מכבי חיפה

לפני כשנתיים, ביום שמש חורפי, נכחתי במשחק בין בני לוד לבני סכנין, ככה היינו מעבירים את הזמן בצהרי יום שישי, הולכים לצפות במשחקים של הקבוצה המקומית, כדורגל גדול ממש לא היה שם, אבל סוג של מפגש חברתי דווקא כן.
למשחק הנ"ל הגיעה סכנין ממרומי המקום הראשון, תוך הצגת כדורגל מצויין (הכל כמובן יחסי לליגה הלאומית) ושליטה בלתי מעורערת בליגה ממש מהמחזור הראשון.
כמה שחקנים בולטים שיחקו בשורותיה, עומר סאני המצויין, חלאילה, רבאח, מאיר כהן בשער, אך מעל כולם, בלט הקולומביאני השחום עם הקוקו והגרזנים ברגליים.

סכנין טיילה ל4-0 קליל, קולמה היה מס´ 1 על המגרש, אני זוכר שדיברנו בינינו ואמרנו "זה לא שחקן לליגה לאומית", אני אפילו העזתי קצת יותר ואמרתי שבקלות הוא יכול למצוא מקום באחת מקבוצות הצמרת בליגת העל, כן, אפילו במכבי חיפה, החברים מצדם, גיחכו ואמרו שאני מגזים, אני מצדי, ידעתי שלא מדובר בסתם גרזן.
קולמה הפגין משחק יוצא מן הכלל, תמך בהתקפה, סיכן את השער ואף כבש את הרביעי וכמובן שלא ויתר על הצהוב המסורתי.

בעונה שעברה המשכתי לעקוב אחריו, בעוד אצלנו טייל על הדשא חבר הקרקס הברזילאי פאוליניו, בסכנין כיכב הסוס הקולומביאני, החזיק את הקישור, ולמעשה היווה את ההבדל בין קבוצת אמצע טבלה-תחתית, לקבוצת הצמרת שסכנין היתה בעונה שעברה, כן, לא בוזגלו, לא יבוריאן, קולמה! הוא זה שעשה את ההבדל בסכנין.

בקיץ הוא נחת בכפר גלים, הרבה גבות הורמו, "איך לעזאזל מביאים לכאן שחקן מסכנין?!" שאלו האוהדים, אם אומר שלא החזיקו ממנו, זה יהיה אנדרסטייטמנט בריבוע.
אך אני ידעתי, מדובר ברכש פנטסטי שלא רק ישדרג את עצמו במכבי חיפה, אלא יצליח גם לשדרג את בירם ולפנות אותו למשימות קצת יותר התקפיות.

בפועל, קולמה מהווה מתחילת העונה את הבאנקר של אלישע בהרכב, הוא נמצא בכל מקום על המגרש, מתקל, מחלץ, לא מפסיק לרוץ, דוחף את חבריו וכן, גם עזר לבירם לשדרג את משחקו.
קולמה הוא ה-בינגו של אלישע העונה, מי היה מאמין אה?
כל משחק נותן את התפוקה שלו, נלחם ללא הרף ונותן המון סיבות לקהל לקרוא בשמו ולבקש את בואו עד ליציע.
בואו וננסה לנתח את השחקן מבחינה מקצועית גרידא.
הרי לא מדובר בכשרון גדול, בלשון המעטה, מדובר בגרזן, אבל גם גרזן יכול לנצוץ ולבלוט.
קולמה עושה עבודה של 3 שחקנים, ממעט באיבודי כדורים, לא נכנס עם הראש בקיר ומשחק את הכדורגל הפשוט והקל, בדיוק כמו שמצופה ממנו, הבעיה היחידה שיש איתו היא עודף צבירת צהובים/אדומים, קולמה הוא שחקן אגרסיבי, בכל מקום אחר בעולם הוא היה נחשב לשחקן "קשוח" או "חזק", אך רק אצלנו בפרובינציה הקטנה, קולמה נחשב לשחקן "אלים" וזה דבר שהוא עדיין לא למד להתמודד איתו, ייתכן כי מדובר בסוג של סוס פרא שלא ניתן לביות, או שמדובר בסתם חוסר אחריות, לכאן או לכאן, אני קונה עכשיו את המשוואה הבאה – על כל 7-8 משחקים רצופים – 1 בחוץ (שזאת בערך הסטטיסטיקה שלו.), רק שלא ירסן את האספקט הזה במשחקו, כי אז קולמה כבר לא יהיה קולמה.
אם לרגע נשווה אותו לקודמו בתפקיד, דירסאו (סלחו לי שאני לא מתייחס לפאוליניו הבדיחה), הרי שמבחינה הגנתית, קולמה לא נופל ממנו, ולדעת רבים (כולל כותב שורות אלו), אפילו עולה עליו בכמה דרגות.
דירסאו נחשב סוג של פרה קדושה בקרב אוהדי מכבי, אך היו לו המון "נפילות", אם זה בניסיון להאיט את המשחק, אם זה בהתעקשות המעצבנת של המשחק הרוחבי או איבודי הכדור שהיו באים דווקא כשסוף סוף הוא היה מנסה לדחוף את הקבוצה קדימה – אם משווים את קולמה לדירסאו, הרי שקולמה טוב ממנו בכל פרמטר אפשרי.

לסיכום, ג´ון קולמה הוא הרכש המשמעותי ביותר של מכבי העונה, הוא מהווה את ההבדל בין קבוצה שרצה בצמרת לבין קבוצה שמובילה את הליגה החל מפתיחתה, הוא גורם לאיזון המשחק ולשקט תעשייתי לסובבים אותו במגרש, מטיל מורא ואימה על שחקני היריב וגם, אסור לשכוח, הפך לפייבוריט רציני של הקהל, שבכל משחק נותן לו את הזכות ששמורה אך ורק לשחקנים האהודים ביותר, וקורא לו לבוא אליו, כשברקע בוקעים צלילי ה"מ-ל-ח-מ-ה!"

אם אי שם במאי צלחת האליפות תנחת בכרמל, מניות רבות מאד יהיו חתומות על שמו של סוס הפרא הקולומביאני.

ולחשוב שכל זה התחיל אי שם באיצטדיון העירוני בלוד.

"עכשיו אתה ירוק ואתה יודע
שאם תיתן פה את הלב
תגרום לנו להתאהב
מלחמה...
נה נה נה נה ג´ון קולמה!"