מכבי חיפה

ביום ראשון תחל עונת הכדורסל. בכל עונה אחרת לא כולנו היו זוכרים, שמים לב או אפילו מביעים עניין בכדור הכתום שהביא בשנה שעברה שיאים חדשים של ריגושים. אבל השנה, קשה להאמין שמישהו יחמיץ משחק, שידור, כתבה או ראיון. העונה שמתחילה העלתה מחדש על סדר היום גם את הכדורסל החיפאי, כאשר מכבי חיפה הישנה והטובה, או יותר נכון מכבי חיפה היט, בשמה המותגי והחדש, הצטרפה לחבורת הקבוצות בליגת העל.

באופן טבעי, הציפיות של כל עולה חדשה מסתכמות בעיקר בניסיונות להישאר בליגה ולעשות הישג יפה בגביע. במקרה של הירוקים, זה לא הסיפור. עוד בעונה שעברה רכש ג´ף רוזן את הקבוצה ולאחר שקיים את הבטחתו והעלה את הקבוצה לליגת העל, השתמש רוזן בממונו היטב ובצורה מחושבת ולאחר שלא נכנע לניסיונות הסחיטה של שחקנים מסוימים, הצליח בשיתוף הצוות המקצועי לבנות סגל מרשים שאם יהפוך גם לתלכיד מוצלח, נראה כאן הצגות כמעט בכל שבוע שני.

אז ההגרלה הולידה שני משחקי חוץ במחזורים הראשונים ושבעה מתוך אחד עשר בסיבוב הראשון. אולי בחלק הראשון של העונה רוממה ישאר שומם, אבל בחצי השני שלה והחשוב באמת (כמו שיודעים כולם בקבוצה אחרי העונה שעברה), הקהל הירוק ירעיש עולמות ואולמות ברוממה כמעט בכל שבוע ויראה את אבי אשכנזי ועוזריו, מיקי גורקה ואלעד חסין מנסים לנווט את הספינה אל עבר הפיינל פור (לפחות).

אז מי יהיו המלחים בספינה של הקפטן אשכנזי?

בי.ג´י מקי, שחווה פציעה במשחקי טרום העונה, אמור להביא הרבה ניסיון ושקט תעשייתי. אומנם מדובר בשחקן שהגיע רק מהליגה השניה באיטליה, אך בגיל 31 הוא צריך להיות המבוגר האחראי בכל מה שקשור לניהול המשחק. כאשר מקי נחת בחיפה, הוא לא היה אמור להיות הקלע המוביל של הקבוצה, אבל בחלק מהמשחקים הוא גם תפס את הפוזיציה הזו. אנחנו כמובן לא נתנגד.

בעוד מקי נחשב לשקול ולמחושב יותר, דורון פרקינס הוא הכספית במד החום של אשכנזי. פוינט גארד עם כישרון שנוזל מהאוזניים ויכולות אתלטיות אדירות שגורמות לו להתבלט גם בשורת האסיסטים וגם בריבאונדים. בעונה שעברה הוא כיכב בבלגיה ולמרות שאף אחד לא האמין שכוכב עולה ברמה האירופית כמוהו יגיע לחיפה, הוא עשה זאת אחרי משא ומתן מייגע. ממשחקי טרום העונה ניתן ללמוד שהעונה ברוממה יהיו הרבה "עיניים עקומות" ומסירות להאלי-הופס. פרקינס הוא ללא ספק אחד משני פוטנציאלים אדירים שלובשים כיום ירוק.

השני הוא כמובן דבון ג´פרסון, שחקן NBA לגיטימי ש"בטעות" הגיע לחיפה. אחרי שבעונה שעברה ראינו את פי ג´י טאקר חורך את הרחבות, טובי הפרשנים מעריכים שג´פרסון יכול ללכת בעקבותיו. השחקן שהיה בחירת לוטרי בדראפט ולא הגיע לליגה הטובה בעולם מביא לפרקט את מה שהאוהדים רוצים לראות. חסימות, הטבעות, קפיציות בלתי נגמרת ושיתוף פעולה שמתפתח בכל יום עם פרקינס מבטיח לקהל הרבה מאוד "שואו-טיים".

הזר הרביעי שנחת ברוממה הוא ברוקס סיילס. הפורוורד\סנטר שמביא לחיפה ניסיון יורוליג הוא אחת החוליות השקטות ביותר בקבוצה. לפי משחקי ההכנה, סיילס עדיין לא מחובר לקבוצה כמו יתר השחקנים, אבל העובדה כי את ימיו הראשונים בארץ הוא העביר בפציעה וטיפולים מקנה לו עוד תקופה של הסתגלות. בליגת ה"סמול-בול" הישראלית, צריך גם שחקן גבוה שיודע לתת נקודות מחצי מרחק ואת זה סיילס יודע לעשות. לגבי ריבאונדים ומלחמה פיזית מתחת לסלים, עוד נצטרך לבדוק במהלך העונה.

בדיוק בשביל זה הגיע לקבוצה "הטנק" עידו קוז´יקרו. בקבוצה ששחקני בית היא לא נקודה חזקה אצלה, דמות מפתח כמו הפורוורד הוותיק והמנוסה הייתה נחוצה עד מאוד. קוז´י, שמונה לקפטן הקבוצה, מביא לכל קבוצה את המלחמה שלו עד הכדור מתחת לסלים, מול שחקנים שאף אחד מאיתנו לא ירצה לפגוש בסמטה חשוכה. החיבור של הקהל ושל שאר הקבוצה עם עידו עושה רושם מצוין ואין ספק שאשכנזי ידע את מי הוא ממנה לקפטן שלו. כאשר לא ברור מה נקבל מכל שחקן במשחק נתון, אין כמו קוז´יקרו שיתן את המנה הקבועה של הנקודות והריבאונדים כדי להרגיע את המצב.

אבל ישראלי מנוסה אחד בעידן החוק הרוסי זה לא מספיק. בדיוק לשם כך הוחזר משה מזרחי מעיר האורות לעיר הבורות. הקלע בעל הקליעה האוטומטית מחוץ לקשת צפוי להיות עוד מניה בטוחה בחמישייה הפותחת של חיפה. את תחילת משחקי ההכנה הוא העביר באופן סולידי ולא הרשים במיוחד כפי שציפו ממנו, אך במשחק האחרון מול קרית אתא הוא כבר נראה כמו משה מזרחי המוכר והטוב. אחרי שצביקה שרף לא ממש ספר אותו בתוכניות של נבחרת ישראל, ינסה מזרחי לעשות את הקאמבק שלו למדים הלאומיים דרך רוממה, ועם קצת עזרה מהאחרים, גם לקלע המצטיין יחזור הביטחון.

אם מזרחי לא ימצא את הטבעת מחוץ לקשת, תסמכו על גור פורת שיעשה זאת. הצלף המוכשר שירד ליגה עם הפועל עפולה הגיע לחיפה על תקן שחקן ספסל שיהיה שם בשביל לתת את השלשות בדיוק ברגעים הקשים. "גורי", שניכס לעצמו את המספר המחייב 23, לא הגיע לבד.

ביחד איתו בא לכרמל הרכז עמית בן דוד. "בנדה", שהוביל כאמור את עפולה ללאומית, ימקם את עצמו השנה מחדש ויהיה זה שיעלה מהספסל בשביל להביא את השינוי ולשנות את המומנטום על המגרש. "בנדה", שנחשב לשומר טוב, יהיה זה שינסה להידבק לגארדים של הקבוצות היריבות ולנטרל אותם. אם פרקינס ומקי יקלעו ליום שחור במיוחד, בן דוד יצטרך להיות שם גם בהתקפה.

עוד שחקן שאמור לתת מלחמה מהספסל הוא השריד היחידי מהעונה שעברה, קובי אייזיק. הפורוורד, שגדל בנוער של הירוקים ועלה עם הקבוצה ליגה, נמצא בימים אלו בשלבי החלמה מפציעה טורדנית, אבל הקשר המצוין שלו עם הקהל והדקות הלא מעטות שהוא יקבל מאשכנזי העונה, יבטיחו שגם השנה אייזיק יהיה גורם משמעותי בקבוצה.

שני השחקנים הצעירים שהגיעו מארה"ב כהבטחות לעתיד הם בן סטרונג וטוד גולדן. סטרונג האינדיאני הוא שחקן גבוה עם פוטנציאל גדול לשנים הבאות וכך גם מתייחסים אליו בקבוצה. אשכנזי נתן לו לא מעט דקות במשחקי האימון, ולצד הפוטנציאל ניתן לראות שסטרונג חייב לגייס לעצמו עוד קצת ביטחון עצמי ביכולתו וקצת פחות רכות מתחת לסלים. גולדן אולי לא נראה מבחוץ כמו שחקן כדורסל, אבל כששמים לו כדור ביד ומציבים אותו מחוץ לקשת, תהיו בטוחים שהכדור ייכנס. היתרון הנוסף שהוא מקנה לקבוצה הוא היותו יהודי, כך שגם הוא יחשב לשחקן ישראלי והחוק הרוסי יחול גם עליו.

תמיר גודמן וטל אזולאי הם השניים שסוגרים את הסגל הירוק. בעוד אזולאי הועלה בצעד מבורך מהקבוצה הצעירה ועשוי להיות משותף במשחקים בהם ההפרש יהיה יוצא דופן, הבאתו של גודמן הייתה מעט לא ברורה לאור יכולתו הלא מוכחת מהעבר. מי שהוגדר כג´ורדן היהודי נשאר כסוג של גימיק שיווקי שהובא לחיפה כדי למשוך עוד כמה צופים בביתו של ג´ף רוזן מעבר לים.

בסופו של דבר, נבנתה בחיפה קבוצה יוצאת מן הכלל על הנייר. במשחקי ההכנה היא ספגה הפסד בודד מול נהריה החזקה, אותה ניצחה יומיים קודם לכן בהפרש גדול. ניצחונות על בני השרון ועל האלופה היוצאת מחולון מראים כי בהחלט יש למה לצפות. עם זאת, גם במועדון מודעים לכך שמשחקי ההכנה לא דומים בכלום לעונה הסדירה.

אז למה אפשר לצפות מהירוקים? ראשית כל, העולה החדשה צריכה לזכור שהיא עולה חדשה ולהתנהג בהתאם. מלחמה, הקרבה והשקעה של השחקנים הם מצרך מתבקש מאוד. אחרי שכל אלו יגיעו, ברמת הכישרון הירוק שיהיה על הפרקט בכל רגע נתון, אפשר יהיה לצפות למשחק שוטף ויפה לעין שיתמודד עם האריות של הליגה בצורה מכובדת ואף יותר מכך. פיינל פור? בהחלט. גמר? אפשרי ביותר. גביע? אף אחד לא אמר שרק ירושלים מסוגלת.

מה שבטוח הוא שקבוצה חדשה כמו הקבוצה שתשחק ברוממה חייבת את הקהל שלה. עפ"י התצוגות מהעונה שעברה יש למה לצפות לפחות ביציעים. עם בוס שאוהב את הקבוצה שלו ואת הקהל שלו, עונה מוצלחת היא הקצפת שמעל העוגה.