אבי רן

מה לא היה לו – קריאת משחק עילאית, זינוקים חתוליים, מהירות תגובה על אנושית והכי חשוב – אישיות קורנת וחמימה. אבי היה אחד ממנהיגי הקבוצה, חיפאי אמיתי וגאה, ילד ירוק, קפטן בלב ובנפש. במהלך תקופתו, זכתה מכבי חיפה באליפויות הראשונות שלה, והפכה מקבוצה פריפריאלית וכורעת ברך לשם דבר בארץ, קבוצה יפהפייה ובלתי ניתנת להכנעה – וכל כך הרבה בזכותו.

יחד עם אבי, זכתה מכבי חיפה בשתי אליפויות, כשהוא קוטף גם תואר אישי של שחקן העונה בשנת 1986, כגמול להופעותיו המשובחות.

גם קבוצות אירופה לטשו עיניהן ביהלום הירוק, ודובר לא מעט על הצעות עתק שקיבל אבי מקבוצות כליברפול, הצעות אותן הדפה מכבי חיפה באותם ימי תום וחשאיות בעור שיניה.

היה לו הכל, לאבי. באמת שהיה לו הכל. האוהדים הירוקים הגיעו לכל משחק בביטחון מלא, בכל הנוגע לספיגת שערים, כי ידעו – יש על מי לסמוך, ובענק. אבי היה עמוד התווך של הקבוצה השמחה והמיוחדת מהכרמל, תמיד מוקף חברים ואוהדים. רעמת התלתלים המבהיקים של השוער מספר אחד זהרה באור יקרות, גם במגרשים הכי דוחים ונידחים בארץ.

גם בנבחרת ישראל הספיק אבי רן לבקר. אמנם לא ביקור מוצלח למדי מבחינת תוצאות, אך כמו תמיד – הופעותיו היו יציבות וטובות מאוד, והוא לא נשא באשמה של אף שער שספג.

ואז הגיע אותו יום ה-11 ביולי, 1987. אבי בילה עם חברתו ועם חבריו לקבוצה בחוף גיא אשר על הכינרת. ממש מעט לפני זימונו לנבחרת העולם, למשחק ראווה, רצה אבי להתאוורר ולכייף מעט על אופנוע ים.
סירת מירוץ אשר לא הבחינה באבי הרוכב על האופנוע פגעה בו, והוא נפגע באופן אנוש. הסירה הפוגעת חילצה את אבי לחוף, אך היה זה מאוחר מדי, וצוות מגן דוד אדום שהיה במקום קבע את מותו.

למרות הקדנציה הקצרה יחסית שלו, יזכר אבי רן לעד כשוער הטוב ביותר שזכה ללבוש את מדי מכבי חיפה (ואולי גם בישראל כולה). שוערים עוצבו ויעוצבו בצלמו ודמותו של מי שהיה לאגדה בחייו, ומיתוס במותו.

צוות אתר MHFC מרכין ראש לזכרו של אריה ירוק אמיתי, ונשבע שלא לשכוח לעולם, ולהעלות את זכרו על נס בכל אשר יפנה ויוכל.

אבי רן, אוהבים ועדיין מתגעגעים.

יהיה זיכרו ברוך.

מילות מפתח:
מכבי חיפה