רפאל קבסההדבר הכי חשוב שקרה השנה לא קשור לזכייה בתואר גביע המדינה או בגידתה של הנסיכה מדימונה, לא דרך המשחק ההגנתי שסיגל לנו "ה"מאמן ואפילו לא זריחתו של נטע "הפיטבול" לביא.
הערעור על דרך ניהולו, פעולותיו ובעלותו של יעקב שחר על מועדון כדורגל מכבי חיפה זה הדבר הכי משמעותי שקרה השנה.
לאורך שנים ובעיקר בתקופות הפחות טובות עלו טענות כנגד שחר, אני זוכר עוד מקריית אליעזר שהיו מקרים של מספר אוהדים שידעו לבוא בטענות לבוס / מנג'ר של הקבוצה, אך תמיד זה היה מיעוט של הקהל ורק בתקופות מאוד גרועות והיו לנו כאלה בעיקר בתחילת דרכו של שחר כבעלים בלעדי של מועדון כדורגל מכבי חיפה.
והשנה זה פשוט פרץ בכל הכוח, יש לכך סיבות רבות: הכישלונות וחוסר היכולת להציג קבוצה שמתמודדת על התואר, שחקנים שהובאו כמציאות אך מהר מאוד אבדו עקבותיהם, השקעות כספיות בשחקנים הלא נכונים, אין דרך, אין מחשבה קדימה, חוסר הקשבה לקהל, התעמרות בו ועוד. ארבע שנים קשות בהן התסכול והזעם הצטברו עד אשר לא יכלו לשאת עוד את הבושה והזלזול.
לפני שאתם מקטלגים אותי כאחד שרוצה שיעקב שחר יעזוב את הקבוצה אעצור אתכם ואומר שזה איננו רצוני, אני מעריך ומעריץ את כל מה שהוא עשה למען המועדון הזה לאורך השנים ולכן אני רק רוצה שיחליט מה הוא. אם הוא רוצה להיות הבוס, שיהיה הבוס ואם חשקה נפשו להיות המנהל המקצועי, להתוות דרך, אז מבחינתי זה מקובל לגמרי. רק תבחר יעקב, רק תבחר. לעשות את שני התפקידים הללו כבר לא כל כך עובד לך ואין סיבה שתעשה את שניהם.
ההבאה של ת'ור או טור או הנס כריסטיאן אנדרסן היא צעד ראשון במה שנראה כבחירה בלהיות בוס, אבל זה עדיין לא ממש זה, מה עוד שלא ברור עדיין מה הגדרת התפקיד האמיתי שלו.
המחאה של הקהל כנגד יעקב שחר היא לגיטימית כל עוד היא נעשית בצורה מכובדת ולא אלימה (גם מילולית), ההשתקה של המחאה בתחומי האיצטדיון רק גרמה לתסיסה הרבה יותר גדולה ולהעצמת המחאה. מחאה והפגנות הן כלי לשחרור לחץ, רוב המחאות וההפגנות לא משיגות את מטרתן, אך השילטון בעזרת ההיתר להפגין מרוויח שקט כדי להמשיך ולפעול. 400 אלף אנשים יצאו להפגנה אחת בקיץ 2011 ומה הרווחנו מזה כאזרחים? יותר גני עירייה לגילאי 3. בערך זהו.
שחר תהיה חכם או כמו שרץ פה לפני כמה חודשים באינטרנט, תהיה יוסף, תרשה את המחאה, תכיל את ההפגנה, אתה תצא מזה רק חזק יותר.
כיום נוטים לזלזל במה ששחר עשה למען הקבוצה, היום כולם עושים חשבון שאנחנו, הקהל הכי טוב במדינה, יכולים להכניס למועדון בסביבות 30 מיליון שקל ( פלוס מינוס), עם 18,000 מינויים בעונות פח וממוצע של יותר מ – 20,000 אוהדים במשחקי הבית, פתאום יש הבנה כמה כוח כלכלי יש בנו, פתאום קל מאוד לומר או לצעוק שבכלל לא צריך את יעקב שחר, הוא לא מביא כסף מהבית. הקהל ועוד החסויות ועוד הכסף מהטוטו ועוד ועוד ועוד, יכולים להציג תקציב יותר מראוי לליגת העל ואכן כך הדבר, אבל זה רק בשנתיים האחרונות. אני זוכר את ממוצע המנויים בקריית אליעזר, אם היינו מגיעים ל – 6,000 זה היה מדהים, בעונות שאחרי אליפות, היינו מגרדים את ה – 8,000. ממוצע צופים שנע בין 10,000 ל – 14,000 זה כבר כוח כלכלי יותר קטן לא?
קיבלנו בוודאות פחות כסף מהטוטו ומחסויות ופחות ופחות, ועדיין היה לנו תקציב אדיר שנע סביב ה60 מיליון שקל.
אז מי הביא כסף כדי להשלים ל – 60 מיליון? זה בטוח לא היינו אנחנו, אולי זה היה יענקל'ה? ייתכן? כנראה שכן.
אז בואו ננשום רגע לפני שאנחנו מנסים להעיף אותו מהכיסא הכי טוב ביציע.
זה לא אומר שהוא לא טעה. הוא טעה, טועה וגם יטעה. אף אחד לא חסין מטעויות והחוכמה היא ללמוד מהם ואני סומך על שחר, שאחראי גם על עסק קצת יותר גדול ממכבי חיפה ששווה כמה מיליארדים של שקלים, אז נראה באופן כללי שהוא די יודע לנהל.
אני באופן אישי חושב שכדאי לחזק את הקשר עם הקהל, לתת לנציגיו מושב או שניים בדירקטוריון, לאפשר להם להביע את עמדותיהם ומחשבותיהם ובת'כלס כל מה ששחר צריך לעשות הוא לזמן את נציגי עמותת אוהדי מועדון כדורגל מכבי חיפה ( אתם מוזמנים להצטרף לעמותה ) שבדיוק לשם כך הוקמה ולראות, לדון ולהחליט כיצד מקימים מערך אופרטיבי לקיום מערך יחסי גומלין קבוצה – קהל.
האינטרס של שחר זהה לאינטרס שלנו, כולנו יחד רוצים שמכבי חיפה תהיה קבוצה טובה שמתמודדת על תארים, ואם ננתח את זה ניתוח קפיטליסטי קר, זה יביא מלא כסף לקבוצה ובעקבות כך סיכוי טוב יותר לזכות בשחקנים טובים יותר שיביאו אותנו רחוק יותר מאשר הגענו מעולם.
יעקב שחר, אנחנו נמצאים בצומת דרכים ואתה צריך להחליט כיצד נבלה את ימינו באיצטדיון "אבי רן", אף אחד לא רוצה לראות מריבות והתנגחויות במשחקים לעיני 6,000 צופים אלא מעדיפים הרמוניה והדדיות בחגיגות דו שבועיות לעיני 30,000 חולי אהבה מכל רחבי הארץ.
ואז גם תחזור להיות יענקל'ה, אני אישית מעדיף את זה עשרות מונים על יעקב שחר.
