מכבי חיפה

שניה לפני שנסכם מקצועית את המשחק אתמול, אנחנו צריכים כולנו להבין. מכבי חיפה פירקה 5:0 את סטיאווה בוקרשט. 5:0, ונראה שאף אחד לא מדבר על זה יותר מדי. כאילו היה צפוי, כאילו ניצחון קטן יותר היה נחשב בגדר אכזבה עבור הקבוצה. האמת היא שהניצחון הזה ממש לא היה צפוי והתקשורת קורסת ברגע האמת שלה, כי אתמול נרשמה אחת התוצאות הגדולות של קבוצה ישראלית באירופה.

כולנו זוכרים את ההייפ הגדול אחרי ה-5:1 ה"קסום!" של הפועל תל אביב בבלומפילד על ראפיד וינה, אגב באותה מסגרת בדיוק. אחרי אתמול נשארו רק סיכומי משחק משעממים, שום מדבר מעבר, שום פרגון, להט או התלהבות על התוצאה האסטרונומית והבלתי נתפסת הזו. והיא אכן בלתי נתפסת, אחרי הכל סטיאווה בוקרשט. המועדון הכי גדול, הכי בכיר והכי מפואר שיש לכדורגל הרומני להציע. 23 תארי אליפויות מקומיים, 20 גביעי מדינה וכמה הופעות מעוררות כבוד והערכה בליגת האלופות. לא לראפיד, לא לדינאמו ולא לשום קבוצה אחרת ברומניה יש הספק כזה.

אז נכון שכשמסתכלים על המשחק עצמו, רואים אוויר בצבע אדום – כחול ולא קבוצת כדורגל, אבל זה לא ממעיט מההישג עצמו של מכבי חיפה ומהתוצאה המטורפת הזו, שגם במשחקי הליגה אנחנו לא מאמינים שנשיג אותה, בטח לא ביכולת העגמומית של הקבוצה השנה כאן בארץ.

מניתוח המשחק עולה שהדבר שהכי חסר למכבי חיפה בשבועות האחרונים בה גמגמה היה יניב קטן. אין מילים על המשחק שלו אתמול. נמצא בכל זמן בכל מקום שצריך אותו, כל התקפה עוברת דרכו, שני בישולים, שער לקינוח. הוא הדבק שמחבר בין כל החוליות, בין ותיקים לצעירים. בלעדיו הכל מתפזר והולך לאיבוד. משחק שנכנס לפנתיאון האישי של קטן, ללא ספק אחד המשחקים הגדולים שלו ובפרט בזירה האירופית.

קטן בקלות זוכה לתואר איש המשחק אתמול, אבל גם שאר השחקנים ראויים להערכה. בויאן שראנוב נתן משחק שקט ולמרות היכולת החלשה של סטיאווה, הייתה לו עבודה לפרקים. בוליאט ודגני שיחקו מסודר וחכם באמצע. לפעמים נראה שבוליאט קצת גמלוני מדי, אבל החוכמה והמשחק השקט שלו מחפים על זה. אוראל דגני, עד עכשיו טפו טפו טפו, מספק את הסחורה בכל פעם שנדרש לכך. מול מכבי ת"א הוא שיחק מגן שמאלי והיה מצויין, היום הוא עשה את זה בתור בלם באירופה. שחקן כל-בו לכל דבר, נכס לקבוצה.

אייל משומר נתן משחק סביר, אבל נראה שהוא סוף סוף מתייצב ולא מגלה עליות וירידות קיצוניות ביכולת שלו כפי שהיינו רגילים בעבר. במחצית השנייה קטן יצא ומשומר קיבל את סרט הקפטן, מה שמסמל יותר מכל את השתדרגות המעמד שלו בקבוצה. עונה שישית במכבי חיפה, ריספקט. מי שהיה עוד הרבה יותר טוב ממשומר, הוא טאלב טוואטחה בצד שמאל. משחק גדול שלו כולל שער כדיבידנד. הגיחות שלו להתקפה מהכנף תמיד היו משובחות, היום נראה שגם בחלק ההגנתי הוא משתפר במהירות שיא.

מילה על הקישור האחורי. את השילוב של סיידו יא-יא ותמיר כהן במרכז לא ראינו הרבה זמן, אם אני לא טועה מאז ה-1:4 בקופסא במשחק פתיחת הליגה. היום, בניגוד לאותו משחק מוזר, זה נראה כבר הרבה יותר טוב. השניים לקחו את המושכות במרכז השדה, היטו את הכף לצד שלנו בעזרת הנעת כדור טובה, ביטלו את הרומנים באמצע וכל מה שנשאר ללאנדרו טאטו ושאר חבריו הוא להישאר חסרי אונים. ההצטרפות של תמיר כהן להתקפה כשסיידו יא-יא נשאר לחפות מאחור היא מבורכת וראינו עד כמה היא חשובה, כשתמיר עלה לעזור וסיים כמעורב בשער השני של עמאשה. זה היה חסר לנו בעידן קולמה, וגם עם בוקולי לא רואים את זה מספיק.

את הצמד אייל גולסה – עידן ורד אי אפשר לנתח יחדיו, כמו שכולם בתקשורת נוטים לעשות בדרך כלל. למה? כי אתמול ורד נתן את המשחק הכי טוב שלו בתקופה האחרונה, אפילו יותר מזה בגזלנקירשן מול שאלקה. גולסה היה סביר, אולי סביר פלוס עם כמה איומים על השוער הרומני, אבל ורד התעלה לרמה שאנחנו לא רגילים אליה העונה. הקרוסים שלו מצויינים, התזמון באגף מצויין ובכלל, לפעמים נראה שכל מה שהוא נוגע בו – זהב. אין מהלך שורד מעורב בו ונוגע בכדור, והמהלך נכשל. יהלום שעדיין צריך לשבת בקדחתנות וללטש, בסוף ייצא פה כוכב.

מי שעוד הלך לו אתמול זה וויהאם עמאשה. אפשר להגיד שהוא נעלם בהרבה משחקים אבל התופעה הזו מדהימה אותי. השחקן הזה הוא פשוט "בנ-קט", מנייה בטוחה, נמצא במקום בכל פעם שמכבי חיפה צריכה אותו. הייתה לו תקופת יובש במשחקים האחרונים, אבל זה נובע מהחולשה הכללית של הקבוצה. אתמול הוא פרח, כבש צמד, סחט שני פנדלים (שום מילה על הפנדל השני ההזוי ביותר בתולדות הכדורגל העולמי). עמאשה חד כתער ושישה שערים עד כה באירופה מראים זאת.

בסך הכל, מדובר בניצחון מאוד חשוב כשעוסקים בחישובים ומתכוננים לסיבוב השני של הבית הזה. 3 משחקים מאחורינו, שיחקנו כבר מול כל הקבוצות ויש לנו 4 נקודות פור על סטיאווה, שעוד ביום ההגרלה הוגדרה כיריבה העיקרית שלנו במאבק על העלייה יחד עם שאלקה. המשחק הבא כמובן יהיה הקריטי ביותר. הקבוצה תצא לרומניה בידיעה שניצחון נוסף על סטיאווה מעלה אותנו לשלב הבא (אלא אם שאלקה תפסיד בבית ללרנקה – לא יקרה). הרומנים המסכנים יגיעו עם רגשות נקם מאוד חזקים ונצטרך לנטרל אותם כבר בפתיחה. יהיה קשה, אבל אפשרי. גם תיקו תהיה תוצאה עצומה מבחינתנו.

וכמה אירוני, סימבולי ונחמד שאתמול שיחקו גם שתי האריות מתל אביב, האימפריות הבלתי מעורערות של מדינת ישראל, סליחה – מדינת תל אביב. מכבי והפועל ביישו אתמול את הפירמה אחרי עוד הופעה כושלת בשלב הבתים. הפועל, שהייתה בכלל בדרג השני בבית שלה לפני המשחקים, רושמת עוד הפסד ועדיין עומדת על 0 נקודות אחרי 3 משחקים. מזכיר למישהו משהו?

מכבי ת"א משחקת בבית יותר קשה, אבל נקודה אחת מתוך תשע בליגה האירופית? נו באמת. לא מוטי איווניר ולא מהפכת הצעירים המהוללים שלו לא יעזרו, באירופה מדברים הניסיון והמסורת ואלו דברים, שמה לעשות, למכבי ת"א אין. ד"ש ליואב זיו והנעל, ללא ספק הרגע שהייתי צריך כדי לסגור את היום כמו שצריך. אי אפשר היה לצפות בזה ולא להתפקע מצחוק.

ובנימה חיובית זו, נאחל לכל אוהדי מכבי חיפה ולכל בית ישראל שבת שלום ומבורכת, אחרי שבוע ארוך שייכנס להיסטוריה של העם הישראלי עם חזרתו השמחה של גלעד שליט הביתה. כמה טוב שבאת הביתה, גלעד!

ציונים:

בויאן שראנוב – 6 – שקט ובטוח בשער. דוידוביץ' לא רואה תקווה באופק.

אייל משומר – 6- משחק סולידי ויציב של משומר, ויציבות זה משהו שאנחנו אוהבים יותר מכל בכדורגל.

יוריצה בוליאט – 6 – כנאמר, גמלוני טיפה, אבל אגרסיבי ולא נותן לאף אחד לעבור. משחק טוב.

אוראל דגני – 6.5 – הכלבו ההגנתי הזה עוד יתרום הרבה למכבי חיפה. בימין, בשמאל או באמצע, זה לא באמת משנה לדגני שתמיד נותן את התפוקה. אני אוהב אותו.

טאלב טוואטחה – 7 – משחק מצויין. שאפו גם על השער האירופי הראשון בקריירה.

סיידו יא-יא – 6.5 – ניטרל היטב את מרכז השדה של הרומנים. השם שלו כמעט ולא הוזכר כל המשחק, מראה עד כמה היה שקט וטוב. גם הצהוב שקיבל לא הגיע לו.

תמיר כהן – 6 – כמה דובר על תמיר והכושר הגופני. אחרי אתמול נראה שהוא בעניינים. הופעה יפה פלוס פעולה מצויינת לפני השער השני.

עידן ורד – 7 – כמו טוואטחה, גם הוא מהמצטיינים הבולטים. אחד המשחקים הטובים של ורד במכבי חיפה, יודע את העבודה.

אייל גולסה – 6 – משחק מה"בסדר" של אייל. אנחנו רוצים לראות יותר פעילות, יותר את גולסה של בלומפילד!

יניב קטן – 8 – איש המשחק. "הבלחות, נעלם כל השנה, גב של בן 70", אנשים מדברים וגם צודקים לפעמים, אבל כשקטן "מבליח" הוא עושה את זה יותר טוב מכולם. תענוג.

וויהאם עמאשה – 7.5 – שני שערים, סחיטת שני פנדלים, "בנ-קט" כבר אמרנו? אין מנייה יותר בטוחה ממנו.

חן עזריאל – 5.5 – שיחק קצת יותר מחצי שעה - הופעה סתמית. קשה להפנים שזרקו את שלומי אזולאי בשביל השחקן הזה ועוד שילמו מיליון דולר. חבל.

אלון תורג'מן – 6 – לא רע הילד, מרבה לנסות. בסוף גם יצליח. שיחק 25 דקות והספיק לאיים על השער פעמיים.

גוסטבו בוקולי – 6 – נכנס ל-20 הדקות האחרונות ועל הדרך גם בישל לטוואטחה גול מהסרטים. לא לשווא אומרים על דריק שארפ שהוא ה"גוסטבו בוקולי" של מכבי תל אביב סל.