מכבי חיפה

אחת הרכישות הראשונות של מכבי חיפה היה משה מזרחי. הקלע אומנם עוד לא בן 29, אבל לניסיון וקור הרוח שהוא מביא לקבוצה בתור ישראלי בכיר, קשה למצוא תחלופה. מזרחי, שהיה חלק בנבחרת העתודה הגדולה של ישראל שהגיעה לגמר אליפות אירופה ב-2000, גדל בהפועל חולון, המשיך בהפועל ירושלים, גליל עליון, אליצור אשקלון ובבני השרון. הוא גם עשה גיחה קצרה לאוקראינה ובעונה שעברה שיחק בראסינג פאריז, אך השנה הוא חזר ובגדול לחיפה.
בראיון ל-MHFC מספר מזרחי על תחילת העונה החלומית, על הציפיות האישיות והקבוצתיות, על הקשר עם הקהל ומעביר מסר גם לאנשי הנבחרת.

התחלתם עונה עם שלושה נצחונות רצופים בליגה והפרשים גבוהים מאוד. הפתיחה תאמה את הציפיות שלכם?
"אם ציפיתי שננצח? כן. אם ציפיתי שזה יהיה כזה משכנע? לא. נצחונות בשלושה משחקים ובהפרשים כל כך גבוהים מראים על החוזק שלנו ועל הכוח שלנו כקבוצה, אבל צריך לזכור שזו תחילת הדרך ואנחנו לא מסתנוורים מנצחונות. לפנינו יש שבועיים קשים מאוד בלשון המעטה והם יתנו כיוון להמשך העונה. צריך לנצח כל משחק בזמנו ולהתקדם למטרה".

פרשנים אומרים ששלושת הנצחונות היו על קבוצות לא מרשימות וחזקות במיוחד שלא אמורות לאיים עליכם יתר על המידה. מה דעתך?
"עדיין אי אפשר לדעת מי חזקה ומי לא אחרי 3 משחקים. אני מבטיח שראשון לציון יעשו הרבה בעיות להרבה קבוצות וכך גם חולון. זה רק עניין של זמן עד שנקבל פרספקטיבה טובה על שאר הליגה. עכשיו כמו שאמרתי אנחנו נכסים לשבועיים באמת קשים עם משחקים מול גליל, ירושלים ונהריה. אלו קבוצות שעל הנייר אמורות להיות יותר טובות, אבל רק על הנייר. נעבור את השבועיים האלו גם אם הם קשים".

חזרת אחרי שנה בחו"ל לעמדה של שחקן מוביל, בקבוצה עם המון ציפיות. איך אתה מתמודד?
"אחרי שאתה עובר שלוש שנים בהפועל ירושלים, זה בי"ס נהדר. ציפיות הן חלק מהעניין וזה מה שאנחנו אוהבים כשחקנים. גם לפני עידן החוק הרוסי בכל קבוצה שהייתי בה הייתי שחקן מוביל. אחרי שנה קשה בחו"ל בה לא שיחקתי הרבה, נאלצתי גם להתמודד עם סגנון שונה ועוד דברים שונים מסביב למשחק, קשה להתרגל ולחזור חזרה אחורה, אבל כדורסל לא שכחתי לשחק וזה מרגיש לי הרבה יותר טוב עכשיו ואני רק אלך וישתפר. ההתמודדות לא קשה מידי משום שחתמתי פה בגלל הציפיות. אנשים אולי לא חשבו, אבל אני, השחקנים האחרים וגם המערכת ידענו בדיוק לאן אנחנו רוצים לכוון ולכן מי שחתם פה לא חתם סתם. כולנו ידענו לאיזה כיוון אנחנו הולכים ואני שמח שאנחנו בדרך הנכונה".

כשחקן ותיק ומנוסה, יש לך ולשאר הישראלים השפעה גדולה יותר על הקבוצה?
"לשמחתי הסגל הישראלי, שזה עידו, אני, גור ובנדה היינו בקבוצות גדולות עם ציפיות וזו אותה גברת בשינוי אדרת, כך שאין לי בעיה עם זה. אין דבר טוב יותר מניסיון וזה דבר שלא קונים, אלא צוברים עם הזמן. אני בטוח שקבוצות עם שחקנים צעירים יותר שלא עברו מסגרות אירופאיות ואליפויות אירופה באות בגישה אחרת, אבל אולי בגלל זה אנחנו שונים מאחרים. לא סתם בנו את הסגל כמו שבנו אותו".

מבחינה אישית, לא פתחת טוב את העונה.
"זה בסה"כ משחק או שניים לא טובים ואת הסיכומים עושים בסוף. אני יודע שלא התחלתי את העונה בצורה טובה, אבל אני לא מתרגש כשאני משחק לא טוב כמו שאני לא מתרגש כשאני משחק טוב מאוד. אני כבר כ"כ מנוסה ולצערי שני המשחקים הראשונים לא היו כמו שציפיתי אבל הקבוצה ניצחה ואני עשיתי את העבודה שלי בהגנה. במשחק האחרון החלק ההתקפי היה יותר טוב וזה עדיין לא מה שאני רוצה ומצפה מעצמי. אני עובד קשה כמו כל הקבוצה וזה ישתפר ככל שהזמן יעבור. לשמחתי יש קבוצה ויש חיפוי, כך שבכל פעם שמישהו לא נותן את התרומה המצופה, מישהו אחר קם ועושה את זה בדיוק כמו שקרה עם עידו מול חולון, כאשר המשחק התפקשש לו בגלל פאולים ואחרי שני משחקים מצויינים פחות הלך לו, אבל הקבוצה ידעה לחפות עליו. אני מאוד מנוסה, כך שברגעי האמת ובמאני טיים אני אהיה שם ואני לא דואג. בשורה התחתונה, הכי חשוב זה הדרך והנצחון".

אתה מאמין ששיפור בהמשך וסיום עונה טוב ברמה האישית יעזור לך לחזור לסגל הנבחרת?
"אני חושב שנבחרת ישראל רחוקה ממני כרגע ולא בגלל היכולת שלי אלא בגלל דברים אחרים. אני לא חושב שיש קשר בין היכולת שלי בליגה לבין זימון אפשרי לנבחרת. עשיתי קריירה מגיל 19 בנבחרת הבוגרת, השתתפתי בארבע אליפויות אירופה ואני מרגיש שתרמתי את חלקי ואם מי שמקבל את ההחלטות החליט שאני לא מספיק טוב ויש טובים ממני אז שיבושם לו. אני לא מתכוון להתווכח ולריב. קיבלתי כל החלטה בקיץ האחרון ואני אקבל כל החלטה גם בקיץ הבא. אני לא אמות מזה ויש לי מספיק דברים טובים בחיים שלי חוץ מהתעסקות בנבחרת".

לא מעט ישראלים עזבו לחו"ל בגלל חוסר תחרותיות בליגה. אחרי שבעונה שעברה ראינו את חולון, אתה חושב שזו יכולה להיות מגמה והליגה פתוחה יותר?
"אני לא חושב שזה נבע בהכרח מחוסר תחרותיות. השחקנים עזבו כי זה סוג של חלום ומבחינה כלכלית ההבדל הוא משמעותי. אם יש הזדמנות להעביר כמה שנים מחוץ לליגה הישראלית זה מבורך ומעשיר את הקריירה. אני שמח שאני הייתי מאלו שעשו את זה והצליחו לסיים שנה שלמה ומלאה כמו שצריך. אם מדברים על תחרותיות, מה שחולון עשתה בשנה שעברה באמת פתח סוג של תקווה ונתן הרגשה מעט שונה. העובדה כי עכשיו מכבי ת"א לא חזקה כמו שהייתה לפני 3-4 שנים בתקופה הטובה שלה, נותנת תקווה נוספת ואני חושב שתהיה עונה טובה וליגה תחרותית".

מחר אתם יוצאים למשחק קשה מאוד בחוץ, אולי הקשה ביותר שהיה לכם עד כה העונה, מול גליל\גלבוע.
"אי אפשר לדעת איך יהיה, אבל אני מעריך שיהיה משחק קשה, צמוד עם הרבה עצבים והקבוצה שתעשה פחות טעויות, תנצח. נצטרך לבוא מאוד מפוקסים ומוכנים ולעשות את כל מה שמבקשים מאיתנו, כי גליל קבוצה מאוד אנרגטית עם מאמן נהדר ואני מאמין שזה לא יהיה טיול בפארק. נקווה לחזור עם ניצחון.

איבדתם את גור פורת לתקופה לא קצרה, איזו השפעה תהיה להעדרות שלו על הקבוצה?
"דבר ראשון, אני מקווה שהוא יעדר פחות זמן ממה שמעריכים ושיחזור כמה שיותר מהר, כי אני כבר מתגעגע אליו. מבחינת המשחק, אני וגור נמצאים על עמדה מספר 3 ועכשיו שהוא פצוע זה יצור חיסרון מסויים, אבל בכדורסל אין וואקום ותמיד יהיה מישהו שיעשה את העבודה במקומו ואני מקווה שבצורה טובה לא פחות ממה שגור עשה".

כאשר דורון פרקינס הגיע לארץ, אמרו שהוא אולי שני רק לקרלוס ארויו מבחינת היכולת שלו. איך זה לשחק ליד דורון?
"אני מתאמן איתו כל יום ורואה אותו וגם את שאר השחקנים הזרים שלנו שהם איכותיים וברמה גבוהה מאוד וגם אנשים נחמדים שזה לא פחות חשוב ואולי הכי חשוב, כך שבורכנו בסגל שחקנים איכותי מאוד ונקווה להשאר מאוחדים כדי להגיע למטרות בסוף. דורון שחקן מדהים עם יכולות מדהימות ועדיין עבר מעט מידי זמן בשביל שאנחנו נוכל לראות כל מה שהוא יכול לעשות וגם הוא לא ראה כל מה שאנחנו יכולים לעשות. יש עוד המון דרך לעבור ולעשות ורק בסוף העונה נוכל לדעת בדיוק איך זה לשחק לידו".

אחרי המשחק מול חולון ראינו אותך ניגש לקהל ומצביע על הסמל. אתה מרגיש חיבור מיוחד עם הקבוצה?
"קיבלו אותי בזרועות פתוחות וגם במשחקים הפחות טובים שלי הקהל דאג לעודד ולפרגן וזה נורא חשוב לי, כי אנחנו משחקים בשבילם והם הכוח שמניע אותנו. אחרי המשחק חשוב היה לי להראות שאני מרגיש שייך ושאנחנו כולנו משחקים מכל הלב בשביל מכבי חיפה. מצאתי בית ואני אשמח להשאר בו".

אתה מאמין שסיפור האהבה שנוצר עם הקהל שליווה אתכם בשלושת המחזורים הראשונים ימשך?
"אני מאוד מקווה שכן. כדי להיות בטופ אנחנו צריכים להמשיך ולנצח והקהל צריך להמשיך ולתמוך. חיפה היא לא רק עיר של כדורגל אלא עיר שאוהבת ספורט. אם תהיה הצלחה, יבוא גם קהל".

מה יספק אותך בסיום העונה?
"זה לא סוד שאנחנו רוצים להגיע לפיינל פור ואני רוצה שנגיע לפחות גם לחצי גמר גביע. בתור אחד שהיה בפיינל פור פעם אחת, אתה לומד שמדובר ביום נתון והכל יכול לקרות. בכל מקרה, אני לא רוצה להגיד שנקח תארים כי זה עדיין מוקדם, אבל אנחנו רוצים לעבוד כמה שיותר קשה, לסיים את העונה בתחושה שעשינו את המקסימום ועם טעם מתוק בפה. אם זה יקרה, אני אהיה מרוצה".