מכבי חיפה

איתמר צ´יזיק והנהלת מכבי חיפה נפעמו, התלהבו והתרגשו מפרסום קמפיין המנויים של הקבוצה בטלוויזיה.
זהו ללא ספק מהלך שיווקי, ניהולי וכלכלי חכם מאוד, נבון ושקול מצד גורמים פיננסים בחיפה, אשר רוצים לראות את קריית אליעזר מלא מפה לאוזן.

אין בכלל ספק שהמהלך הזה יגרום לעוד כמה אוהדים הישובים מול מרקע הטלוויזיה, לקום מהספה המרופדת ומהשולחן עמוס כל טוב ולנסוע לקריה על מנת לעמוד 90 דקות, לשלם עשרה שקלים חדשים לקרטון מזערי של משקה תפוזים ולהריח את צחנת הזיעה ולהרגיש את הדביקות המתמדת.

יחד עם זאת, אותם גורמים פיננסיים במועדון, בייחוד איתמר צ´יזק, שאחראי גם על הנושא הפיננסי וגם המקצועי כמנכ"ל, ואלישע לוי, שהוא הסמכות המקצועית העליונה בקבוצה, היו חייבים לדרוש דבר אחד מהבוס, יענקל´ה שחר:

" תשמע יענקלה´", היה אמור להגיד אלישע, " כל העניין של פרסום קמפיין המנויים בטלוויזיה הוא יפה, מכובד ויותר מראוי, רק שאסור להזניח את הצד המקצועי."

" למה אתה חותר? " ישאל יענקל´ה בנונשלנטיות.

" לכך שחייבים להביא חיזוק לקבוצה ! רק כך באמת אוהדים ימלאו את היציע, רק כך אוהדים יעזבו את הספה הקבועה שלהם ויגיעו בהמוניהם למגרש. שום זיעה לא תפריע להם, שום קרטון מיץ תפוזים יקר והם אפילו לא ירגישו שהם עומדים 90 דקות..! כשאוהדים רואים כדורגל טוב, לא איכפת להם מכלום. "

" אבל אנחנו במקום השני עם אותו מספר נקודות כמו מכבי נתניה", יאמר שחר להגנתו, "שחקנים צעירים מקבלים במה – מה שהאוהדים רצו כל הזמן", יטען.

" זה נכון יענקל´ה, אבל שוב, צריך ערך מוסף. הפרסומת לבדה לא תעזור, כמו גם הצעירים והשחקנים שישנם בסגל, יש להביא אקסטרה על מנת שנוכל באמת לעשות דברים יפים העונה ובהחלט יש לנו סיכוי לא רע: בית"ר ירושלים מתפרקת לנגד אוהדיה, האוהדים של מכבי ת"א כבר דורשים להחליף מאמן והפועל ת"א לא מצליחה להבקיע אפילו בפנדל! זו ההזדמנות שלנו לחזור לקדמת הבמה..! ", יתחנן אלישע, ואז אולי היה קורה משהו בגזרת חלון העברות.

בפועל, זה לא קרה. אלישע מרגיש צורך להודות ליעקב שחר בכל הזדמנות על האמונה והג´וב הגדול שנתן לו, והדבר האחרון שהוא רוצה לעשות – זה לבוא בטענות לבוס החדש.

שחר הוא הקובע. על פיו יישק דבר. כרגע, הדברים קורים לפי ההקצאה של הבוס ונכון להרגע, אין הקצאה. הסיבה שיעקב שחר לא ממהר להחתים כל שחקן, היא לא תחושת הפחד שהשחקן יאכזב, כמו הנטל הכלכלי ששחר נקלע אליו בשנתיים האחרונות.

הנשיא הירוק חתם על חוזים ארוכי טווח עם שחקנים כושלים כמו רנאטו, פאוליניו, דירסאו ואנדרסון. האחרון הוא הרכש והחיזוק היחידי והחדש - ישן שהגיע עד עתה לקבוצה, מלבד קולמה וקרופניק. זה ללא ספק מרמז על דרך פעולתו של יעקב שחר בשוק העברות הנוכחי. שחר מעוניין ל"היפטר" מהחוזים הכבדים של השחקנים הללו ולכן לא ממהר "לפתוח את הארנק" עבור שחקנים נוספים שיכולתם המקצועית לא ברורה.

מצד אחד, אולי כל זה קורה לטובת הקבוצה. שחקנים כמו ליאור רפאלוב, בירם כיאל, שלומי ארבייטמן, מוחא גאדיר, אייל גולסה וישראל זגורי מקבלים דקות משחק, כשלא בטוח כלל שהיו צוברים , במקרה שהקבוצה הייתה מחתימה קשר שמאלי זר, או חלוץ זר נוסף.

בנתיים, הנוסחה הזאת עובדת מצוין. התלכיד שבנה אלישע עובד כמו שצריך. שילוב של נערים כישרוניים בכל משחק (גולסה, זגורי), קביעת מקום קבע בהרכב לצעירים שזה הזמן שלהם להוכיח את עצמם (כיאל, רפאלוב) ובעיקר הרבה תמיכה לשחקנים שאבד להם הביטחון בשנתיים האחרונות (ארבייטמן, קטן, בוקולי).

מצד שני, היו המון זיופים עד עכשיו: הקבוצה כבויה ברוב דקות המשחק ונרדמת לעיתים תכופות, בין דקות מעטות שהיא משחקת כדורגל חיובי, המון איבודי כדור ומסירות שלא מגיעות ליעד כתוצאה מחוסר ביטחון של צעירים או יותר – חוסר ניסיון, התקפות שלמות מתבזבזות בגלל החלטות גרועות של המסירה האחרונה – שוב שילוב של חוסר ניסיון, חוסר ביטחון ואולי גם התרגשות ממעמד הקבע בהרכב.

תמונת המצב הנוכחית מצביעה על כך שעד חלון העברות בינואר (למרות קליטתו של אנדרסון חזרה לקבוצה), לא יהיה חיזוק זר להתקפה, חיזוק שיש שיגידו שהוא קריטי למועדון.

אלישע ייאלץ להסתדר עם מה שיש, וכרגע הוא מצליח במשימה עם הרבה צניעות, עבודה שקטה – אך שחורה, מקצוענות והרבה התלהבות ורעב להצלחה.

לנו, האוהדים, נותר רק לקוות שהמומנטום החיובי של הקבוצה הירוקה יימשך, בד בבד עם המומנטום השלילי של הקבוצות היריבות.