מכבי חיפה

הרבה אנשים לא נתנו סיכוי למכבי חיפה לעבור את הפועל ירושלים ולהעפיל אחרי 24 שנים שחונות לגמר גביע המדינה, כבר בעונה הראשונה שלה בליגת העל.

לאחר שדורון פרקינס נפצע, הסיכויים הפכו מקלושים לאפסיים, אבל כל אחד יודע שעד שזה לא נגמר, זה לא נגמר. אבי אשכנזי הכין את השחקנים שלו בצורה מצויינת, כאשר הוא בא בידיעה שאסור שהריטואל ממשחק הליגה בין שתי הקבוצות יחזור גם בנוקיה. הצוות המקצועי של חיפה הלך הכי חזק שרק יכול על היתרון הבולט של הירוקים מול ירושלים, ההגנה. המשחק שהתפתח לקרב חפירות אגרסיבי היה בדיוק סוג המשחק שחיפה רצתה להשיג, בוודאי ובוודאי כאשר המוציא לפועל המרכזי שלה בהתקפה, דורון פרקינס, לא כשיר.

כדי שהסיום לא יהיה זהה לזה שהיה ברוממה, אשכנזי החליט בצעד חכם לשתק קודם כל את שרון ששון. הקלעי של ירושלים שתפר שלשות ברוממה והכריע למעשה את המשחק, שותק ע"י בן-דוד ורוס, כאשר גם הוא וגם ירושלים לא מצליחים לנצל את יתרון הגובה הברור של ששון על השניים.

בחיפה ידעו כי שרון ששון מתקשה לעבור שחקן בכדרור ולא ממש יכול להוריד כדור על הרצפה ולכן החליטו להצמיד לו שומר נמוך וזריז שלא ייתן לו את המטר אותו הוא צריך בכדי להתייצב לזריקה. גם החולשה של ששון בפוסט-אפ שיחקה מצוין לידיים של חיפה. בסופו של דבר, השורה הסטטיסטית שלו עמדה על ארבע נקודות בלבד, כולן מקו העונשין.

בנוסף לכך, בחיפה הפכו את טימי באוורס ועומאר סניד ללא רלוונטים במשחק כאשר בכל חסימה התבצעו חילופים אוטומטיים על השניים ולא פעם הירוקים הצליחו להוביל אותם למלכודות, "טראפים", שגרמו להם לאבד את הכדור ואת הראש. באוורס איבד חמישה כדורים, סניד שלושה ויותר מכך, פרט לשלשה המטורפת של סניד 10 שניות לסיום, שניהם לא היו פקטור במשחק של ירושלים במאני טיים.

למרות שטראוויס ווטסון חגג ברבע הראשון מתחת לסל והיה ברור שהוא הקלף החזק של ירושלים במשחק, חיפה הצליחה לשלוט באופן חד וברור מתחת לסלים. הירוקים שלוקחים בליגה ממוצע של כמעט 13 ריבאונד בהתקפה, התעלו על עצמם והצליחו להשיג במשחק של אתמול לא פחות מ-19 הזדמנויות חוזרות אחרי החטאות, כאשר ברוקס סיילס מראה סוף סוף שהוא יכול לשחק חזק וביחד עם עידו קוזי´קרו שעשה עבודה שקטה ומצוינת כהרגלו, הורידו תשעה ריבאונדים מתחת לסל של ירושלים. ווטסון שכאמור חגג ברבע הראשון קלע רק שבע נקודות בשלושת הרבעים האחרים ולמעשה כמעט ולא היה במשחק.

בהתקפה קיבלנו מחיפה את אותו משחק שאפיין אותה בתחילת העונה, כאשר ארבעה שחקנים מסיימים בדאבל-פיגרס. עמית בן דוד ששיחק כמעט 37 דקות הוביל את הכדור בשקט ובקור הרוח שכ"כ מאפיין אותו ולא איבד הראש גם בהתקפה האחרונה כאשר הכל נראה תקוע. עשר נקודות, שישה אסיסטים, חטיפה אחת ושימו לב, אפס (!) איבודי כדור היו למנהיג של חיפה על הפרקט אתמול בנוקיה.
ביחד איתו היו כאמור ברוקס סיילס שהוכיח כי הוא אומנם לא סנטר אמיתי, אבל מופיע למשחקים גדולים, רון רוס שנתן דקות טובות וגם בי.ג´יי מקי שחזר בדיוק בזמן כדי לאפשר לאשכנזי להרחיב קצת את הרוטציה שלו.

למשה מזרחי ודבון ג´פרסון לא היה משחק טוב, אבל שניהם בשני הסלים שניצחו לחיפה את המשחק עשו את שלהם. ג´פרסון איבד לא פחות משבעה כדורים כאשר בכל פעם מחדש הוא נכנס לתוך היער של ירושלים ולא הצליח למצוא את הדרך החוצה. לעיתים נראה שהשחקן לא מחובר לקבוצה ומנסה לקחת על עצמו יותר מידי פעולות יחיד.

ביום חמישי יהיה לחיפה סיפור אחר לגמרי, כאשר לגמר הראשון שלה מזה שנים, היא תגיע כפייבוריטית. כדי לא לפספס את ההזדמנות הבלתי חוזרת הזו, הירוקים חייבים להמשיך ולהלחם על הפרקט כמו שעשו מול ירושלים. משחק הגנה כזה צפוי להכריע את חולון, לה יש כלים מוגבלים הרבה יותר מאלו שיש לירושלמים, מה גם שזו קבוצה שמתאימה הרבה יותר לחיפה בכל הקשור לעומק מתחת לסלים.

לפי המשחק מול ירושלים, מכבי חיפה עדיין לא התרגלה לטבעות בנוקיה (רק שתי שלשות מ-18 נסיונות, 11 אחוז) ולכן כדי לה להמעיט בזריקות שלוש ולחפש יותר את החדירות פנימה, גם בכדי לשפר את האחוזים וגם כדי לדלל את הנוכחות הדלילה ממילא של חולון מתחת לסל, שם יוכלו סיילס, קוז´יקרו וג´פרסון לחגוג. אם הקבוצות יגיעו לקרב צליפות מחוץ לקשת, לחיפה יהיה קשה מאוד להתמודד מול טולברט, פלורס, ליפשיץ ואורלנד.

במשחק בליגה חיפה נצחה ב-19 נקודות, 90:71, במשחק שהיה צמוד לכל אורכו אבל נגמר בבריחה של חיפה. אף אחד לא יתנגד לתוצאה כזו גם ביום חמישי, אבל לגביע חוקים משלו ובכל מקרה השחקנים על המגרש יהיו חייבים דחיפה מכמויות גדולות של אוהדים ירוקים, שלא הגיעו בהמוניהם למשחק מול ירושלים. הקהל החולוני יהיה שם ויעניק לקבוצה שלו לא מעט נקודות, כך שארבעה ימים לפני מפגש הליגה בין השתיים באולם הפחים, הקהל הירוק יהיה חייב לפקוד את נוקיה בהמוניו.