס ואלטון בראנד. מכירים את השמות? סביר להניח שכן. לרשימה הזו יכול היה להצטרף גם הגארד בי. ג´יי מקי, שנחת לפני כחודש במכבי חיפה. מקי, שגדל בדרום קרוליינה, היה הבטחה גדולה במכללה במדינתו, העמיד ממוצעי קריירה מרשימים של 17.2 נקודות, 4 אסיסטים ו-1.9 חטיפות למשחק וקיבל את הכבוד ששמור רק ליחידי סגולה, כשמכללת דרום קרוליינה תלתה את הגופייה מספר 3 שלו על תקרת אולם הכדורסל באוניברסיטה.

מה שאומר, שאיש בקבוצת הכדורסל של מכללת דרום קרוליינה לא ילבש יותר את הגופייה מספר 3. היא רשומה בטאבו על שמו מקי. ומדובר במכללה שאחד מכוכביה בשנות השבעים היה ענק ה-NBA אלכס אינגליש, מגדולי הסקוררים בהיסטוריה של המשחק.

"בי.ג´יי מקי הוא ווינר ולוחם גדול", כתב ג´יי בילאס, הפרשן הבכיר של רשת ESPN ערב הדראפט של 1999, בו מקי לא נבחר בסופו של דבר. "הוא עזר למכללה שלו לחזור למפת הכדורסל". מקי ייזכר כאחד מבכירי השחקנים בליגת ה-SEC, מחוז שנחשב לאיכותי. הוא היה שלוש פעמים ברציפות בחמישיית השנה של המחוז, נחשב לקלע המוביל בהיסטוריה של המכללה עם 2,119 נקודות ואוחז בעוד שלל שיאים ומספרים שנחרטו במדריכי המדיה השונים שמופצים לעיתונאים בארצות הברית מדי שנה.

אז מה קרה בדרך, שהוביל את בי.ג´יי מקי לאולמות כדורסל בערי אירופה השונות ולא לבמה הגדולה של ליגת ה-NBA? תלוי את מי שואלים. בילאס מ-ESPN התריע עוד לפני הדראפט שמקי הוא "סקורר קולג´ים גדול, אבל לא קלע גדול. אין לו טווח קליעה עקבי וגם לא מהירות כדי לעבור מגן ולהגיע לסל. למקי יש בעיה לייצר לעצמו מצבי קליעה ויהיה לו קשה לשמור על גארדים ב-NBA". בילאס גם מדגיש כי בעונתו האחרונה במכללה שיחק מקי כמעט לבדו ונאלץ לתפקד כרכז, מה שהקשה עליו עוד יותר את החיים.

"הסיבה שלא הגעתי ל-NBA היא רק התערבות של פוליטיקה", מסביר מקי את הצד שלו. "היו לי ממוצעים טובים מאוד אבל בשנה האחרונה בקולג´ הקבוצה שלי ניצחה רק שמונה משחקים. בדרך כלל, כשלא מנצחים, פחות אנשים רואים אותך ושומעים עליך, אלא יותר שמים עין על השחקנים מהקבוצות המצליחות. יש הרבה שחקנים שיכולים לשחק שם, אבל לפעמים, מסיבות שונות, זה פשוט לא קורה".

איזו תחושה ליוותה אותך כשלא הגעת לשם?

"הייתי מאוד מאוכזב. כל ילד שמשחק כדורסל חולם להגיע ל-NBA, וזה היה גם החלום שלי מהרגע שהתחלתי לשחק כדורסל. אבל באותו הזמן, למרות האכזבה, הסתכלתי על השתלשלות האירועים בפרספקטיבה הנכונה והבנתי שזה בעייתי. בחרתי לא להוריד את הראש אלא להמשיך הלאה, לליגות ה-CBA וה-NBDL".

יש לך עדיין שאיפה לחזור לשחק בארצות הברית?

"לא. אני כבר בן 31, נהנה ממה שאני עושה עכשיו ומרוויח כסף לא רע. היה חלום להגיע ל-NBA, אבל NBA זה לא הכל בחיים".

אתה מצטער שלא פעלת אחרת בזמן הקולג´, כמו, למשל, לעזוב את המכללה לפני תום ארבע השנים?

"אני לא מתחרט על כלום. אם אנשים היו אומרים לי שאוטומטית אבחר בסיבוב הראשון בדראפט, הייתי עוזב את הקולג´ כבר בהתחלה, אבל לא אמרו לי את זה. מי שנבחר בסיבוב השני לא מקבל הבטחה של חוזה, אז העדפתי להמשיך לשחק ולסיים את הקולג´".

מה עבר עליך בזמן שתלו את גופייתך?

"זו הייתה הרגשה מדהימה. לפניי היו בסך הכל רק חמישה שקיבלו את הכבוד הזה. אין ספק שזה כבוד גדול וחוויתי הרגשה נפלאה לקבל זאת, במיוחד בקולג´ בו גדלתי. קשה להסביר את ההרגשה להיות אחד השחקנים הטובים ביותר שאי פעם שיחקו במכללת דרום קרוליינה".

מקי הוא בן יחיד שנולד לפני 31 שנים בווירג´יניה ועבר עם משפחתו לדרום קרוליינה כשהיה בן שנתיים. מאז שהוא זוכר את עצמו, עסק מקי בספורט, ומצא את ייעודו בתום תהליך ארוך של בחירה. "התחלתי לשחק בגיל ארבע בכל תחומי הספורט האפשריים", הוא מתאר. "בייסבול, פוטבול, כדורגל, קראטה, וגם כדורסל. הייתי ילד מאוד אנרגטי, וההורים שלי חיפשו עבורי תעסוקה. לכן הם שלחו אותי לכל חוג אפשרי. אחרי שהעברתי את הזמן ולמדתי קצת מהכל, גיליתי שאני מתחבר יותר לכדורסל".

הכישרון הגדול של מקי התגלה עוד בתיכון אירמו בדרום קרוליינה, אז סומן ככוכב עולה. ולא סתם כוכב. מקי נבחר להשתתף במשחק המקדונלדס המסורתי, שמרכז אליו מדי שנה את שחקני התיכון הטובים ביותר בארצות הברית. זה היה בשנת 1995, ובחבורה שהתקבצה לצידו של מקי היו גם, בין היתר, שחקני התיכון קווין גארנט, שאריף עבדור ראחים, סטפון מרבורי, צ´אנסי בילופס, וינס קרטר, פול פירס ואנטואן ג´יימסון.

"כשסיימתי את התיכון הייתי בין עשרים השחקנים הטובים במדינה ויכולתי לבחור לאיזה קולג´ אני רוצה ללכת", הוא נזכר, "אבל העדפתי להישאר בבית, בדרום קרוליינה, כי האמנתי שיש לנו קבוצה טובה ושיכול ללכת לנו ממש טוב. שיחקתי ארבע שנים בקולג´. כשהייתי צעיר אנשים אמרו לי שהייתי צריך לעזוב כדי להיבחר בסיבוב הראשון או השני בדראפט, אבל כשהבנתי שיש סיכוי שלא אבחר בסיבוב הראשון פשוט בחרתי לא לצאת ולהמשיך לשנה הרביעית".

לאחר שלא הצליח להרשים קבוצת NBA שתסכים לקלוט אותו לשורותיה, הצטרף מקי לליגות החצי מקצועניות בארצות הברית, ומשם עבר לשחק באירופה. הוא החל את דרכו בקפריסין אך עזב לאחר זמן בשל עלויות חוזהו הגבוהות, ואת עיקר הקריירה ביבשת הישנה עשה בשתי קבוצות בגרמניה ובשלוש קבוצות איטלקיות. בתווך גם הספיק לעבור, לתקופה קצרה מאוד, בצרפת.

"שיחקתי ב-CBA וב-NBDL, אבל שם לא משלמים כסף טוב", אומר מקי. "לכן החלטתי לנסות את מזלי באירופה ולעשות כסף. כשעברתי לאירופה רק חשבתי על זה שאני רוצה לשחק כדורסל ולהרוויח. יש לי ילד ואני צריך לדאוג לו. צריך לזכור שלפני שבע שנים, כשיצאתי לאירופה, היה מאוד קשה להגיע מאירופה ל-NBA. היום זה אחרת. הליגות באירופה התפתחו מאוד".

איך עברה עליך התקופה הראשונית באירופה?

"הייתי מאוד נלהב כשהגעתי לשחק בליגה הגרמנית. החלפתי שם שתי קבוצות אבל נשארתי עם אותו המאמן, הוא לקח אותי איתו. זו ליגה מאוד פיזית והייתי רגיל לסוג משחק שכזה. בשנה הראשונה הייתי בראש טבלת הקלעים וכך גם כשעברתי לאיטליה, שלוש שנים אחרי. שמרתי על ממוצעים טובים והייתי ברשימת חמשת הקלעים הטובים".

מה שמעת על מכבי חיפה?

"בעיקר שמעתי שמעתי שהאוהדים מאוד חמים ודוחפים את הקבוצה, ושיש להם תשוקה לכדורסל טוב. הבנתי שבשנה שעברה מכבי חיפה נאבקה בליגה השנייה אך בסופו של דבר עשתה זאת ועלתה לליגת העל. יש פה ארגון עם שאיפות גדולות".

הופתעת מכמות האוהדים שהגיעה לאימון הבכורה?

"האמת שלא, כי ראיתי אותם ביוטיוב וידעתי מה מחכה ומצפה לי. שיחקתי כבר בעבר מול אוהדים כאלה. זה טוב שיש למכבי חיפה אוהדים טובים עם תשוקה רבה".

איך אתה מתרשם משיתוף הפעולה עם הישראלים עד כה?

"אני מרגיש שאנחנו מתחברים לקבוצה טובה. אנחנו מבינים אחד את השני וכל יום שאנחנו מתאמנים יחד תורם לנו להבין טוב יותר אחד את השני וגם לכל אחד בפני עצמו להיכנס לכושר. אם נמשיך כך יקרו דברים טובים במכבי חיפה".

מה הציפיות שלך מהעונה הקרובה?

"המטרה העיקרית שלנו היא להגיע לפליי-אוף. אם נגיע לפליי-אוף כל אחד יכול לזכות באליפות, אבל החשוב ביותר עבורנו הוא להתרגל לשיטת המשחק של המאמן ולדבוק בהוראות שלו ולעבוד קשה. אם כך יהיה, השמיים הם הגבול עבור הקבוצה שלנו".

אתה מאמין שמכבי חיפה יכולה לזכות באליפות?

"אם לא הייתי מאמין שניקח אליפות הייתי נשאר בדרום קרוליינה. חולון התחילה משהו כשלקחה את האליפות ממכבי. תמיד משהו מתחיל איפשהו. למכבי תל אביב יש קבוצה טובה עם תקציב גדול מאוד אבל זה לא מעניין אותי כשעולים על הפרקט. אנחנו נעשה צעד אחר צעד".