מכבי חיפה

משבר.

שני ניצחונות בשישה משחקים – זה המאזן השערורייתי שמציגה מכבי חיפה במשחקים האחרונים. ואם תשאלו אותי – זה ממש לא מפתיע.
זו הייתה רק שאלה של זמן. היכולת הביזיונית שהציגה, ומציגה הקבוצה בחודשים האחרונים, היוו ללא צל צילו של ספק מקור לדאגה וחשש עבור הצוות המקצועי בראשות אלישע לוי, שכשל החלטה אחר החלטה שלו. זה התחיל עם הבאתו של אנדרסון ווסט, "חיזוק" תמוה מלכתחילה שרק הרע לקבוצה עם הצבתו בתור בלם בהרכב הפותח והדחתו של קרופניק מהסגל. מהלך שהכניס לסחרור את הגנת הקבוצה שהייתה גם ככה שברירה ועדינה. עד שנוצר תיאום בין קינן וקרופניק, הגיעה ההחלטה ההזויה של אלישע בדמות ווסט ופשוט הרסה כל חלקה טובה שעוד הייתה איכשהו בהגנה הירוקה.

זה המשיך עם החזרתו של פאנטני החלש להרכב הפותח מול מכבי נתניה ולמשחק הערב מול קריית שמונה, אף על פי שהשחקן לא מסוגל לעצור כדור ולבצע עוד פעולות בסיסיות אחרות שקשורות בכדורגל.
בנוסף, אלישע לוי מבצע שינויים פרסונאליים בהרכב הפותח בתכיפות, משחק אחרי משחק, ובכך למעשה מבטל את האיזון בין השחקנים ולא יוצר יציבות, אלא מערער את הקבוצה ומכניס אותה למערבולות שמביאות ליכולת העלובה שמציגה הקבוצה בזמן האחרון.
איך זה יסתיים? יש אמרה ששואלת רטורית: אם זה לא שבור, אז למה לתקן? אלישע עד עכשיו מחפש לשאלה הזו תשובה. ובינתיים? האוהדים תופסים את הראש בייאוש משחק אחרי משחק.

"צריך להתחיל לשחק כדורגל יותר טוב", אמר אלישע בסיום המשחק בקרית שמונה. ואני אומר – צריך להתחיל לשחק כדורגל, נקודה.
היכולת שמציגה הקבוצה לא תואמת את הסמל שעל החולצה הירוקה ואת האידיאל שמייצג את המועדון המכובד והראוי הזה. לא ייתכן שקבוצה - במיוחד כזו שמובילה את הטבלה - לא תצליח לחבר יותר משתי מסירות ולא מסוגלת לבצע שאר פעולות בסיסיות של כדורגל, למשל – להשתלט על כדורים ולהרים כדור מהקווים בצורה שלא תזכיר את הליגה הארצית.

לא ניתן לומר ששני ההפסדים הרצופים בליגה הם מקריים, בשום פנים ואופן. ההפסד המינימאלי ב-"קופסא" (שהיה צריך להסתיים עם חמישה שערים לפחות ברשת של דוידוביץ´) כנראה לא זעזע מספיק את המערכת, בצורה שהייתה אמורה לזעזע. במקום לקבל את הביקורת וללמוד ממנה, אלישע לוי החליט להתחפש לשחקן טלנובלה ונעלב.

אז הנה ביקורת מקצועית ועניינית שאלישע צריך לחבק בהרבה אהבה – כבר באימון הראשון של הקבוצה השבוע, קח את כל הכדורים שיהיו על המשטח וחלק כדור אחד לכל שחקן. ומה לאחר מכן? אתה בטח תוהה. ובכן, לאחר מכן קח, אתה ודראסיליה, באופן אישי ופרטני, שחקן-שחקן, אחד אחרי השני ולמד אותו איך למסור בצורה נכונה עם הפס, איך לעצור כדור עם החזה, איך לעצור כדור עם הרגל, איך להרים קרנות בצורה שלא מביישת אותנו, האוהדים, איך להרים כדורים בכללי ואיך לקפוץ לנגיחה בצורה נכונה. אתה לא צריך שינויים בסגל, לא בהרכב, לא שחקני חיזוק ולא עוד חלוץ – אתה צריך ללמד את השחקנים שלך יכולת בסיסית של כדורגל.

המשחק.

ובכן, אין יותר מדיי על מה להרחיב את הכיתוב בנוגע למשחק הערב, מול קריית שמונה – משחק שלא הביא בשורה חדשה, חוץ מההרכב שאותו העלה אלישע, שכתב לו על המצח: "טעיתי, מודה".
המאמן הירוק החזיר חזרה להרכב את ליאוניד קרופניק לעמדת הבלם (מהלך חצי נכון), אלון חרזי לעמדת המגן הימני (אם כבר, אז בלם) ואת כיאל לקישור האחורי (גם מהלך נכון מאוד).

אז מה בכל זאת לא עבד, אתם שואלים? הרי אלישע עשה פעולות נכונות. נכון, אלישע אכן עשה פעולות נכונות, אך יחד עם זאת, בואו ניגע בעובדה ששתי מהפכות לא עושות טוב לאף קבוצה – בטח שלא במנטאליות של הכדורגל שלנו. השאלה שנשארת היא האם השינוי הזה יבוא לידי ביטוי בצורה יותר טובה במשחקים הבאים או שהקבוצה נסחפה כבר עמוק בתוך המערבולת?

במשחק עצמו, הקישור האחורי בחסות קולמה וכיאל לא בא מספיק לידי ביטוי (כיאל היה מעורב יותר במחצית השנייה), בעיקר בגלל ששחקני חיפה שיחקו על כדורים ארוכים והיסטריים שלא תרמו מאום.

בהתקפה, פאנטני כהרגלו היה חלש להחריד ולא הצליח לסכן את הגנת קריית שמונה, כאשר בוקולי התמקד יותר בתקולים מאשר בלחפש את השער ורפאלוב כרגיל השלים את ההחמצה היומית.

דווקא ההגנה הייתה הצד החזק שלנו במשחק היום, מלבד שלוש טעויות קריטיות במחצית השנייה, בעיקר בגלל תנאי המגרש, שאחת מהן עלתה לנו בספיגה. בשער הספיגה, קרופניק החליק ולא הצליח להשתלט על הכדור וחרזי בגילו המופלג לא יכול לחפות על טעות של בלם. מלבד זאת, קינן וקרופניק לא שיחקו יותר מדיי עם הכדורים שלא לצורך ולא החזירו אחורה לדוידוביץ´, כך הם לא יצרו מהלכים מסוכנים בתנאי מזג האוויר ששרר הערב. מסיללה וחרזי אמנם לא תמכו בהתקפה, אך כיסו בצורה ראויה את הקו שלהם.

הגשם ותנאי המשטח (ביזיון לכשעצמו. לא ייתכן שבליגה הראשונה יהיה מגרש ללא מערכת ניקוז סבירה) ללא ספק היוו בעיה לחלק ההתקפי של השחקנים. מצד שני, דווקא בתנאים כאלה אתה מצפה משחקן כישרוני ויצירתי שייתן את הטון עם מסירה חכמה, מהלך אחד קסום או בעיטה חדה ומסוכנת שתביא את הניצחון והנקודות. ולחיפה, רבותיי, לחיפה אין שחקן כזה – אולי מלבד יניב קטן שנתן שלוש מסירות איכותיות ואולי גם גולסה אשר עדיין צריך להוכיח את עצמו.

מכבי חיפה של העונה וכן, גם של השנתיים האחרונות, היא קבוצה אפורה שכובשת שערים מקריים, בלי מהלכים מתוכננים, בלי סדר בחלק ההתקפי ובלי הרבה טכניקה.
בסופו של דבר, השערים המקריים הללו עתידים להיגדע, המהלכים הלא מתוכננים יהפכו לשיטת משחק של ממש והאנרכיה הטקטית תעלה על גדותיה.

אופס, זה כבר קורה ממש עכשיו...


נקודת אור: הגשם שמילא את הכינרת.

נקודת חושך: טמבינקוסי פאנטני. זה כבר נהיה עצוב. חלוץ שלא מסוגל לעצור כדורים, חלוץ שלא מגיע ראשון לכדור פעם אחת במאבק עם בלם, חלוץ שמחמיץ כמעט בכל הזדמנות, שחקן שנמצא בדיכאון תמידי – שחקן כזה לא רק שלא צריך להיות בהרכב, הוא לא צריך להיות בסגל.

ציונים לשחקנים:

ניר דוידוביץ´ – 6.5: שתי הצלות טובות של השוער שחזר לעצמו אחרי תצוגת הנפל מול מכבי נתניה. הציל את הקבוצה מהפסד יותר גבוה.

אלון חרזי – 4.5: אלון כבר לא מתאים לשחק בתור מגן. אין לו את המהירות האופיינית שהייתה לו ולא את החוזק הגופני. חייב לשחק בתור בלם לצד קינן. הערב, בצד ההגנתי הוא עשה את העבודה פחות או יותר, מלבד השער שהגיע מהצד שלו ובהתקפה לא תמך כלל.

דקל קינן – 5.5: משחק הגנה סביר של דקל. היו לו כמה טעויות בגלל תנאי מזג האוויר אבל בסה"כ עשה את העבודה.

ליאוניד קרופניק – 5: חזר להרכב ושיחק בסדר גמור בהגנה. טעות פאטלית אחת (החליק בגלל המגרש הרטוב) שעשה הכריעה למעשה את המשחק לטובת קרית שמונה.

פיטר מסיללה – 3.5: דווקא במשחק שההתקפה מתקשה לעבוד, אנחנו מצפים ממסיללה לעזור ולתמוך. בפועל הוא נשאר בהגנה והציג משחק הגנה סביר ומטה.

ג´ון קולמה – 4: לא הורגש כלל מבחינה התקפית. בהגנה היה די בינוני.

בירם כיאל – 5: בהגנה היה טוב, בהתקפה בא לידי ביטוי אך לא הצליח להגיע לסיכון ממשי של השער או לפחות לעזור לחבריו בכך.

גוסטבו בוקולי – 4.5: לא בא לידי ביטוי בהתקפה כלל. לא הצליח לסכן את השער בצורה ניכרת. התמקד יותר בהגנה שלא לצורך בתפקידו היום.

ליאור רפאלוב – 3: החמצה פשוט מצחיקה של רפאלוב שיכלה להביא הרבה רוגע ושקט למשחקה של הקבוצה. לא הצליח לסכן את השער, לא הצליח למסור מסירה אחת מסוכנת. לא לשם כך הוא פותח בהרכב. איפה הטכניקה שהבטיח לנו? איפה היצירתיות?

יניב קטן – 4.5: כמה מסירות נחמדות בהתקפה. מלבד זאת המון מסירות חלשות ולא מועילות, לא סיכן את השער עם בעיטות בכלל ולא סחף אחריו את חבריו להתקפה.

טמבינקוסי פאנטיני – 3: חלש, חלש, חלש..


שלומי ארבייטמן – 4: לא הורגש מרגע שנכנס למגרש.

מוחא גדיר – 5.5: הוסיף מהירות וזריזות למשחק, כמו גם לחץ נוסף להתקפה. הצליח לסכן את השער עם בעיטה מסוכנת למשקוף שכמעט נכנסה. אלישע היה צריך להכניס אותו הרבה לפני דקות הסיום.

אוסיי ראנספורד – 4: לא הורגש כלל.


אלישע לוי - 5.5: חזר למקורות. העלה את ההרכב שפתח בעיקר בסיבוב הראשון. זה טוב ויפה, אבל קצת מאוחר מדיי בנוגע למשחק הנוכחי. את השינוי האמיתי נראה במשחקים הבאים. היה צריך להציב את ארבייטמן במקום פאנטיני ואת חרזי במקום קרופניק, כשאפק היה צריך לשחק כמגן ימני.
לא פחד להוסיף כלים התקפיים לקראת סוף המשחק, אבל היה זה כבר כשהקבוצה פיגרה, נלחצה ושיחקה לא רגוע - חילופים מאוחרים.


קהל – 10: לא הגיעו הרבה אוהדים היום, אבל אפשר להבין אותם. מגיע ציון 10 לכל אחד ואחד שהיה במגרש היום. זה לא היה פשוט, הן בגלל תנאי המגרש והן בגלל תצוגת הנפל של הקבוצה.