מכבי חיפה

שיעור בגרמנית

בושה, ביזיון, מחדל, שערורייה. תקראו לזה איך שתרצו, אבל הערב מכבי חיפה הגדירה מחדש את המושג "קרקס".

אנחנו רגילים לראות העונה הגנה חלשה, אנמית וחסרת ביטחון, אבל בהחלט לא רגילים לראות את מה שראינו היום ב"קופסא" בנתניה.
לא יכול להיות ששבוע שלם לפני המשחק, מרצה המאמן, אלישע לוי, לחניכיו, על המשמעות של משחק מסודר, מאורגן ושקט, בלי התנפלות ומשחק התקפי על כל הקופה למן ההתחלה ומה שיקרה זה בדיוק ההיפך! פשוט לא ייתכן!

אין הטיפה חוצבת בסלע בחוזקה – כי אם בכח ההתמדה. מכבי חיפה הייתה צריכה לבוא למשחק הזה עם משמעת חזקה, טקטית, באופן יותר דפנסיבי ולנסות למשוך את מכבי נתניה כפיתיון ובכך לחלחל לאבן אט אט – בכח ההתמדה. בפועל – חיפה התקיפה למן הפתיחה, הפקירה את ההגנה, שגם ככה חלשה, וקיבלה בראש.

מתיאוס לימד את אלישע שיעור בגרמנית בסיבוב הראשון ועוד בקרית אליעזר. חשבנו שהקבוצה הפיקה לקחים – מסתבר שלא. משחק שערורייתי, כאילו המשיך אוטומטית את המשחק הקודם בין שתי הקבוצות. שיעור בגרמנית בפעם השניה לאלישע לוי שנרדם בשמירה יחד עם קבוצתו.

כולם צחקו על מתיאוס כשערך היום, ביום המשחק עצמו, אימון לקבוצתו. אז אולי הגיע הזמן שנלמד קצת מהכדורגל האירופאי במקום להיתקע במחוזותינו. האימון היום החדיר למכבי נתניה אדרנלין ומוטיבציה ברמת שיא. הקבוצה הגיעה מוכנה וחמה למשחק הזה, בעוד שמכבי חיפה רק רצתה לנצח בשביל לנקום על ההפסד הקודם בבית.

אוסף מקרי של שחקנים

אבל לא רק אלישע אשם, כי אם כל שחקניו. האין הגנה בראשות ווסט ( מה לעזאזל הוא עושה במקצוע הזה?! ), השבלוניות והשקיפות של בוקולי (שעוד היה היחיד שהראה כדורגל) וקולמה (מה עם כיאל?) וכלה בהתקפה החלשה להחריד בניצוחו של פאנטיני ( למה לחכות לסוף העונה? הביתה עכשיו!).

מכבי חיפה, הערב, נכשלה בכל פרמטר על המגרש ומחוצה לו. מכבי נתניה, לעומת זאת, הראתה מדוע היא עדיין מועמדת לאליפות – הקבוצה הכי פיזית וחזקה בליגה, בעלת הכושר גופני הכי משובח שיש בליגה, התקפה קטלנית ומשמעת טקטית של ברזל.

המחצית הראשונה נפתחה באטרף של שחקני חיפה שעלו כולם קדימה והפקירו את ההגנה – בדיוק מה שמתיאוס תיכנן. כפרי בשל לידיו של המאמן הגרמני, אפק ומסיללה עלו עד לרחבה של נתניה וחשפו פעם אחר פעם את האין הגנה החיפאית.

המשחק ההתקפי והמפוזר הניב פירות צהובים כבר בדקה ה-7 כאשר אנדרסון ווסט (מישהו אמר שחקן חיזוק?) הרחיק כדור על שכטר והאחרון התקדם עד לשער ובעט בעיטה רשלנית.. שנכנסה! 1-0 מכבי נתניה. טעות פאטלית של ניר דוידוביץ´, שללא ספק הציג את משחקו החלש ביותר בשנים האחרונות. הבעיטה של שכטר התגלגלה בין רגליו של השוער החיפאי וחדרה לרשת..
השער הראשון הדהים את חיפה והכניס אותה להלם.

בדקה ה-23 עוד הרחקה גרועה מיני רבות של הגנת חיפה (הפעם הקורבן היה ג´ון קולמה) הגיעה לאלברטו בלאנקו שירה פנימה את השני של מכבי נתניה, 2-0 צהוב! שוב טעות של שחקן הגנה, שוב טעות של ניר דוידוביץ´.

הקרקס הירוק נמשך ומכבי נתניה עשתה ככל העולה על רוחה. חיפה מנגד ניסתה – זה נכון וייאמר לזכותה, אבל הניסיונות כל כך שקופים.. כל כך שבלוניים, בנאליים ועלובים שנותר רק לרחם על האוהדים הירוקים שעשו את כל הדרך לנתניה, שילמו 90 ₪ על כרטיס (!!!) וזה עוד אחרי גמר גביע בכדורסל.. סליחה – הפסד בגמר גביע בכדורסל..
שליטה מוחלטת במחצית הראשונה מצד מכבי נתניה. קולמה ובוקולי הלכו לאיבוד בין כל הצהובים באמצע, כשיניב קטן ורפאלוב לא בדיוק ששו לעזור.

ירוק אפור

המחצית הראשונה הסתיימה ב 2-0 למכבי נתניה. רק 2-0...
המחצית השניה נפתחה בשליטה חיפאית והייתה הרבה יותר טובה עבור הירוקים, אולם לא השתנה דבר מבחינת התוצאה. אלישע מאמין בעבודה קשה יותר מאשר בכישרון. יש בזה משהו: עבודה קשה גוברת על הכישרון.

אלא אם כן הכישרון עובד קשה!

לא הגיוני שיניב קטן יהיה השחקן היצירתי היחיד בקבוצה. מכבי חיפה תמיד התברכה בשחקנים "חכמים", סטייל ברקוביץ´, פראלייה ואפילו בז´צ´ק. ברוב המשחק יניב קטן רץ עם הכדור ואפשר לראות אותו תופס את הראש עם הידיים כאומר – "אין עם מי לשחק". מתי כבר יפסיקו לשחק עם ההרמות בחצי גובה לחלוצים? הרמות שגם ככה לא מגיעות לכתובת בשל חוסר דיוק משווע. נדמה שלכבוש שערים זו משימה יותר מדי קשה עבור מכבי חיפה ועל כך צריך המאמן הירוק לתת את הטון.

לא ייתכן שנהיה קבוצה אפורה שתבקיע שערים מקריים! בשום פנים ואופן. ולצערנו, הדבר קורה יותר ויותר העונה.
אלישע ערך חילוף נכון כשהוציא את אנדרסון ווסט הביזיוני והכניס במקומו את אלון חרזי ( למה לא מההתחלה?! ). חילוף מצוין שייצב את ההגנה והכניס הרבה שקט לקו האחורי. מיותר היה להביא בחלון ההעברות בלם זר כשיש שחקני הגנה תוצרת בית טובים יותר.

עוד חילוף שערך אלישע – הכניס את גדיר במקום רפאלוב. חילוף שלא שינה את המומנטום ואת המערך.חבל שגדיר כלל לא הורגש.
למרות השליטה הירוקה בחצי השני, גם במחצית הזו ההזדמנויות היו שייכות למכבי נתניה. שכטר פשוט השפיל פעם אחר פעם את ההגנה הירוקה לבדו והגיע למצב של אחד על אחד מול דוידוביץ´ כמה פעמים. רק במזל המשחק הסתיים בתוצאה של 2-0 בלבד ולא עם חמישה שערים לפחות ברשת של דוידוביץ´.

והנתון ממשיך להדאיג

ושימו לב לנתון הבא – מתחילת העונה, מכבי חיפה לא השכילה לנצח קבוצה אחת (!) גדולה. מתחילת העונה – אפס נצחונות על היריבות שלנו לצמרת, וזה אומר הרבה. זה אומר בעצם הכל.

מכבי חיפה סובלת מפחד במה. וכדאי לה מאוד לפרק את הקטנות כי אחרת יחגגו עליה בכל הזדמנות. משהו כנראה לא בסדר בהכנה של אלישע לקראת משחקים גדולים. אנחנו לא יכולים לדעת מה, אבל בהחלט ניתן להבין כי ישנה בעיה כלשהיא. במקום שהיריבות יפחדו ממכבי חיפה, כמו בימים הטובים, מכבי חיפה מפחדת מהיריבות שלה – כשהיא נמצאת מעליהן בטבלה ועם יותר נקודות! ממה בדיוק נובע חוסר הביטחון הזה? אלישע חייב לבצע בדק בית. זה לא בגדר המלצה, כי אם חובה.

נקודת אור: קשה לי לחשוב על משהו כזה.

נקודת חושך: כל הקבוצה, כולל כולם.

ציונים לשחקנים

ניר דוידוביץ´ – 3: המשחק הכי חלש של דוידוביץ´ בשנים האחרונות, זה בטוח. שני שערים באשמתו, יציאות מאוחרות, השמטות כדור.. אוי דוידוביץ´.. אפשר להתנחם בכך שזה קורה לו פעם ב.. הוא בטוח לא הבעיה שלנו.

עמרי אפק – 4: עלה יותר מדי קדימה ברוב המשחק והפקיר את ההגנה. משחק לא אחראי מצד המגן. בהתקפה לא הצליח לעשות שום דבר מסוכן, כולל הרמות לא מדויקות ולא טובות.

דקל קינן – 5: משחק הגנה רע של דקל. המון חורים, איטיות, משחק שבלוני. עלה לשחק לא מרוכז, כמו יתר קבוצתו.

אנדרסון ווסט – 3: ביזיון.

פיטר מסיללה – 4: בהתקפה: נאדה. בהגנה: גורנישט.

ג´ון קולמה – 3: ללא ספק המשחק הכי גרוע של קולמה מאז שהגיע למכבי חיפה. מבולגן, לא אחראי, הרחקות מטופשות, ומסירות לא מדויקות. בירם כיאל להרכב ויפה שעה קודם.

גוסטבו בוקולי – 5: לא הצליח לבלוט בקישור, לא בהגנה ולא בהתקפה. ניסה יותר מכולם, אבל היכולת לא הספיקה.

ליאור רפאלוב – 4: מה לא עשה אלישע בשביל הילד הזה? ומה הוא נותן בתמורה. השחקן, בין היצירתיים בחיפה, מבזבז את עצמו שוב ושוב.

יניב קטן – 5: לאט מדי, חלש מדי, מרגרינה מדי! איפה האטרף, יניב? איפה המוטיבציה? איפה המנהיגות?

אוסיי ראנספורד – 5: הייתה לו הזדמנות אחת טובה במחצית הראשונה. כמה כדרורים נחמדים.. יחד עם זאת, לא מספיק טוב בעליל. מנסה לבד יותר מדיי ונתקע עם עצמו.

טמבינקוסי פאנטיני – 4: מה הוא עוד עושה על המגרש? אין פעם אחת שהשחקן הזה מגיע לכדור ראשון! לא מצליח לעצור כדורים בסיסיים ונבלם בכל התקפה. זה ממש לא שחקן חיזוק, ממש ממש לא.

אלון חרזי – 6: תענוג. נכנס במחצית השניה ועשה סדר בקו האחורי. חייב לפתוח קבוע לצד דקל קינן.

מוחא גדיר – 4: חלש מאוד. נכנס במחצית השניה ולא הורגש כלל. אולי כתוצאה מהעייפות מהטורניר באיטליה.

שלומי ארבייטמן – 5: לא עשה משהו מיוחד בזמן שהיה על כר הדשא.

הקהל – 6: מילא את היציע למרות מחיר הכרטיס הביזיוני והעצוב, סה"כ טוב ויפה – כראוי לקהל גדול, אולם נדם באופן טוטאלי לאחר השער השני של מכבי נתניה. איך אתם רוצים שהקבוצה תצליח להתרומם ככה? כמובן שאפשר להבין את התסכול מצד הקהל, אך יחד עם זאת, הקהל נמדד ברגעים כאלו.

טיפים למשחק הבא

.1. אלישע חייב להוריד את רפאלוב לספסל, כמה משחקים, ולתת קרדיט לאייל גולסה. הקבוצה צמאה לכישרון ולשחקן חכם באמצע.
.2. להציב את אלון חרזי בהרכב הפותח כבלם במקום אנדרסון ווסט.
.3. לשפר את מצב רוחו של דוידוביץ´ ולעבוד איתו על הביטחון. יכולת יש לו, אנחנו יודעים. יום רע קורה לכל שחקן מתישהו.
.4. להחזיר את ארבייטמן להרכב על חשבונו של פאנטיני. אין צורך להכביר במילים.
.5. זה הזמן לתת לכיאל לחזור להרכב. אולי הזמן של קולמה לנוח?
.6. להפסיק לשחק על כדורים ארוכים לחלוצים ולהתמקד במשחק קרקע, עם מסירות מהירות קדימה.