אהבה שלא נגמרת

מאת: יקיר ימיני |מכירים את התחושה שאתם עושים משהו שאתם אוהבים? שהאהבה שלכם מניעה אתכם לאורך זמן ולא דועכת כלל גם אם קשה? בספורט יש לא מעט סיפורים מרגשים של אנשים שהאהבה שלהם לספורט היא מעל ומעבר ואין ספק שמשה פיינגרהוט הוא אחד מהסיפורים הללו.

משה 'מוישה' פיינגרהוט, נולד באוקטובר 1921 בקרקוב שבפולין. בגיל 18 התגייס לצבא הפולני ולאחר כיבוש פולין ע"י גרמניה, הצטרף לצבא האדום ולחם במהלך מלחמת העולם השנייה נגד הנאצים.

בתום המלחמה, רצה פיינגרהוט לעלות לארץ המובטחת שהייתה תחת שלטון בריטי. יחד עם 4,500 יהודים הפליג משה ביולי 1947 מדרום צרפת באוניית המעפילים הידועה אקסודוס. לאחר מאבק בבריטים נאלצו פיינגרהוט ושאר היהודים לחזור לאירופה. לבסוף, בחלוף שנה של שהות במתקני מעצר באירופה עלה ארצה בשנית עם הקמתה של מדינת ישראל.

לאחר 4 שנים של שירות בצה"ל בחיל הרגלים, שבו לקח חלק גם במלחמת העצמאות, התיישב משה בשכונת נווה שאנן בחיפה ובה מתגורר עד עצם היום הזה.

בתחילת שנות ה-50 , החל להוביל קבוצה של שחקני כדורעף שהתאמנו בצורה קבועה בשכונת נווה שאנן. עקב מחסור במגרשים מסודרים, נהג משה להביא עימו רשת כדורעף שאותה חיבר בין שני עצים וכך היו מקיימים אימונים ואף משחקים. בהמשך אף ארגן טורנירי כדורעף עם קבוצות נוספות מנמל חיפה,חברת החשמל, עוספייא שלימים נקראה המסגרת: הליגה למקומות עבודה, שבה זכה במספר פעמים.

בנוסף, בימי שישי היו משה וחבריו נוהג לפקוד את המגרש השכונתי למשחק כדורעף בין חברים. מסורת זאת ממשיכה גם בימים אלה, אך משה החליט שהשנה , הגיע הזמן להפסיק, לאחר כ-60 שנות כדורעף.

אתמול (22.5.16) , במשחק הנעילה של מכבי נווה שאנן חיפה בליגה הלאומית בכדורעף, אל מול כ150 איש, התקיים טקס הוקרה לבנאדם שהכדורעף היא מפעל חייו , בנאדם שהענף זורם בדמו . עם אהבה ומסירות כזאת לספורט, כל שנותר הוא להצדיע ולהגיד תודה.

אז, תודה משה.

#כדורעף #משהפיינגרהוט