מכבי חיפה

כאוהד מכבי חיפה ותיק, אתה לומד שישנם איצטדיונים שתמיד קשה לקבוצה לשחק בהם. הקופסה היא דוגמה לאיצטדיון כזה, איצטדיון רמת גן כמובן, וגם המגרש בו ביקרנו אתמול, איצטדיון דוחא, לא מאיר לנו בד"כ פנים. לכן, לא צריך להקל בשום אופן ראש בשלושת הנקודות המאוד חשובות שלקחנו אתמול בדם, יזע ודמעות.

ממש כמו שלא צריך להקל בשום אופן ראש בעובדה שעשינו את זה בצורה הכי מגעילה שאפשר, פחות או יותר. זה כדורגל זה, תגידו לי? איזו עייפות, איזה חוסר חשק. מה קרה, קראו לכם למילואים 30 יום בשכם? כולה לשחק כדורגל, הלוואי עליי. ואתם עוד מקבלים על זה כסף!
משהו כנראה לא נקלט, האסימון לא נופל במערכת הירוקה, בכל הנוגע לצורך לפצות את הקהל על עוגמת הנפש של שנה שעברה בתצוגות כדורגל מהנות או מינימום במלחמה עד מוות על כל כדור.

אז יש שחקנים שאני יכול לציין לטובה כגון ליאור רפאלוב, עותמאן ומסיללה, כאלו המשחקים עם מחוייבות ועם רעל, אבל כל השאר, מי פחות ומי יותר, משחקים בחשק המאפיין את מיקי בוגנים בזמן קריאת גיליון בגדי הים של "ספורטס אילוסטרייטד".
שי מיימון ממשיך בתכנית העל שלו, "איך לקבור קריירה בחמישה משחקים" על שם תום אלמדון, ונראה ממש ממש גרוע. בשבוע שעבר הוכחתי כאן את שחקני ההגנה של מכבי חיפה על המשחק הנרפה, ונראה כי שלושה מתוך הארבעה (במיוחד קאנוטו) הפנימו ושיפרו באופן ניכר את רמת המשחק שלהם. עכשיו ממתינים שגם מיימון ישכיל לשנות פאזה ולהבין איפה הוא נמצא ומה נדרש ממנו.

כל הפאדיחות של מיימון לא היו כל כך מעצבנות אלמלא מופע הפוזות והסנקציות שלו מול ראשי מכבי חיפה בתחילת העונה. זה שחקן שיכול לעשות רוח וצלצולים ולדרוש דרישות ממכבי חיפה? ממש ממש לא. אני בדרך כלל לא מכריע במהירות עבור שחקן זה או אחר בנוגע לעתידו, אבל בוא נאמר שזו תהיה סנסציה בסדר גודל של הניצחון בפארק דה פראנס אם שי מיימון יצליח בסופו של דבר להפוך לבלם הרכב קבוע במכבי חיפה לאורך שנים. באופן כללי – יש לי תחושה שלטווח הארוך ישתלם לנו מאוד להתחיל לשלב את סארי פלאח בהרכב כבר עכשיו. מה כבר יקרה? הוא יעשה טעות קריטית שתעלה לנו בשער? זה בסדר, התרגלנו. יש לנו לפחות אחת כזו במשחק מהצוות הנוכחי.

ומן הטווח הארוך לטווח הקצר – אדריאן סילבה, המיובש הסדרתי של אלישע, קיבל הזדמנות להוכיח את יכולותיו וערכו (טוב, הוא לא עלה כסף, אז לא ערכו הכספי). והוא גמל לו ולקהל של מכבי חיפה בתצוגה נרפית, פחדנית וחסרת חשק. זה היה נראה כמו משחק של מחניים, כשסילבה פשוט נמלט מהכדור מחשש שיימסר אליו ועשה כל מאמץ להיפטר ממנו כשקיבל אותו, משל היה תפוח אדמה חם. יש לו כישרון, זה ברור, אבל אם לא בא לו לסיים את הקריירה איפה שבן ארצו טישיירה החל אותה (תחתית הליגה הקפריסאית), כדאי למר סילבה לא לזלזל במסגרת ובבמה המכובדת שניתנה לו במדי מכבי חיפה.

ובחוד? שוב הקיבעון המחשבתי של אלישע בפעולה. דומה כי כל אחד כבר הפנים את התובנה שגאדיר הוא לא שחקן כנף, ושדבשווילי הוא לא שחקן כדורגל. מלבד אלישע. אין שום צידוק להעלות את לדו העייף וחסר החשק בהרכב, ואני מאוד מקווה שכשמצבת הפצועים תתקצר, אלישע יותיר בחוד רק את ההפתעה הנעימה אזולאי, בתוספת סילונים כמו סלליך וגאדיר כצוות מסייע. ההתקפה שלנו למעט לדו מהירה מאוד על הנייר, הגיע הזמן ליישם את הנייר למציאות ולהוציא את המקל בגלגלי ההתקפה החוצה.

עוד צעד לכיוון התקפה אטרקטיבית יהיה (שוב!!) הטמעת העיקרון שתנועה ללא כדור חשובה לא פחות ואפילו יותר מתנועה עם כדור. השחקנים של מכבי חיפה בד"כ ממתינים להם בעמדות שלהם, מבוצרים, ולא מייצרים בלגאן חיובי בחלק הקדמי. עד לנקודה שבה אראה שביב תנועה חיובי שאינו מגיע ממסיללה או רפאלוב, אמשיך לקדוח לכם, שחקנים יקרים ואלישע יקר – תזיזו את התחת! כולם כבר יודעים לאן ללכת ואיך לסגור אתכם, תפסיקו להיות שבלוניים וצפויים ותכניסו איזה גורם מפתיע, חדשו לנו, רגשו אותנו!!

היכולת הזו בהחלט לא תספיק, אפילו לא בליגה מעוררת הגיחוך והגרועה שלנו. אבל בניגוד לאינסטינקט ההלקאה העצמית של אוהדי מכבי חיפה, אני בוחר גם להסתכל על האופי החזק שגילתה הקבוצה במשחק הזה. בד"כ, טעויות מהסוג של מיימון במשחק חוץ (והדגש הוא על משחק חוץ) ובמגרש קשה מובילות את מכבי חיפה למפולת שלג ולמשחק קטסטרופלי (לראייה המשחק מהעונה שעברה באותו המקום). מכבי חיפה לא רק שהצליחה להשוות, אלא גם לנצח במשחק הזה, וזה נתון מאוד משמעותי. חסרונם של עידן ורד, גולסה ויניב קטן בכושר משחק מניח את הדעת זה לא נתון זניח. אה, וכמעט שכחתי את החיסרון הקבוע של ניר דוידוביץ'.

והנה, לאחר מסע קסום ומרתק ברחבי הסיכום השבועי, הגענו לפיסקת הסיכום: עוד משחק שבו ניצחנו על אף יכולת חלשה מאוד, ובניגוד לשבועות האחרונים – השכלנו לא רק לאבד יתרון, אלא אף להפוך פיגור לניצחון. סריית המשחקים הקשים של ההתחלה עומדת להסתיים (והמחזור התשיעי בפתח), ומכבי חיפה ניצבת במקום השני כשרק קרית שמונה מעליה.

שורה תחתונה: שוב סבלנו, אך הפעם המתקנו את הסבל עם 3 נקודות. הקבוצה הזו מסוגלת ליותר, ואין לנו שום סיבה להפסיק לדרוש ממנה יותר. הרבה יותר.

ציונים:
אדרי 5 – לא היה ממש גרוע היום, אבל לא יהרוג אותו לצאת בקרנות מהשער. נראה לי.
מיימון 3.5 – הנדיב הידוע
קאנוטו 6 – משחק טוב ועל הדרך בישול לפנדל. כנראה שהוא לא הבעייה...
עותמאן 6 – סחתיין על הבישול יא עלי
מסיללה 7 – ליגה בפני עצמה
קולמה 6 - נגר וג'נטלמן
סילבה 4 – עצלן ופחדן, עוד לא החלטתי מה יותר ממה
רפאלוב 6.5 – מגיע לעבוד בכל משחק
גאדיר 4 – כולם יחד איתי: הוא לא שחקן כנף!
אזולאי 6.5 – זה חלוץ!
לדו 4 – זה לא
מחליפים:
חמד 5 – נעדר כל חדות אבל יש לו תנועה טובה מאוד בלי כדור.
קטן 6 – סוף טוב, הכל טוב.
סולליק – תמיד כשהוא בסביבה קורה משהו, מבסוט ממנו.
אלישע 5.5 – החלטה טובה לעלות עם שלומי אזולאי בהרכב, ההתעקשות על לדו מקוממת.
קהל 8 – מי שהגיע בא לעבוד, הבעייה הייתה עם מי שלא הגיע.

ועוד קטנה לסיום: עיריית סכנין היקרה - אחרי ששיפצתם את העיר ואת האיצטדיון בצורה כל כך יפה, לא הגיע הזמן לגרום לאוהדים שלכם להתנהג באופן קצת יותר מנומס מחבורת גורילות בעונת הייחום?