מכבי חיפה

לא את הזקן הזה קיוו שחקני מכבי חיפה להעביר מקניון איילון לצידו השני של הכביש.

הירוקים הגיעו, אמש, למעמד ליגת האלופות, במסגרת המחזור הרביעי של הליגה הטובה בעולם, במטרה לנצח סוף סוף משחק בטורניר היוקרתי הזה ולכבוש את השער המיוחל לו הם ואנחנו מחכים המון זמן.

אבל רבותיי, ציפיות לחוד – ומעשים לחוד. התקשורת הארצית התייחסה ליובנטוס כאל עוד קבוצה בליגה המקומית שלנו והניצחון, לכאורה, כבר היה בכיס מבחינת רובינו. יכול להיות שזה היה הטירוף שכירסם בנו ללא הרף והביא אותנו לכדי טירוף עד שאמרנו לעצמנו – "אז מה אם זו יובנטוס?", יכול להיות אפוא, שמדובר בתסכול, רוצה לומר – "מה כבר יש לנו להפסיד? אז בואו נעלה ונדרוס את הגברת הזקנה והאפורה!"

כל הסיסמאות הללו והתקוות האלו כנראה שחילחלו לראשם של השחקנים ולראש המערכת המקצועית, אלישע לוי. אחרת אין סיבה מדוע הוא הרכיב,שני חלוצים וקשר אחורי אחד.

מכבי חיפה, הנוכחית, הצעירה, שנמצאת בתהליך בנייה, לא יכולה להרשות לעצמה להרכיב שני חלוצים למשחק סופר קריטי מול יובנטוס, אחת המעצמות הגדולות בעולם – בטח לא הרכב שכולל קשר אחורי אחד.

מה שאלישע לוי בעצם ניסה לעשות, זה להעלות הרכב מגוון שייתן את הטון גם בהתקפה יזומה וגם בהגנה. אבל אלישע לוי שכח שכאמור, מדובר באימפריה ברמה עולמית (לא כמו במקרה שלנו – מקומית) וכל תכנון, ראוי שיישקל בכובד ראש ולא בפזיזות הדעת או על פי ניתוחי העיתונות.

אתמול יובנטוס לימדה אותנו שיעור בלחץ מתמשך – עוד בחלק ההגנתי שלנו. יובה דחפה עם כל הקישור שלה – התקפי והגנתי גם יחד על ההגנה הירוקה שלנו, ואלו נבהלו ושיחקו על כדורים ארוכים במשך כל המשחק.

ואני לא מאשים את שחקני ההגנה שלנו. בהיעדר שחקן מרכזי (קטן לא הגיע למשחק, מלבד ניצוצות במחצית השניה), לא היה דרך להניע את הכדור בצורה מסודרת ולנסות להתגבר על הבהלה.

הטעות של אלישע למעשה, הייתה שהוא בנה על גוסטבו בוקולי לבצע שתי פעולות במשחק אחד. אותו בוקולי שבקושי ראה העונה דשא ונמצא בנסיגה מתמדת כבר שנה וחצי. אלישע לוי ציפה מהברזילאי גם לתמוך בהתקפה בצד שמאל וגם לתמוך בקישור האחורי. בוקולי של היום לא מסוגל לבצע זאת –לא בליגת האלופות, זה בטוח.

אותו הדבר לגבי עלי עותמאן. טעות זו יצרה ריק במרכז המגרש ותפסה את הירוקים לא פעם ולא פעמיים מובכים בחלק האחורי כשרק קולמה (המצטיין עד שנפצע) למעשה מחזיק את האמצע לבדו.

המחשבה של אלישע הייתה נכונה ויפה, אבל "לא לחכימא ברמיזא" (כמאמר ציני למשפט הידוע). השחקן הישראלי לא מבין בפעמים הראשונות, בטח במעמדים כאלו – או שמבין ולא מסוגל לבצע. מה שאלישע ניסה לעשות, זה ללמד חתול לשאוג. אפשר לעבוד על כך באימונים, אפילו רצוי – כמו במועדונים הגדולים, אבל בטח שלא שבוע אימונים אחד יספיק לקראת משחק גורלי כל כך.

כך יובנטוס גם כבשה את השער היחיד במשחק. ברגע שקולמה נפצע, הוא דידה חזרה למגרש, אמנם הספיק לחזור לעמדה שלו אבל לא היה מספיק חד וכשיר כדי לסגור את קמוארנסי, שחדר לאמצע ודחק את שער הניצחון. יובנטוס ניצלה עד תום את האמצע הפרוץ כדי להחזיק בכדור ולהניע אותו כאוות נפשה ושחקני חיפה, מצידם, התעצבנו ונגררו לעבירות מיותרות.

במחצית השניה, כשעותמאן עבר לשחק באמצע, הירוקים הצליחו להשתלט על האמצע ולשחק יותר על הקרקע. עלי עותמאן בהחלט ראוי לציון לשבח על המשחק, אתמול. לא קל לבצע את המעבר מבני סכנין היישר למשחק מול אריות אירופה ועותמאן הוכיח אתמול שמקומו במכבי חיפה, בצדק.

משחק פשוט אדיר של המגן/ קשר ימני/ קשר הגנתי, שמא נגיד כלבויניק, שהחזיק למכבי חיפה את המשחק אחרי שקולמה יצא בעקבות פציעה. הקרבה, אגרסיביות, פיזיות, נחישות – עותמאן הראה את כל הנתונים שצריך למשחק כזה על המגרש, אמש. תענוג.

ומה עם ה"חיזוקים" האחרים שהגיעו לקרית אליעזר? מלבד עותמאן, שכבר הוכיח את עצמו, מכבי חיפה רכשה שני שחקני חיזוק, כביכול: דוטרה ושטרכמן. את הראשון ראינו בטורינו (לפחות כמה דקות עד שיצא בכרטיס אדום ביזיוני) והשני לא מפסיק להיפצע כל שני וחמישי. ואני שואל – אם כבר הקבוצה עלתה לליגה הטובה בועלם, לא מגיע לה שני שחקנים קצת יותר טובים ואיכותיים? נותר לנו רק לחשוב מה היה קורה אם היו לנו שני חילופים מצוינים על הספסל במשחק, אמש.

החלק ההתקפי של הירוקים לא הצליח לדגדג את ההגנה האיטלקית הגבוהה והחסונה. כחלק מהמערך הקלוקל שאלישע לוי העלה אתמול בערב, כפי שכבר כתבתי לעיל, גרר את שחקני ההגנה לשחק על כדורים גבוהים לעבר החלק ההתקפי ולוותר על הנעת כדור דרך האמצע.

רוב המשחק, גם לדו וגם שלומי, לא הצליחו להתגבר במשחק גבוה על השומרים שלהם וכך התקפה אחר התקפה התבזבזו להן.
גם ההגנה לא הייתה במיטבה כאשר לא הצליחה לעצור בעיקר את דייגו. הפנומן עשה מה שרצה על המגרש ואת האמת? היה תענוג לראות את המהלכים שלו על המגרש גם עבור האוהדים הירוקים. דריבל שלקוח היישר מממשחק המפורסם "פרו אוולושין", הנעת כדור מהמעלה הראשונה ומסירות של אמן. ליגת אלופות או לא?

ניר דוידוביץ' הראה לבופון שגם הוא יודע לזנק היטב כשעצר כמה מצבים מאוד מסוכנים של יובנטוס וחסך מאלופת ישראל עוד כמה עוגמות נפש בדרך להפסד רביעי ברציפות, ללא שערים לטובתה.

מכבי חיפה היא קבוצה שנמצאת בתהליך בנייה. אף אחד לא בנה על אליפות בעונה שעברה, בטח שאף אוהד לא ראה את עצמו מעודד לצלילי האופרה האיטלקית בר"ג עם עוד 40,000 ירוקים נלהבים. כל זה קרה, עוד בעיצומו של תהליך בנייה לטווח הארוך (עונה הבאה התהליך הזה ייכנס להילוך גבוה) ועלינו להיות גאים ואופטימיים גם יחד. ההישגים של הקבוצה הצעירה הזאת מראים לנו כמה פוטנציאל ענק יש לה, כמה עוצמה ויוקרה יש למועדון הזה שעושה צחוק מכל הליגה המקומית של ישראל ומציב רף של סטנדרטים מהשורה הגבוהה ביותר.

לאוהדים הירוקים אני אומר – יש עוד משחק אחד מול בורדו בבית ועוד משחק אחד במינכן. תשאירו את הציפיות לניצחון הירואי ואת התסכול ו"ההתאבדות" בבית ותבואו להנות מהחוויה, תבואו לעודד את הצעירים האלו, שבעתיד יביאו פירות מתוקים יותר.

תבואו למשחק של ליגת האלופות ותהיו גאים.


נקודת אור: עלי עותמאן, הרכש האיכותי של אלישע לוי, עשה אתמול הכל על המגרש, מלבד להבקיע. הופעת חייו עד כה, זה בטוח.

נקודת חושך: המערך של אלישע לוי.


ציונים לשחקנים:

ניר דוידוביץ' – 7.
אייל משומר – 4.5.
ז'ורז' טישיירה – 5.
דקל קינן – 5.
פיטר מסיללה – 5.5
.ג'ון קולמה – 7.5.
גוסטבו בוקולי – 5.
עלי עותמאן – 7.5.
יניב קטן – 5.5.
שלומי ארבייטמן – 5.
ולדימיר דאבלשווילי – 5.5.

מוחא גדיר – 5.
ליאור רפאלוב – 5.5.
ישראל זגורי – 5.5.

dostri@smile.net.il