מכבי חיפה

לפני הכל, אני מציע לכולכם להירגע, לשתות כוס מים קרים ולהתעשת – הלו, הפסדנו בסך הכל את גביע הטוטו. חלקכם יטענו שמדובר באמירה לוזרית, ואם לומר את האמת יש בזה משהו. אין חובב ספורט שלא שואף לנצח בכל משחק, בכל מסגרת, אפילו במשחק אימון, אבל כשהקבוצה שלכם ממוקמת ראשונה בטבלת הליגה, וכשהיא עדיין בתמונת גביע המדינה, מומלץ לקחת הדחות כמו זו בפרופורציות ובעירבון מוגבל.

לצד נקודות אור בולטות במיוחד כמו האופי של הקבוצה למחוק את הפיגור המשמעותי מהמשחק הראשון למרות שכמעט כולם כבר הכתירו את הפועל ת"א כעולה לשלב חצי הגמר לפני השריקה בקריית אליעזר, כמו חזרתם לחיים של גוסטבו בוקולי (שער נהדר ולחימה מעוררת כבוד) ופיטר מסיללה (ללקק את האצבעות מהבישול לבוקולי ומהתחכום בהתקפה) וכמו המוטיבציה והרצון הגדולים מאוד שנראו על השחקנים מהדקה הראשונה.

לא אקפח גם את הפאסימיים מבינינו, אז גם נקודות חושך לא נחסכו מאיתנו במשחק. המתבקשת ביותר היא כמובן ההדחה עצמה מהמפעל ומאי היכולת שלנו לשמור על התואר מהשנה שעברה, תחושת ההחמצה הגדולה אחרי שלמעשה השגנו את ה-0:2 מוקדם יחסית ויכולנו להגדיל את התוצאה עוד לפני הפנדלים, אך נקודת החושך הכי גדולה מבחינתי היא החלוץ פאנטני.

תמיד הערכתי את ה´טרור´ שהגיע למכבי חיפה מנבחרת ה´בפאנה בפאנה´, גם עכשיו אני מעריך אותו וחושב שמדובר בשחקן ברמה גבוהה שראוייה לשחקן במועדון כמו מכבי חיפה, אבל המשחק מול הפועל ת"א העלה בי חשד גדול מאוד שפאנטני עושה הכל, כולל הכל, כדי לעזוב את מכבי חיפה. חושבים שאני פרנואיד? שפת הגוף המזלזלת שלו, המשחק האיטי שלו והפנדל המרושל וזה רק על קצה המזלג.

את הצמד מול מכבי פ"ת במחזור ה-5 וההקפצה היפהפייה מעל אוהד כהן אני לא שוכח לרגע, גם לא את הצמד מול מכבי ת"א או את השערים מול מכבי נתניה ומ.ס אשדוד, ואפילו לא את העובדה שיחד עם ליאור רפאלוב מדובר במלך השערים שלנו העונה, אבל אי אפשר להמשיך לתת קרדיט לשחקן, שלא ממש רוצה לשחק עבור החולצה הירוקה, לשחקן שעל המצח שלו מופיעה כתובית גדולה ובולטת – "מיציתי את עצמי בישראל, מוכן לאתגר הבא".

בסופו של דבר, אפשר לצאת מעודדים משהו, למרות שאיבדנו את התואר הראשון העונה. מכבי חיפה, על הנייר, ניצחה את הפועל ת"א 0:2, מה שלא הצלחנו לעשות בשני משחקי הליגה עד כה העונה ועם היכולת ההתקפית הטובה והעליונות מול האדומים, אפשר לישון בשקט עד סוף השבוע, אז נפגוש את רוני לוי ומכבי פ"ת בליגה.

ציוני שחקנים:

ניר דוידוביץ´ – 6 – משחק סולידי לשוער מספר אחת שלנו, שממשיך להתאושש מהפציעה שלו. לקח נגיחה גדולה במחצית השניה והציל שער בטוח.

אלון חרזי – 5.5 – משחק מגמגם משהו לאלון חרזי, לא היה מספיק פעיל בהתקפה כמו במשחקים קודמים העונה, אם כי עשה את שלו בחלק ההגנתי.

דקל קינן – 6 – משחק שקט של דקל, כמעט ושכחתי שהוא משחק עד שהגיע השער החשוב שלו בדקה ה-55, שאפו על עוד שער של הבלם ההתקפי שמתפתח לנו.

אנדרסון ווסט – 6 – יחד עם דקל קינן, הניגרי נתן משחק טוב ומנע מהפועל ת"א להגיע למצבים ממשיים. בנוגע לאפשרות החתמתו, אני ממליץ לאלישע לוי להמשיך לבחון אותו ולא לקחת החלטה חפוזה.

פיטר מסיללה – 7 – המצטיין שלי במשחק. אחרי פתיחת עונה שחורה משחור, הטורנדו מדרום אפריקה חזר לעצמו. התחכום והאקטיביות שלו בהתקפה, העירנות בהגנה ובעיקר – הבישול לגוסטבו בוקולי מקנים לו את התואר הנכסף - שחקן המשחק שלי.

ג´ון קולמה – 5.5 – ראינו כבר משחקים יותר טובים העונה מצד הגרזן הקולומביאני שלו. היו לו כמה איבודים חסרי אחריות ולא אופייניים, מצד שני לא נלחץ בבעיטות ההכרעה וכבש את הבעיטה שלו. בסך הכל משחק בינוני.

בירם כיאל – 6.5 – יוצא מן הכלל היה בירם כיאל, הגיע ללא מעט הזדמנויות ליד הרחבה של וינסנט אניימה וכשקולמה נשאר כמעט תמיד מאחור, זה בדיוק מה שמצפים ורוצים לראות מבירם כיאל.

גוסטבו בוקולי – 6.5 – הלוואי והמשחק הזה היה בעצם החזרה הגדולה של גוסטבו בוקולי למכבי חיפה ולכדורגל הישראלי. כבש שער נהדר ויכל להוסיף עוד כמה. היה מאוד פעיל באגף הימני, לקח את המושכות בהתקפה של מכבי חיפה, בעיקר במחצית הראשונה, וראוי להמון הערכה.

ליאור רפאלוב – 5 – משחק מאוד מאכזב של ליאור. יכל לחסוך מאיתנו 30 דקות הארכה והפסד מר בפנדלים אם היה כובש ולו מצב אחד ממה שהזדמן לו במהלך 90 הדקות הראשונות במשחק.

מוחמד גדיר – 6 – על דבר אחד אני יכול לחתום: למכבי חיפה יש חלוץ "באנקר" לעתיד וקוראים לו מוחא גדיר. גם בגיל 17, הוא לא נפל מההגנה הכי טובה בליגה וניפק מספר מהלכים מצויינים בהתקפה.

ת´מבינקוסי פאנטני – 4 – יהיה לי מאוד חבל אם יעזוב אותנו, אבל עושה רושם שזה מה שהוא רוצה. הדרום אפריקאי שיחק בזלזול, אולי כדי לרמוז משהו לצוות המקצועי. שחקן שלא רוצה לשחק עבור הקבוצה, טוב כמה שיהיה, עדיף לשחרר.

אייל גולסה – 5.5 – נכנס כמחליף בדקה ה-80 והיה בסך הכל בסדר, אפילו ניסה פעם או שתיים להכניע את אניימה אבל בעט חלש מדי.

אייל משומר – 5.5 - החליף את אלון חרזי עם פתיחת ההארכה, לא עשה יותר מדי בחצי השעה ששיחק אבל מצד שני גם לא טעה. לא תצוגה שאפשר להגדיר כטובה או לא טובה.

ישראל זגורי – שותף החל מהדקה ה-103, אין ציון.

שי מימון – שותף החל מהדקה ה-115, אין ציון.