מכבי חיפה

אחרי שלושה רבעים אתמול (חמישי) ברוממה, כמעט והכתרנו את גליל\גלבוע ככבשה השחורה של מכבי חיפה. השחקנים של קטש עשו כמעט כל מה שעלה על רוחם, כאשר לדורון פרקינס הכדורים בורחים מהידיים, ברוקס סיילס מחטיא מכל טווח וביחד עם קוז´יקרו, שניהם לא הצליחו למנוע מהאורחים לקחת עוד ועוד ריבאונדים בהתקפה ומאלישי כדיר להציג את אחד המשחקים היותר טובים שלו ולעשות צחוק מההגנה של חיפה. למזלם של הירוקים, בחצי הראשון גם גליל לא הייתה מרוכזת, אבל החצי השני נפתח בסערה, כאשר האורחים רצים 14:0 וחיפה לא קולעת סל במשך חמש דקות תמימות.

אין ספק שברגעים האלו ניתן היה לראות שהרוטציה של אשכנזי התקצרה באופן משמעותי עם היעדרותו של גור פורת, כאשר טוד גולדן לא מהווה פקטור במשחק. לקראת סיום הרבע השלישי הצליחה חיפה עם הגנה יותר טובה ועם כניסה למשחק של דבון ג´פרסון לצמק במעט את הפער ולהשאיר את העסק פתוח יחסית לקראת הרבע האחרון.

לעשר הדקות האחרונות עלו השחקנים של אשכנזי בטירוף ולמרות כמה שריקות תמוהות, החזירו בריצה שלהם והפכו את התוצאה באמצע הרבע. במקום להמשיך וללחוץ על הדוושה, שוב התחילו הטעויות וגליל שכמה דקות קודם לכן כבר נראתה ממוטטת ואיבדה גם את כדיר, הצליחה לחזור למשחק בעזרת סלים של יזרעאלי וניקסון. למזלה של חיפה, קטש החליט לשים את ניהול המשחק בידיים של גל מקל וזה חירב לו את המשחק בתמורה. שניות הסיום היו מותחות, אבל יותר מהכל, שני המשחקים מול גליל\גלבוע צריכים להדליק נורת אזהרה לכולם. גם לצוות המקצועי שרואה שפציעה והשבתה של מי מהישראלים לתקופה מסויימת תפגע בקבוצה באופן רציני וגם לקהל שלא צריך למהר ולקשור כתרים, משום שהקבוצה עדיין לא בשיאה וספק אם יהיו לה המזל והחיבור של חולון.

היחיד שהראה אמש ניצוצות של רצון היה עידו קוזי´קרו. גם כשלא הלך הוא דחף, שלח ידיים, העיר וגער וניסה להעיר את השחקנים. לעומת זאת, ברוקס סיילס ששיחק 10 דקות, מצא את עצמו לא מעט במצבים טובים אך החטיא. הרכות שלו מתחת לסל מול סנטרים חזקים כמו של הגליל בלטה מאוד לעין וזו נקודה למחשבה לצוות המקצועי של חיפה לקראת ההמשך.

חוסר היציבות של פרקינס היא עוד נקודה למחשבה. במספר לא מבוטל של משחקים הרכז מגיע רק ברבע האחרון ועושה לעצמו עבודה קשה אחרי שבשלבים המוקדמים יותר הוא לא הצטיין בלשון המעטה.
בעקבות כל הנקודות הללו, חיבים בחיפה לחשוב על חיזוק נוסף, ישראלי, שיעבה את הספסל ויאפשר לגבוהים מנוחה, הקרבת פאולים ואפשרות למשחק אגרסיבי יותר. אומנם יש לירוקים סגל רחב, אך בעמדת המחליף הגבוה עדיין יש בעיות, משום שבן סטרונג המוכשר עדיין לא מוצא את עצמו וכך נוצר למעשה מצב שבו קוז´יקרו וסיילס הם היחידים שמסוגלים לתפקד מול הגבוהים של היריבות. לא תמיד ליריבה יהיה "גבוה" בדמותו של כדיר עליו יוכל גם ג´פרסון לשמור.

בראשון תגיע מחזיקת הגביע בשנתיים האחרונות, הפועל ירושלים לרוממה ואחרי תצוגת השיא שלה מול
מכבי ת"א זה לא הולך להיות משחק קל. הירושלמים הם אחת הקבוצות המרשימות בליגה ועם סניד, ווטסון ומרקוביץ´ לא יהיה קל מתחת לסל. משחק ריצה יהיה טוב בעיקר לירושלים בגלל שהסילונים שלה, נעימי ורוט שולטים היטב במשחק מסוג זה. לחיפה יהיה עדיף לשחק איטי ומבוקר יותר בכדי למנוע כמה שיותר מירושלים לרוץ.