מכבי חיפה

מכבי חיפה ניצחה הערב את מכבי פ"ת בתוצאה 2-0, תוצאה שיכולה לשקר במעט, שכן במשך 90 דקות הייתה רק קבוצה אחת על כר הדשא והיא הקבוצה הירוקה. האלופה ממשיכה בקצב המסחרר מתחילת העונה והקורבן הערב היא מכבי פ"ת, שבאה להעביר את הזמן ולנסות לספוג כמה שפחות. חמישה נצחונות מתוך חמישה משחקים, כולל משחק עונה אחד – זה המאזן עד כה של אלופת המדינה ונציגתינו בליגת האלופות. הישג ללא ספק מרשים עד כה.

היום ראינו את מכבי חיפה התקפית, האטרקטיבית והמהירה – אותה קבוצה שרצה בדמיונו של אלישע לוי עת חתימתו בקבוצה. הירוקים נראו היום כמו קבוצה מליגה אחרת (אלופות?) והיו טובים מיריבתם בכל פרמטר על המגרש, בכמה וכמה רמות.

גם חדשות טובות קיבלנו מהניצחון הערב – ההגנה. סוף סוף משחק בלי ספיגה ובלי שער שטותי. דוידוביץ' שמר היום על רשת נקייה, תודות להגנה הירוקה שהייתה עירנית ונראתה נפלא - המשך ישיר מהמשחק מול בורדו בחוץ.

מי שבלט הוא הבלם ג'ורג' טישיירה שממשחק למשחק תופס ביטחון ומראה את חשיבותו במרכז ההגנה. התיאום שלו עם דקל קינן התבשל והשניים מהווים תחנה אחרונה לחלוצי היריבות. נראה כי התמיכה והביטחון שאלישע לוי העניק לשחקן, שהיה ללעג בתחילת העונה מפי אוהדים רבים, השתלמו וכעת הכל מתנהל על מי מנוחות.

אלישע לוי המשיך לתת קרדיט להרכב שהפסיד לבורדו, אך שיחק נפלא, מלבד שינוי קטן – רפאלוב במקום גולסה. ליאור שיחק היום די סביר והרבה לקחת את הכדור לרגליים שלו – מה שמראה על ביטחון. למרות זאת, השחקן לא הרשים במסירה האחרונה ובסיכוני שער היריב. נראה שמשהו עצור אצל השחקן הזה, שמפחד ללכת עד הסוף. לא בשר ולא חלב! רפאלוב חייב לקחת על עצמו יותר ולשחק עם ביטחון בכדי להצליח. כרגע הוא תורם לקבוצה בכך שמוסיף לרוטציה ותו לא.

המשחק עצמו היה תוסס, אטרקטיבי והתקפי. מכבי חיפה הציגה כדורגל מצוין עם צירופי מסירות מהירות מרגל לרגל, תיאום נפלא בין השחקנים והמון מצבי הבקעה. הקבוצה שלטה במגרש ללא עוררין, החזיקה בכדור ולא נתנה ליריבה יותר מדיי סיכוי.

כל זאת קרה, במיוחד, תודות לאיש המשחק – בירם כיאל. תענוג היה לראות את הקשר ההגנתי היום על המגרש. תופס פיקוד באמצע, מנווט, מתקל, נלחם, מוציא התקפות נהדרות עם שחרורי כדור מהירים והמסירות.. מעשה רגליו להתפאר! אילו מסירות הוא חילק היום, פשוט מדהים! בירם נראה מצוין מתחילת העונה ואנחנו מקווים שהוא רק ימשיך להשתפר ממשחק למשחק.

גם ג'ון קולמה תרם את חלקו כרגיל. אף אחד כבר לא יכול להגיד על השחקן הזה מילה אחת רעה. כולם מכירים ומוקירים בחשיבותו לקבוצה בכלל ולאמצע המגרש שלנו בפרט. ההקרבה, הלחימה והמסירות שלו לקבוצה הן חלק אינטגרלי מההרכב הפותח. קולמה הוא האיש שנותן את הביטחון לכיאל לצאת קדימה, הוא האיש שדואג שלא יקרה שום דבר "רע" מאחור. אז נכון – החלק ההתקפי שלו לוקה בחסר וגם המסירות לא מי יודע מה, אבל את התפקיד שלו הוא ממלא בצורה יוצאת מהכלל. בתקציב שהקבוצה מחזיקה בו, הוא עושה מעל ומעבר. חשוב להבין ששחקן ברמה של ז'וטאוטאס, שיבדל לחיים ארוכים, לא יגיע לכאן בזמן הקרוב, בטח לא ברמת ההשקעה הנוכחית. על כן אנחנו צריכים לברך כל יום שהשחקן הזה משחק בשורותינו.

החלק ההתקפי גם נראה היטב. דאבלשווילי, שכבר היה צריך "ללכת הביתה" אחרי משחק וחצי שלא כבש (לפי אוהדים רבים ו"מביני עניין" למינהם), הראה היום, שוב – יש לציין, את יתרונותיו, כך שהפעם "הוגי הדעות" לא יוכלו להתעלם. מדובר בחלוץ פיזי בצורה בלתי רגילה, אגרסיבי ובעל משחק קלאסי של חלוץ שפיץ. כמות המצבים שהוא מגיע אליהם היא יותר מטובה יחסית לליגה שלנו. גם היום הוא הראה את היכולת שלו עם שער נהדר והגיע למספר מצבים שרק הוחמצו מהחוסר ביטחון ששרר עליו בזמן האחרון.

לרשימת הכובשים הצטרף גם – איך לא – שלומי ארבייטמן, שמתחילת העונה לא מפסיק להפציץ שערים. מכונת השערים הירוקה נראה טוב, חד ומשומן מתמיד. שער נהדר בנגיחה המשיך את המומנטום החיובי שהשחקן נמצא בו וראוי שהוא יקבל קצת יותר דקות על המגרש, גם באירופה.

נקודת האור: ההגנה. משחק ללא ספיגה, בלי טעות של דוידוביץ', יכול לסמן רק טוב לקראת הבאות. הדבק לאט לאט משלים.

נקודת החושך: כנראה בגלל העייפות (כי אנחנו כבר מכירים אותו היטב), אבל גדיר ממש לא נראה טוב היום. עדיף היה לו, לאלישע, לתת מנוחה לשחקן הצעיר הזה ש"הוציא את הריאות" שלו במשחק בבורדו.

ציונים לשחקנים:

ניר דוידוביץ' – 6.
אייל משומר – 5.5.
ג'ורג' טישיירה – 6.5.
דקל קינן – 6.
פיטר מסיללה – 6.5.
ג'ון קולמה – 6.
בירם כיאל – 8.5.
מוחא גדיר – 5.
ליאור רפאלוב – 5.
יניב קטן – 6.5.
ולאדימיר דאבלשווילי – 5.5.

שלומי ארבייטמן – 5.5.
גוסטבו בוקולי – 5.5.
עלי עותמאן – 5.5.

dostri@smile.net.il