מכבי חיפה

מזה תקופה שאני מסתובב עם בטן מלאה על ראשי מכבי חיפה ובפרט הנשיא, יעקב שחר. שחר, אדם אותו הערצתי כל כך ודאגתי לשבח את שמו בכל הזדמנות שרק הייתה לי (ובצדק), הפך אותי לאדם מאוד מתוסכל ומאוכזב. מאוכזב ממנו, מהקבוצה ובעיקר מהתנהלות המועדון בכל הנוגע לרכישת שחקנים בתקופות ההעברות.

בשנים האחרונות מלווה אותי, ואני מאמין שגם את רוב אוהדי מכבי חיפה, תחושה לא נעימה לפיה במכבי חיפה לא משקיעים מספיק בכל הנוגע לרכישת שחקנים, מחפשים "מתחת לאבנים" שחקנים אלמוניים מליגות שניות (סטייל אוקראינה וכו') ומנסים לפגוע איתם עם מינימום מזומנים בכיס.

נוצר הרושם שמכירת יעקובו ב-2003 אמנם הכניסה ירוקים רבים מאוד לכיס המועדון, אבל גם הביאה לנזק לא קטן, בעיקר בגישה ובאמונה של ראשי הקבוצה בנוגע לרכש. נכון שגם אחר כך נהנינו מזרים טובים בקריית אליעזר כמו רוברטו קולאוטי, חאבייר דירסאו וג'ורג' טישיירה (שגם ההצלחה איתם הייתה די מפתיעה ומקרית ביחס להשקעה), אבל בסך הכל נראה שמשהו השתנה לרעה בגישה של מכבי חיפה.

שחר כבר לא מכניס את היד עמוק לכיס, לא עמוק מספיק. וחלילה אנחנו לא רוצים שיהפוך לגאידמק או גולדהאר, אבל נראה שפשוט מזלזלים בנו. עובדים עלינו בעיניים, במילים אחרות, וזה כואב.

חורחה בריטס, דנטה לופז, ויקטור אורסמבאל, שאבייר אנדרסון, פאוליניו, אנדרסון ווסט, טיאגו דוטרה, אלו הם רק חלק משמות הזרים שלבשו את המדים הירוקים בשנים האחרונות. לכו תשוו אותם לזרים בשנים מעט קודמות של מכבי חיפה... פראליה, ז'וטאוטאס, קלשצ'נקו ואחורה יותר יז'י בז'נצ'ק, סרגיי קנדאורוב ועוד.

נכון, תירוץ אחד שמשחק קלף לזכות המועדון הוא העובדה שהיום שחקנים עולים יותר כסף וזרים ברמה של פראליה וז'וטא אפשר להנחית בארץ תמורת הרבה יותר כסף מבעבר, אבל נראה שבמכבי חיפה תולים יותר מדי מקוות במקרה יעקובו ומגיעים פעם אחר פעם, קיץ אחר קיץ, ינואר אחרי ינואר, לחלון ההעברות בגישה של "טוב נו, אולי ייפול בחלקנו עוד יעקובו אחד בגרושים, מי יודע?".

לא ייתכן שמכבי חיפה באמת בונה על שחקן כמו אנדריי פילייבסקי, מקבוצת מרכז טבלה בליגה השנייה באוקראינה (!) כבלם פותח שלה בעונה בה היא רצה לאליפות. ואני כבר אקדים את כל מצודדי המועדון שלבטח ישתמשו בג'ורג' טישיירה כדוגמא מקבילה לבלם אלמוני שהפך לזר מפתח במכבי חיפה. מדובר במקרה של אחד למיליון.

מצד שני, במועדון לא מפסיקים לפמפם לנו דרך כלי התקשורת ש"המשא ומתן עם ראגנר סיגורדסון ודרווידאס סרנאס נמשך". אם אני לא טועה, ספרתי בערך שבועיים רצופים בהם כל בוקר נכתב בעיתונים ובאינטרנט על כך שהמשא והמתן עם שני השחקנים וקבוצותיהם הנוכחיות נמשך. כמה זמן הוא נמשך? די עם העבודה בעיניים!

יהיה קצת פזיז לקבוע שסיגורדסון הוא בלם טוב מפילייבסקי, אחרי הכל נחת כאן בלם שנבחר בקפידות ע"י מראדונה הגדול לסגל נבחרת ארגנטינה , עלה מיליון דולר ואיכזב בטירוף, אבל אם אלישע לוי לא ממהר לצרף את פילייבסקי לסגל הקבוצה ומחכה להתפתחויות בגזרת סיגורדסון, זה אומר הכל. אותו הדבר נכון לגבי סיידו יא-יא (?!) וסרנאס.

עם כל הכבוד לפילייבסקי, כנראה שהבלם האיסלנדי, שגם שווה הרבה יותר ממנו, הוא שחקן איכותי יותר. ויא-יא שהוא בכלל קשר אחורי לעומת סרנאס החלוץ, הוא שחקן חופשי שלא יעלה אגורה למכבי חיפה עם צירופו לקבוצה מלבד המשכורת החודשית, בעוד אחרי סרנאס, שחקן בתפקיד לו אנחנו הכי משוועים העונה, רודפות קבוצות כמו לך פוזנאן שמצטיינת העונה בליגה האירופית. אה, וגם הפועל תל אביב.

חשוב לציין שדעתי תישאר בעינה גם אם סרנאס וסיגורדסון בסופו של דבר כן יוחתמו. נמאס מהסחבת המגוחכת, נמאס מ"האופטימיות הזהירה" במשאים ומתנים. שיחררתם ארבעה שחקני מפתח? אנחנו רוצים ארבע תשובות מנגד, לא אחת פחות. מכאן אני קורא לקברניטי המועדון - די עם המשחקים, די לעבוד עלינו בעיניים. נמאס לקרוא על המשאים ומתנים הכל כך מתמשכים ונמאסים האלו. די להמר על שחקנים כמו אנדריי פילייבסקי ולקוות שייצאו ג'ורג' טישיירה. מכבי חיפה ראויה ליותר והכי חשוב – לקהל שלה מגיע יותר מזה.