מכבי חיפה

אוהדי מכבי חיפה עצבניים העונה. זה לא סוד. הקבוצה לא משחקת כדורגל שובה עין ומרתק, היריבות פורחות באירופה ואנחנו מקבלים פריחה באשקלון, מפשלים באופן סדרתי מול הגדולות, המאמן מתפתל ומתרץ תשובות חמקמקות בנוגע ליכולת הדלה, בנאדו מקבל בוז, בנאדו מקבל עידוד, אין חלוץ, שפיות והיעדרה באופן סימולטני. ימים מתסכלים למדי.
ימים כל כך מתסכלים, עד שהם גורמים לאוהדי מכבי חיפה לא להבחין גם בדברים טובים. כמו, נגיד, הניצחון אתמול..

בשבועות האחרונים עשיתי לי מנהג לפתוח בנאום אודות חולשת היריבה שמולנו וזבליות הליגה בכללי. אז זהו, שהפעם אחרוג ממנהגי ואציין לטובה את מי שהופכת בהדרגה להיות קבוצת ליגת על לגיטימית, ואף יותר.
הפועל קרית שמונה קבוצה מאומנת מאוד, קבוצה שהעניקה לשתי התל אביביות שיעור מאלף בכדורגל. בבלומפילד. אם היא הייתה פחות נאיבית במחצית הראשונה, היא גם הייתה יוצאת עם נקודות מהמשחק הזה.
אבל מכבי חיפה של השנה, עד כמה שאנחנו מותחים עליה ביקורת (מוצדקת) ברמה האישית והקבוצתית, היא קבוצה חזקה. לא מבריקה, לא יפה לעין, אבל כן חזקה. זו קבוצה שדורשת מהיריבות שלה לתת את המקסימום בכל רגע נתון, ואני לא יכול שלא לשים רגע אחד בצד את הטינה (אמא של מוצדקת) שלי כלפיו, מקצועית ומנטאלית, ולתת לאלישע לוי רספקט על תיפקוד בזמנים לא קלים.

אז כן – אני רחוק מאוד מלהאמין שאלישע לוי צריך להמשיך כאן עוד עונה, ועוד יותר רחוק מלסלוח לו על חטאי העבר ואובדן האליפות (יידרש שם יותר מניצחון אחד מול קרית שמונה, הרבה יותר), אבל אי אפשר להתעלם מכך שמול קהל שעויין אותו, מול תקשורת שלא מפרגנת לו ומול קבוצה לא קלה בכלל, הוא פיצח אתמול את האגוז הגדול (תרתי משמע) ששמו רן בן שמעון, ועוד באיצטדיון בקרית שמונה.
גם ברמת ניהול המשחק, עם חילופים טובים אתמול (לרבות זה שנתן ליניב קטן מעט דקות מנוחה מאוד נחוצות להמשך), אלישע לוי בסך הכל עשה בדיוק את מה שהיה אמור לעשות עם הכלים העומדים לרשותו מול קבוצה שהיא עונה שלמה של "הדבורה מאיה" עם פוטנציאל העקיצות שלה.

וברמה האינדיבידואלית – יום נוראי עבר על שלושה מארבעה שחקני ההגנה של מכבי חיפה. המחצית הראשונה הייתה קטסטרופלית מבחינה הגנתית, כשאייל משומר חוטף סחרחורות מאלרואי "מחתים אותו היום על חוזה ל-8 שנים" כהן, שי מיימון נראה כמו ששי מיימון נראה ופיטר מסיללה לחוץ עם התיק על הגב לקראת היציאה לחופשה. העובדה שההתקפה של קרית שמונה לא ניצלה את זה היא בעיקר הודות למשחק טוב של דוידוביץ' ואריק בנאדו. שוב הקשישים יוצאים פטישים, אין מה לומר.

מי שעוד מאמין שאין מקום לחיזוק בהגנה, מוטב לו שיצפה במשחק היום. פשוט לא ייאמן ששחקן ברמתו של שי מיימון ממשיך לקבל קרדיט במרכז ההגנה של הירוקים. יש תחושה שאם לאיגנסיו קאנוטו הייו קוראים, נגיד, אסי קנטרוביץ', הוא היה משחק בהרכב היום במקומו של שי מיימון. אבל שחקן זר ונטול לובי עיתונאי ענף לצידו לא מספיק חזק להתמודד מול מערכת ההדחות במכבי חיפה. תשאלו את אדריאן סילבה.

חולשתו של שי מיימון היא גם זו שמבליטה את היכולת הטובה של אריק בנאדו. בנאדו שיחק אתמול בצורה טובה, אם כי אני רחוק מלהצטרף לפסטיבל הסופרלטיבים הדביק שחבריו בלובי התקשורת מרעיפים בכל פיקסל פנוי ברשת. בנאדו מפתיע, ולא האמנתי שהוא יציג יכולת כל כך גבוהה, הכל נכון. אבל גם אנדרסון ווסט היה נראה כמו טריבו ווסט לצידו של שי מיימון המבוהל.

בקישור, ליאור רפאלוב במשחק סופר חלש, עם אפס ריכוז מול השער, איבודי כדור שיכלו להיות קטלניים במיוחד ובאופן כללי – עם תחושה שהשתן מתגנב לו שוב לאיזור הקרקפת של מספר 10 בירוק. ליאור, שערים זה יפה, אבל אפשר לראות גם בעין בלתי מזויינת שאתה מזייף לא מעט לאחרונה. קח את עצמך בידיים, תתרכז ותפסיק עם החוכמות הקטנות. יש לך את זה, אין בזה ספק כמעט לאף אחד, אל תתלהב יותר מדי ואל תיכנס למרה שחורה. פשוט שחק כדורגל.

גם גוסטבו בוקולי ממשיך את הדעיכה (המובנת שלעצמה) ומבהיר לכל דכפין שגם בקישור האחורי יש ברגים רופפים ששווה לחזק בינואר. אייל גולסה עם משחק הגנה חלש מאוד השתפר במחצית השנייה והפגין יכולת טובה מאוד ברגע שהוסב לתפקיד קצת יותר קדמי. חסרונו של ג'ון קולמה זעק אתמול לשמיים עם מרכז שדה לא יציב שלא חיפה בהגנה כמו שצריך וייצר חורים די מזוויעים בהגנה.

מעל כולם, בקישור ובכלל, בלט אתמול יניב קטן, עם מחצית ראשונה בינונית ומחצית שנייה מצויינת. שחקן עם גב רצוץ ושליש מהמהירות שהייתה לו חוזר מה"פרישה" שכולנו הדבקנו לו וסוחב את מכבי חיפה (כרגיל) על הגב שלו. אפשר רק לקוות שימשיך להיות בריא ושימשיך לדחוף את הקבוצה קדימה.

ומה עם החוד? תומר חמד אולי טוב כמחליף, וגם זה בסיטואציות מסויימות, הוא בטח לא מספיק טוב (ספק גדול אם יהיה) להרכב הפותח. הפעולות שלו, גם הנכונות, נעדרות את החדות ואת ה"רוע" שיש, נגיד, בפעולות של שלומי אזולאי. אפילו גאדיר, שבימים כתיקונם לא ממש בולט בחדות מול השער, הצליח לייצר פעולה אחת "רעה" ותכליתית הרבה יותר מכל מה שהצליח תומר חמד לייצר ב-63 הדקות שקדמו. לדו? כרגיל. איטיות, סירבול, מדי פעם מסירה טובה, והמון היעדר מיקום נכון ובערך כל דבר שנדרש מחלוץ.

לסיכום, למרות הצווחות בתקשורת על היכולת הדלה (מעניין אם זהות המוליכה הייתה יותר אדומה היינו נתקלים באותה התגובה), למרות העצבים וקריאות ה"תתפטר", למרות המחלוקות והעצבים, למרות כל אלו – מכבי חיפה מתחילה לבסס את עצמה במקום הראשון. אם זו התוצאה בימים כל כך בינוניים, אפשר בהחלט לקוות גם לשיפור חד ביכולת בימים היפים יותר ש(אולי) יבואו, עם פרוש עונת המיני מלפפונים עלינו.

ציונים:

דוידוביץ' 7 – התמודד עם העומס אתמול בהצלחה, הציון יורד מעט על כמה יציאות ואיגרופים הזויים
בנאדו 6 – הטוב בשחקני ההגנה אתמול
מימון 3.5 – התקף לב נייד
מסיללה 5 - מדוכא
משומר 4 – הסביבון של אלרואי כהן
בוקולי 5 – איבד את השיניים
גולסה 5.5 – אפאטי מאוד בהגנה, אבל מתחיל להחזיר לעצמו את הביטחון בהתקפה
קטן 7 – מעל כולם
רפאלוב 4 – חסר ריכוז מול השער, איבד המון כדורים, לא משחק טוב שלו בכלל
חמד 5 – אולי השתפר, אבל לא שחקן הרכב במכבי חיפה
לדו 4– עד מתי תמשיך אגדת "הוא עושה יופי של לחץ"?

מחליפים:
גאדיר 6.5 – סופר סאב
עידן ורד 5 – לא הותיר חותם על המשחק
קולמה – בא לומר שלום
אלישע 7 – ניהול משחק טוב, חילופים נכונים (בינגו על החילוף של גאדיר), בסה"כ עבודה לא רעה מול מאמן לא קל לפיצוח.

קהל 9 – הקללות לאלישע לוי בסיום היו לא לעניין, אבל הקהל של מכבי חיפה ממשיך לתת גב לקבוצה בעידוד ובמספרים יפים מאוד. לא יעזור כמה ישמיצו ויגמדו אותו בתקשורת הארצית.

ועוד קטנה לסיום: יום שבת, רובן עטר מגיע לקרית אליעזר. אלישע לוי עד כה מתקשה מאוד מול הקבוצות של רובן עטר במפגשים הפרונטאליים מולו. יהיה מעניין מאוד לראות את התפקוד של אלישע והחברים בצל קריאות העידוד הצפויות למאמן היריבה. מה שבטוח, ניצחון במשחק הזה ייתן קפיצה משמעותית למכבי חיפה בנוגע להמשך, בעיקר מוראלית.