מכבי חיפה

את המבט של אייל גולסה אי אפשר היה לפספס. לא היה מדובר ביחסי ציבור, אפילו לא בזעם אמיתי. בשביל לתאר את המושג "רצח בעיניים", לא צריך להסתבך יתר על המידה. תצפו בתקציר המשחק מאמש ותראו את התרגום המושלם על המגרש. אייל גולסה, עם רצח בעיניים, שעט קדימה לאחר שקיבל כדור ממשומר על הקו, איגלי הזיעה טסו מפניו במהירות שיא כשניסה לחלוף מרגליו של אייל אחר - טרטצקי, שמו. אלא שהקפטן האדום, כך הסתבר, לא הסכים להתבזות מול ילד שעוד לא מלאו לו 18 שנים במספר. שתי רגליים חזקות איימו לשבור את מגיני הרגליים של היהלום החדש מבית הכרמל הירוק, שמצידו, עף כמו מטיל היישר לדשא הלח.

אם למישהו היה ספק בטיב הדרבי החיפני ובאמוציות הרבות שעוטפות אותו, הוא קיבל את הסטירה באותו הרגע. לא עברה שניה מרגע התיקול וכבר אייל משומר הגיע בספרינט לאותו קפטן אדום וניסה לסגור איתו חשבון. מהר מאוד האדום התערבב עם הירוק. פה ערן לוי מנסה לקחת יוזמה, שם יניב קטן מראה לו מי באמת הבוס, דוידוביץ' כמובן לא מחמיץ אף רגע ואפילו דקל הגיע לעזור ולהגן על כמה שיותר אדומים. כל זאת כשברקע שאגות הקהל הירוק שלא מפסיק להלהיב ולחמם את האווירה עוד יותר, עם שלל קריאות גנאי לעבר מיודעינו, ערן לוי.

אין מילה אחרת לתאר את הסצינה הזו מלבד - טירוף.
ובכלל, הדרבי החיפני אמש היה סוג של "בושידו למתקדמים". בלי הרבה כדורגל, אבל עם המון הקרבה, נחישות, טירוף ומלחמה.
לא הגענו כדי לראות הצגה. לא אחרי ארבע שנים, בכל מקרה. השחקנים הרגישו אותנו ואנחנו הרגשנו את רוח השחקנים.
ישנם משחקים שאתה פשוט לא יכול להסביר את החיבור שמאחד בין עשרות אלפי אוהדים חמים ביציע לבין חבורת שחקנים ש"באה לעשות את העבודה".

השחצנות שהגיעה מהכיוון האדום הפתיעה רבים. מניין הביטחון הזה, לעזאזל? יכול להיות ששנים במדבר היבש בהחלט נתנו אותותיהן והפטה מורגנה בהחלט קיימת. הפועל חיפה רק חשבה שאפשר להוציא משהו מהמשחק הזה. בדיוק כפי שאדם במדבר "רק חושב" כשרואה נווה מדבר באופק ומרגיש בדמיונו טעמם של מים צלולים.
הפועל, הפועל חיפה כמעט ולא עברה את החצי. שליטה מוחלטת של מכבי בניצוחו של בירם כיאל, אחד הבולטים על המגרש.
הנה משהו אחד טוב (מיני רבים) שיצא לנו מהתבססות על שחקני בית צעירים - המלחמה וההקרבה. לא קיים שחקן שיילחם יותר משחקן בית, או שחקן צעיר שגדל כבר מגיל נוער במועדון.
המלחמה שנתן אתמול כיאל על המגרש ראויה להערכה עצומה. הקשר האחורי לא הפסיק לרוץ, לתקל, לחטוף כדורים ולהוציא מהר קדימה את המשחק.

וכאמור, עוד שחקן שבלט מעל כולם, אמש, היה - איך לא - כובש השער, אייל גולסה. המצטיין במשחק ללא ספק עם הופעה הירואית בדרבי ראשון שלו. אין מילים לתאר את העבודה שהקשר הצעיר עושה בכל חלק על המגרש, ולא רק בתפקיד שלו. קטונתי מלפרט.
שער ענק שלו שהוציא עוד יותר את האוויר מהיריבה העירונית והכניס אותם להלם מוחלט (ההלם הראשון היה ההצגה של הקהל הירוק) הספיק כדי להוריד את היריב לקרקע בנוק-אווט מרשים.
לאף אחד לא היו דפיקות לב. מכבי חיפה עולה בכמה וכמה דרגות על יריבתה העירונית. השליטה במרכז השדה גרמה לאדומים להבין כמה רחוקים הם שנות דור מאלופת המדינה הגאה.

בצד המקצועי יותר, אלישע לוי בחר לעלות הרכב התקפי שכלל שני חלוצי חוד. אלא ששניהם היו מתחת לרמתם הרגילה, בעיקר דאבלשווילי שממשיך את היכולת הרעה שבה הוא נמצא. האם אלישע חשב ששער אחד בגביע הטוטו יוציא את החלוץ מאותה תקופת יובש?
הפיתרון לחלוץ הגיאורגי הוא פשוט - למסור ולא ללכת עם הראש בקיר. לא ייתכן שבכל משחק הוא יקבל הזדמנות וינסה "להציל את המולדת". כמעט בכל התקפה יש לו הזדמנות ליצור משהו טוב עם מסירה חכמה, אך הוא מעדיף להסתבך ולאבד את הכדור - דבר שמרתיח את האוהדים הירוקים. היה מקום להשאיר את דאבלשווילי על הספסל אתמול ולעלות עם גדיר במקומו.
חדשות טובות הגיעו מכיוון גוסטבו בוקולי, שנכנס כמחליף אחרון למשחק והרגיש קצת את הדשא. אחרי חודש וחצי בלי כדור, הברזיליאני רעב. גם אנחנו.

ואיך אפשר בלי כמה מילים על הקהל? תצוגת תכלית אתמול. תצוגת תכלית מן המעלה הראשונה: טירוף חושים, קרנבל ירוק, עידוד מאסיבי, חזק, קולני. אין זה מקרי שהשחקנים נלחמו כמו אריות!שאפו ענק לכל אחד ואחד שהגיע לדרבי ונתן את הגרון בשביל השחקנים. בסופו של דבר זה השתלם!



הא.. ועוד משהו אחרון:

כולם יודעים ש - חיפה ירוקה!!!



נקודת האור: אייל גולסה והגולסו. הדרבי הראשון של הילד מבטיח לנו עתיד ירוק ביותר!

נקודת החושך: ולדימיר דאלבשווילי. זה כבר מביך.



ציונים לשחקנים:

ניר דוידוביץ' - 6
אייל משומר - 5.5
ז'ורז טישיירה - 6.5
דקל קינן - 6
פיטר מסיללה - 6.5
ג'ון קולמה - 5.5
בירם כיאל - 7
אייל גולסה - 7.5
יניב קטן - 5.5
שלומי ארבייטמן - 5
ולאדימיר דאבלשווילי - 5

ליאור רפאלוב - 5
מוחא גדיר - 5
גוסטבו בוקולי - 5


dostri@smile.net.il