חדשות חמות
בית המגזין מתהפכים על הליגה / יוסי יוסף

מתהפכים על הליגה / יוסי יוסף

כן כן, שמענו, לא ישנתם בלילה, הפסד מביש, אנחנו מביכים, נמאס, בזיון, זה נהיה גרוע מעונה לעונה ושאר התגובות הצפויות.
הכל נכון, אבל תשמעו רגע, יש לי שתי בשורות – רעה ורעה מאוד, אמנם אתם יודעים אותן בסתר לבכם אבל אתם ממש מנסים להתכחש אליהן, ההרגשה שתהיה לכם אחריהן היא כסף קטן לעומת הדרך לחניה בדיזיין סנטר עם כל השפך הצהוב שזרם סביבכם אחרי ההפסד אתמול.
אז ככה: מכבי חיפה לא הולכת לזכות באליפות בחמש השנים הבאות. כן, ככה פשוט. אפשר להתכחש לזה ולהגיד שבסוף עם הקהל, הרעב, הסבלנות, העמה והדוניה בסוף נחזור לימים היפים, אבל וואלה לא. כל זה לא יותר מתוצר לוואי של דיסונס קוגנטיבי קשוח שמספר לנו סיפורים על החזרה לתהילה. מודה, גם אני האמנתי, אבל די. זה מביך מעונה לעונה. חדל רומנטיקה.

למה? כי אנחנו אפילו לא מתקרבים לאזור של המרוץ הזה ותראו איזה קטע, אף אחד מהבעלים שכן מוכנים להשקיע לא מתכוון לזוע אפילו לא במילימטר החוצה. משפחת ברקת על שלל שאיפותיה הפוליטיות חולשת על אזור הדרום האדום, בעסקים, בפוליטיקה ובספורט. ריצה לראשות הממשלה של הגיס ניר ברקת, פלוס פריימריז, פלוס מלחמה בקיץ, מינוס פרשיית שחיתות, פלוס מיליון דברים שלא קשורים לכדורגל: צפי ההישארות של אלונה ברקת הוא לפחות לעוד חמש שנים.

הקנדי, שהחליט פתאום להיות פאנטי עם המקום המקום ה-847 בין עשירי העולם מעוניין בהנצחת הוריו. כיאה ליהודים מיזנטרופיים, הוא לא ישקוט עד שיחקוק את עשירותו וכבוד משפחתו על איזה פלאח במגרש של מינימום 40,000 צופה בארץ הקודש. לחפש אצטדיון ע"ש מאמא ופאפא גולדהאר ולחכות לאישורי בנייה זה ים זמן. ואיפה לבנות אותו, ואיפה להשיק אותו, ואיפה קבוקים בפרמיירה, ואיפה לגזור את הסרט ולה לה לה לה. צפי השארות: 6-8 שנים. נשבע לכם בראש של יוסי ומ…..
ואצק 11

אחרי האדונים/ות הנכבדים/ות בפסקה למעלה הגיע תורו של זה שלנו. מיליארדי אותיות נשפכו על טיבו או מגרעתו. על מה שעשה ועל מה שעושה או לא. להיכנס לתסבוכת הזו זה כמו לנסות לפתור את חידת חמשת החדרים. אל תשאלו אותי איך פותרים אותה, כי זה קשה כמו להבין את פטרוננו הכל יכול. אבל בגדול? נגמר הסוס. הוא עוד מחזיק יפה את המועדון כארגון יח"צני, הכל דופק והכל עובד בכניסה לאבי רן, אנשים קונים מנויים, מרצ'נדייס, נכנסים לאפליקציות, מצטלמים לפייס – חווית שירות פירסט קלאס רק חבל שהמוצר לאו-טק.

אגב, מכבי חיפה לא שונה מארגונים אחרים, הקושי הגדול של חברות רבות בארץ הוא היכולת לשלב בין איכות לשירות, רובן משקיעות רק בחטיבה אחת אך מזניחות את האחרת. תחשבו לאיזה ימים אנחנו מתגעגעים יותר? לאלו שצ'יזיק סגר לנו את המכירה בקופות למשחק העונה מול הפועל תל אביב או להגרלה הנוחה באינטרנט למשחק שקבלנו בו שלוש קל מול הפאתטיקס?
מעדיפים מנוי חוץ עם סבב השפלות חוצה ישראל או להידחק לתור דביק ומיוזע בין לירן חולצה אפורה לספסר המניאק ששואל מי מוכר? מעדיפים קופת סורגים מאחורי יציע 6-8 או להדפיס מהבית? רוצים ללקט שאריות של ליגיונרים שב"ש ומ.ת"א לא רצתה או להילחם עם הרבה כסף על ההכי טובים? מעדיפים שחקנים שמגיעים חינם ומחזירים לך גורנישט או לשים כמה ג'ובות על שוברי שיוויון שיחזירו לך אותם? מעדיפים מאמן שרצה להגיע לכאן או כזה שהתפשר עלינו? מעדיפים לצאת למתפרצות עם רוקאביצה או לכתוש עם האווירון? תשאלו את השאלות ותאמינו לי שתשובות כ"כ יבלטו שלא יהיה צורך לפענח אותם.

נדרשת החלטה האם יקבל את כל ההחלטות לבד. לוזון צילום: אורטל דהן זיו

נדרשת החלטה האם יקבל את כל ההחלטות לבד. לוזון
צילום: אורטל דהן זיו

אבל שחר לא יעזוב, לפחות לא כרגע. טוב או רע זו שאלה שנדע רק כשזה יקרה אם וכאשר, בינתיים החוסר וודאות מרחף ואיתו הקביעה שלי ש-אין אליפות לפחות לחמש שנים. השאלה היא איך אנחנו האוהדים מקבלים את זה? יהיו כאלו שיגידו שתואר והצלחות הוא לא נתון במשוואת האהדה שלהם ויישארו עד השריקה האחרונה גם ב0-3 לטובת היריב. יהיו כאלו שיתבאסו עד כדי מחשבות אובדניות, ירצו לעזוב עוד בדקה ה-75 כדי לא לראות את המשך המחזה הטרגי. ויהיו את אלו שפשוט יישבו על הכיסא, ספונים ומתחבטים בין הרצון לברוח לחנייה לבין הרצון להישאר, כי מה לעשות, לא עוזבים את אהבת חייך לבד ברגעים הקשים. אבל מה עם קצת נחת? מה עם האתוס הגדול שעליו הם גדלו? שאלו פחות או יותר רוב הקהל. היה נחמד לראות לכל הליגה שאנחנו לא אוהדי הצלחות – לא שהיינו צריכים אבל הנה קבלנו את חותמת האפוסטיל גם במספרים. סחטיין. אבל היא התקשתה כבר מזמן, שלא לומר מעלה סדקים. אז איך מחזירים עטרה ליושנה?

הגיע הזמן לפרק, לחזור להיות המועדון מספר אחד. איך? התשובה שלי בערך לכל הבעיות היא רשימת מכולת: 2 בוזגלו, 3 אוגו, 2 טב"ח, 1 רפאלוב, 4 חבילת תומר חמד אריזת בירם כיאל – לא משנה מי השמות החמים בשוק הם צריכים להיות בעדיפות ראשונה. לא להסתפק בשם אחד שמביא מנויים, צריך להתהפך על הליגה הזו, לנער הכל, לשבור את השוק, לחפש משקיעים מחו"ל, להפסיק להסתכל על כל האלטמנים, אופיר מזרחיים, עדן שמירים וכו' ולא כי הם לא מספיק טובים, פשוט אסור לבנות על "פוטנציאלים" אלה לשלב אותם. כנ"ל הצעירים. הגיע הזמן להשתגע. נמאס לעשות סיכום רבעון אחרי עוד הפסד לקבוצה בכירה. באמת שכל השאר שטויות, איזה מערך, מי הפיזיוטרפיסט או למה חברת נייק מנחוסית.

אפילו משרת המאמן לא תהיה כזו מכריעה, חשובה אמנם אבל לא זו שתגרום לשינוי. הכל תלוי בארגון. הקהל מגיע בכמויות ואיתו המזומנים, אסור לזלזל בזה. ואם זה לא מתאים למי שזה לא מתאים – הביתה.
זוהי בגדול התורה על רגל (עם מתיחה במפשעה) אחת. אגב, הבשורה היותר רעה היא שזה לא יקרה. הדבר היחידי שנמשיך לעשות זה מנוי, להתמרמר, ללרלר, לעודד ולהתרפק על העבר. כרגע, מכבי חיפה לא זוכה באליפות גם בעשור הקרוב. בום.

Comments

comments

הגב

האיימיל שלך לא יפורסם.שדות חובה מסומנים *

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>