מכבי חיפה כדורסל

ב40 דקות נטו של כדורסל (ותודה לאל ולניר כהן שזה לא הפך ל45), הכותרת של הטור הזה שהרצתי בראש תוך כדי צפייה שינתה את עצמה משהו כמו 5-6 פעמים. היו במשחק הזה רגעים של כדורסל קבוצתי שאני אהיה יומרני ואכתוב שלא ראינו מהירוקים במשך שנתיים שלמות בליגת העל, חוויה, ומנגד ראינו רבע רביעי (לפחות 5-6 דקות ממנו) אדיש ואנמי על גבול הבזיוני, כשהקבוצה מחכה לגארבייג' טיים המתבקש, שכמו שכולכם יודעים, לא הגיע.

המאמן הצעיר ועושה רושם שחביב הקהל החדש, אלעד חסין, פתח בחמישיה שהניבה משחק מהוסס משהו ואיפשרה להתלהבות של חולון להפוך אותה לדומיננטית בהרבה על הפארקט, בהנהגתו של מורן רוט התזזיתי והנלהב. מרקו קילינגסוורת' ואבי בן-שימול שנכנס מיד לפארקט עצרו את הריצה של חולון ושמרו אותה במרחק נגיעה.
הרבע השני היה בסימן שיפור משמעותי, ורק חוסר ריכוז משווע ואחוזי קליעה נמוכים יחסית הוציאו אותנו להפסקת המחצית בתחושה שיצאנו פראיירים.

ואז הגיעה המחצית שמספרת את הסיפור המסתורי משהו של מכבי חיפה מודל 2011, סיפור שאולי נפענח אותו בקרוב. יש לנו סיבות מצויינות להיות אופטימיים, ויחד עם זאת יש נקודות חשובות מאוד לשיפור, חשובות מדי!

7 דקות ראשונות של רבע עם ריצת 25-5 בתצוגת תכלית של קבוצת כדורסל מעולה, בריאה, ומאומנת. דקות שגרמו לי לשפשף את העיניים ולנסות להיזכר מתי באמת ראיתי קבוצת כדורסל כל כך בריאה וטובה במכבי חיפה. כותרת הטור הזה הייתה באותן דקות קסומות "האיזון הפנימי". אי אפשר היה שלא לשים לב עד כמה הקבוצה הזו מאוזנת ובריאה ביחס למכבי "די ג'יי ושוליותיו" חיפה של השנה הקודמת. מרקו קילינגסוורת' פחות וירטואוז מדבון וגם פחות סוליסט ומשאיר המון מקום לחבריו לסגל לתת את שלהם. ככה בדיוק צריך להיות שחקן בקבוצת כדורסל, יותר מזה אנחנו באמת לא צריכים. השנה כולנו יכולים להיות בטוחים שלא תהיה לנו קבוצה בצילו של שחקן זה או אחר ושהתרומה מצד רובם ככולם מאוד חשובה ומועילה. לדוגמא- גם משחק בינוני ופושר למדי של לנדסברג לא יוכל להוריד מהתפקוד המצוין שלו בדקות הסיום בריבאונד ובסחיטת העבירות, התרומה של הישראלים למשחק (יוניר בהגנה, בן-שימול בהתקפה עם 6 אסיסטים ו13 נק'), וכמובן לארי אובאנון שמהווה איום על הסל היריב מכל נקודה בפארקט. קבוצת כדורסל אמיתית בחיפה.

בערך 3:30 לסיום אותו רבע לקח דני פרנקו פסק זמן הכרחי על-מנת לעצור את הטירוף הירוק, ומשם... נאדה. שחקני הקבוצה נראו כמי שמחכים לגארבייג' טיים שיבוא בכוחות עצמו, חולון נראתה מיואשת ולא כירסמה יותר מדי בהפרש, ורבע אדיר נגמר ב29-10, 69-51 בסיכום. החזרה של חולון למשחק הייתה כל כך לא מחוייבת המציאות וכל כך בעזרת נדיבות ליבה של היריבה. העובדה הזו משאירה מקום לאופטימיות מצד אחד מכיוון שברור לחלוטין שאנחנו קבוצת כדורסל טובה מאוד ובעלת פוטנציאל עצום, אך מצד שני היא שמה דגש על התחום שבו נצטרך לעבוד ולעבוד חזק – התחום המנטאלי. כאמור, שחקני הקבוצה התנהגו כאילו הם מחכים שהגארבייג' טיים ידפוק בדלת ויגיד "הגעתי". מי שהגיע, אבל באמת, היה מורן רוט. אחרי שחולון הורידה ל14 ול12 בשקט בשקט בלי שמישהו שם לב (או ניסה להפריע...), נכנס מורן רוט לטירוף מוחלט והוביל עם חטיפות, אסיסטים, וחיתוכים אל תוך הסל את חולוניה חזק חזק לתוך המשחק. ברור שכשנכנסים למצב של אדישות ורוגע לקראת סוף משחק קשה לחזור ממנו בחזרה לריכוז שיא, וכך זה היה נראה גם לאחר 5-6 דקות בתוך הרבע האחרון כשהיה ברור לחלוטין שחולון לגמרי חיה ובועטת.. שחקניו של חסין לא הצליחו לעשות את הסוויץ' ועברו ממצב של אדישות למצב של בלבול וחוסר בטחון משווע שבא לידי ביטוי באיבודי כדור רבים וטיפשיים שהזכירו את ימי אשקלון והקופסל הנוראים מהשנה שעברה. מה שהכריע את המשחק בסופו של דבר לטובת הטובים הייתה יכולת טובה מקו העונשין (77%) מול יכולת ביזיונית מאותו הקו של הקבוצה מחולון.

מהמשחק הזה אני יוצא אופטימי לקראת ההמשך. מכבי חיפה נראית טוב, נראית מאומנת וממושמעת, מאוזנת ומחוברת למדי. אם במשחק מול פאריז נהנינו מהיעדרו של החוק הרוסי, הישראלים נתנו תרומה מצויינת למשחק של הקבוצה הערב בעיר היין. יש בהחלט כלים לצאת אתם לדרך. בנוסף, מאוד קל מהמשחק היום להבין את הבעיות בקבוצה שלפעמים מונעות ממנה לשמר מומנטום ויתרון גבוה כפי שקרה הערב. אין לי ספקות בנוגע לרצינותו ומקצוענותו של הצוות שידאג לטפל בנקודות החולשה, ומקווה מאוד שנראה תצוגת כדורסל מהנה במיוחד בראשון הבא בנשר מול האלופה של ליאור ליובין ועידו קוז'יקרו.

קהל – 30-40 משוגעים (ולירן אחד) רדפו שוב אחרי הקבוצה, וחיכו משהו כמו חצי שעה רק כדי לעודד קצת את מרקו שקצת איבד את הראש 8 שניות לסיום. היה כיף להיות שוב יחד עם החבורה הזאת שאוהבת ללא תנאים ובלי גבולות. תנו לי עוד!

בברכת "לא יוצאים בלי מרקו", אאחל לכולכם שבוע טוב ושנעבור בשלום את רמלה ביום חמישי... איה איה!!