מכבי חיפה

הדבר המביש באמת בתיקו האפרורי הזה הוא לא החגיגות של אוהדי הפועל; מילא כשהם דופקים לנו אליפות, אבל קבוצה שחוגגת תיקו מול היריבה העירונית שלה, שנמצאת בכושר הכי גרוע שלה מזה עשור, זה שיא חדש של עליבות וטימטום.
אבל בינינו, ממוכי גורל זבי חוטם כמו אוהדי ושחקני הפועל חיפה אני באמת לא מצפה לכלום.

הבעייה היא עם הקבוצה שלי, אך ורק איתה, לא עם שום גורם זה או אחר.

בחסות מאמן חסר אונים, הנהלה אדישה, יהירה ומגושמת ובחסות שחקנים שמבזים את הסמל הירוק על חולצתם, הופכת מכבי חיפה הגאה והיפה לקבוצה אפורה, מכוערת וקטנה.

קבוצה מפוחדת, כזו שמנוצחת קודם כל בראש וברוח שלה, קבוצה שבירה שחשופה למלחמות פסיכולוגיות על המגרש ומחוצה לו, קבוצה עצבנית, קבוצה שרואה איצטדיון מלא ומתכווצת. קבוצה קטנה כבר אמרנו?

לפני לא מעט שנים, מכבי חיפה הייתה מחכה בכיליון עיניים לשנייה שבה תגיע איזו יריבה מרה להיכל שלה, והיא תוכל להפליא בה את מכותיה המקצועיות, הטקטיות והפנטסטיות מול הקהל שלה. השחקנים של מכבי חיפה היו אחוזי ציפייה לאיצטדיון מלא, לעוד שואו טיים. והיום? בקושי פיפ שואו של עשר דקות, ואם בעשר הדקות האלו לא השכלנו לכבוש, הלך המשחק.

אז הקהל, זה ש"בא לחגוג אליפות", ממשיך בעקשנות לבצע את החלק שלו. למרות קמפיינים מכפישים של תכניות רדיו פאתטיות שעבר זמנן בתחנות מקומיות אלו ואחרות הנוגעים לאי רצונו של הקהל להגיע, הקהל הירוק שוב הגיע בהמוניו ושוב מילא את האיצטדיון, בתקווה לראות משהו שונה ואת שרשרת הביזיונות נקטעת.

אבל הרי "מצופפים מולנו", ו"קשה לשחק ככה" (כי הרי רק מול מכבי חיפה של אלישע לוי קבוצות מסתגרות, זה הרי מעולם לא קרה קודם), ו"גם הפועל ומכבי תל אביב נפלו עם הזרים" ו"אכלו לנו" ו"שלטנו" ו"שיחקנו אטרקטיבי" ו"לדו הוא חלוץ תשע", אז למה לשבור את התבנית, למה לחשוב מחוץ לקופסה, למה לנסות ולגייס טיפה של אופי כדי לנצח קבוצה של סמרטוטים באדום, למה לנסות ולפצח בונקר ולא לבכות? הרי תמיד נוכל לעמוד מול מצלמות ומיקרופונים, למלמל כמה קלישאות שחוקות ולגנוב עוד שבוע במשרה שגדולה עלינו ב-14 מידות, נכון אלישע?

אל תתרשמו יותר מדי מהעיתונות שמלקקת את הטוסיק של ניצן שירזי כאילו הוא מינימום אריגו סאקי של שנות ה-2000. לא צריך להיות יותר מדי חכם כדי לעצור את מכבי חיפה השנה. נטרלו את רפאלוב, מסיללה, קטן, קצת מתפרצות, פה ושם בונקר מביש, ויש לכם מתכון "מאסטר שוד" מנצח - לקחתם נקודות בקרית אליעזר. מול קבוצה נוקשית, אפרורית, נטולת כל שכל במשחקה ובשיטתה, באמת לא צריך יותר מזה.

למה לרוץ, למה להשקיע, למה לנסות ולשחק כמו משהו שמתקרב לחלוץ, נכון לדו?
למה לא להשתמש בכמה קשרים בעיתונות כדי לגרום לכולם להאמין שאני "מצטיין" ו"משחק טוב", הכל כדי להשכיח מה עשיתי ומה אמרתי בעבר ואת זה שהשיא שלי מאחוריי כבר בערך 4 שנים, נכון אריק?

למה להמשיך לשחק ולא להתייאש בשום מצב, למה לא להיראות כמו חבורת ילדות בנות שמונה שגנבו להם את האופניים הורודים עם הסרטים על הכידון, למה לא לעשות כאילו אנחנו מתקיפים במשך חצי שעה, ככה לנוח על המגרש, ולהילחץ ברבאק במשך שלושים הדקות האחרונות, נכון שחקני מועדון כדורגל מכבי חיפה?

אי אפשר שלא לציין לטובה את הצדיקים בסדום, דוידוביץ' התמנון שהציל את עורנו, קטן שמקריב מעצמו ונותן אלפיים אחוז כל משחק, משומר שצובר ביטחון ומשחק לא פחות טוב מעלי עותמאן בשני צידי המגרש, וכמובן - ג'ון קולמה, שלמרות שלל השמצות האוהדים והפרשנים (ואני ביניהם), משחק בהקרבה ובדדיקיישן כאילו יצא אתמול ממגרש האימונים בקצף עליון. נקודות אור באוקיינוס החושך של אתמול.

ובחזרה לחושך:
למה להשקיע בטוטו תמוז עוד שקל ועשרים, הרי תומר חמד טוב באימונים, ולדו זה סוס מירוצים, למה לנסות לעשות סקאוטינג נורמלי ולגלות שקאנוטו מגן ימני במקרה הטוב ונגר במקרה הריאלי, למה לא להאשים את השחקנים הלמלמים חסרי האופי והמאמן חסר היכולת שלך באובדן האליפות? הרי זה אנחנו שבאנו לחגוג ולא לעודד.
למה להתייחס אלינו כשאנחנו אומרים לך שאנחנו לא רוצים שחקן זה או אחר, או שאנחנו כן רוצים מאמן זה או אחר בבקבוצה? הרי גם ככה יש קבוצה לא קטנה של אנשים שיצדיקו ויאמרו "אמן" על כל מה שתאמר, גם אם זה יהיה לבוז להם, לזלזל בהם, לשקר להם במצח נחושה ולדרוך ברגל גסה על המפעל המפואר שאתה עצמך סייעת בבנייתו.

אני מלא כבוד אליך, מר שחר, ותומך בך על הצעד שלך להשיב את השפיות הכלכלית ולהפסיק את טירוף המחירים בשוק שלא יוכל לעולם להצדיק השקעה שכזו. אבל גם אני, מגדולי מוקיריך, לא נמצא בכיס שלך. לא אני ולא אף אוהד אחר של מכבי חיפה מובנים מאליהם. אני מקווה מאוד שתבין את זה ותפעל בהתאם. אני לא רוצה לחשוב אפילו על מצב שבו איצטדיון שלם יבזה ויקלל אותך, אבל עם כל יום שעובר ועוד ביזיון שמצטבר, זו הופכת להיות אופציה יותר מריאלית.

מעניין לי את הישבן הניצחון על רמת גן, לא אכפת לי מניצחון על אשקלון. אם צלחת האליפות תעבור בליקוט ניצחונות מייאשים, מביישים ומבאישים מול יריבות קיקיוניות, אתה יכול לתרום אותה לקבוצות אחרות, כאלו שלא עושות עניין מאליפות נטולת אליפות. אני רוצה לראות את היריבות שלי מדממות בקרית אליעזר.

סליחה, אני דורש! לראות את היריבות שלי, במיוחד היריבות המרות שלי, מדממות בקרית אליעזר. אני רוצה להשיב את הסדר הטוב על כנו, והסדר הטוב אומר שברדיוס שבין סטלה מאריס לבית החולים רמב"ם הדבר הטוב היחיד שיכול לקרות ליריבה של מכבי חיפה הוא שהיא תשחרר את השיניים מהעורק ותוריד הילוך אחרי החמישי.

אתה יודע מה ההבדל בינינו לבין שאר קבוצות הפח שאימנת בקריירה הענפה שלך, אלישע? רמת הציפיות.
כאן היא לא יורדת ולא תרד בהתאם לתוצאות.
מכבי חיפה לא תשנה את פניה. אנחנו לא כפר סבא, אנחנו לא פתח תקווה. אנחנו חיפה.
אנחנו פאר, אנחנו חוסר מורא, אנחנו רוע, אנחנו ווינרים.
ואתה לא.
קווים מקבילים שלא ייפגשו עוד.
במאבק הארוך והעיקש הזה, על זהותה של הקבוצה, יש רק מנצח אחד.
זה שבלעדיו אין ולא תהיה זכות קיום למכבי חיפה.

אנחנו.
יהיה המחיר אשר יהיה.

ציונים:
דוידוביץ' 7 - ענק
בנאדו 4.5 - קיבינימאט, תפסיק כבר לשחק עם הידיים! (תפסיק כבר לשחק, נקודה)
מיימון 4.5 - חיל ורעדה
משומר 7 - בלי יחסי ציבור, שחקן ההגנה הטוב ביותר של מכבי חיפה בחודש האחרון
מסיללה 5.5 - אדיש, מייצר חורים בסיטונות, ועדיין מרשים ומשחק מצויין
קולמה 7 - נשמה ירוקה קולומביאנית
בוקולי 5 - עוד משחק לקולקציית "בינוניות 2010-2011"
קטן 6.5 - הגב של מכבי חיפה
רפאלוב 4.5 - עלה פצוע
גאדיר 5.5 - נמרץ ופעלתן, אבל מחמיץ באופן מחפיר
לדו 0 - ביזיון של שחקן, הביתה ואתמול!

מחליפים:
חמד 4 - בחור חמוד, רק לא מתאים ברמתו למכבי חיפה
סלליך 5.5 - להכניס אותו להתקפה עם לדו וחמד זה כמו לטעון קליע של אקדח לצינור השקייה
גולסה 5 - ברוך שובך, נקווה שתפסיק להיפצע ותשוב לכושרך הטוב במהרה.
אלישע - לא רלוונטי.
קהל 8.5 - מגיעים בהמוניהם, אבל בחייכם, אולי די עם שירים של פוקר? אפשר איזה משהו קצת יותר מדרבן כמו "שחקו כבר ינעל דינכ"? אה כן, ובאמת שלא היה למה למחוא כפיים לאף אחד אתמול.

ועוד קטנה לסיום: הפועל אשקלון (פיהוק), שבת (פיהוק), שעה כלשהי (תרדמת קלה, התעוררתי באישון לילה עם הלפטופ על הבטן). הכל פתוח, אנחנו עדיין במאבק האליפות...
תעשו לי טובה, כוונו לי שעון מעורר ליוני 2011.