אחרי האופוריה – סיכום משחק

מאת בלוג נתחזק בינואר | אז האופוריה של היוציים האחרונים מאחורינו, האדרנלין כבר לא זורם, זמן טוב לסיכום משחק אובייקטיבי

גוטמן הכין את הנבחרת בצורה טובה. הנבחרת ניסתה לטפל נכון בשחקנים החזקים של הבוסנים. למה אני אומר "ניסתה לטפל"? כי עדיין ראינו כמה טעויות טקטיות שמול בוסניה בהרכב מלא היו הופכות את הבכורה באצטדיון בחיפה מקונצרט לקרב קשה. זה התחיל במשומר, שכבר אחרי 50 שניות ביצע פאול מיותר בנגיחה קרוב לשער, והתגרה בפיאניץ' לנסות את מזלו מול מרציאנו. ללא ההצלה הגדולה של השוער האשדודי המשחק הזה היה הולך לכיוון אחר לגמרי.

גוטמן עשה שני שימושים בחידושים הטקטיים המרכזיים של השנה האחרונה: הסופוקו ועושה המשחק האחורי. ייני, ששיחק כסופוקו, שחקן בעל אוריינטציה הגנתית, נשלח ללחץ גבוה על מדוניאנין ופיאניץ' כדי למנוע מהם את האפשרות להרים את הראש ולמסור. זה עבד הרבה פעמים, אבל כשעברו את הקשר של מכבי ת"א, לא היה מענה הולם. דווקא פיאניץ' היה חלש, כשמדוניאנין סיפק כמה כדורים מאוד מסוכנים.

דווקא מדוניאנן היה הטוב בשורות בוסניה.

נאתכו לעומתו, שיחק מאחור ועזר בהנעת הכדור. אם לפני המשחק דיברנו על הלחץ שעושה חאירוביץ' על חוליית ההגנה, נאתכו ירד עד לקו הבלמים וניצל את הטכניקה ויכולת המסירה שלו כדי לצמצם את כמות האיבודים. בכל זאת מספר איבודי כדור של הנבחרת כמעט והסתיימו בשער. כל מצב מסוכן של הבוסנים הגיע או ממצב נייח או מאיבוד כדור בחצי הישראלי. בוסניה שהגיעה לארץ היא נבחרת מוגבלת מאוד, שלוקחת את מה שנותנים לה, אבל לא עושה יותר מזה.

אם נצא לרגע מהאופוריה, זה היה משחק רע מאוד לשני המגנים הישראלים, משומר ובן הרוש. לוליץ' באגף שמאל וקורציץ' בימין נותרו לבד לעיתים קרובות, והבלמים נאלצו לבוא ולסגור את החור וכך להפקיר את מרכז הרחבה. בן הרוש עוד תיקן התקפית, אבל גוטמן חייב לתת את הדעת על המשמעת הטקטית של משומר. לוליץ' הצליח לסחוט שני צהובים משחקני הנבחרת, שניהם על עבירות מאחור.

המצבים הנייחים של הנבחרת בעייתיים. כמות מאוד גדולה של ניסיונות להתחכם, לשחק כדור קצר ולנסות להפתיע. אני מבין את הנחיתות הפיזית, אבל כשמהלך כזה קורה בכל מצב נייח זה כבר לא מפתיע, וכשמוותרים על בעיטה חופשית 18 מטרים מהשער ממרכז המגרש, כשיש לך בועט כמו נאתכו – זה סתם להיות פראייר.

עד כאן הדברים הרעים. סלחו לי שהניצחון לא סנוור אותי, הצפייה בשידור הישיר הייתה עם הרבה מאוד אנדרנלין, אבל בשידור החוזר הטעויות תופסות יותר פוקוס. ובכל זאת, אי-אפשר לא להתלהב מהניצחון הזה. גם בהרכב חסר, בוסניה היא נבחרת מצוינת שדורגה בקבוצת האיכות הראשונה בהגרלה, כזאת שלפני ארבעה חודשים שיחקה במונדיאל כדורגל חיובי, ומכילה בכל חולייה במגרש לפחות שחקן-על אחד. מול הנבחרת הזאת, הנבחרת שלנו נראתה מחוברת מאוד, שיחקה בקצב גבוה והצליחה ליצור מצבים במשחק מסודר.

אדום אחרי חילוף כפול, גמר לו את המשחק ואת המשרה.

השער הראשון היה סימבולי מאוד. דווקא אחרי הדרבי שפילג את הכדורגל, מהלך קבוצתי של כלל השחקנים מגיע מזהבי לורמוט, שני "כוכבי" הדרבי שפוצץ. משם לרשת דרך דיפלקשיין ואצטדיון השקשוקה כבר עשה את שלו. הכחולים-לבנים ידעו לעקוץ ברגע הנכון, כשהשער השני הגיע על סף השריקה למחצית, ולאחריו האדום מיד בתחילת המחצית השנייה. בשער השני מגיע הרבה קרדיט לעומרי בן הרוש. הוצאת החוץ שלו מצאה את זהבי לבד לגמרי 18 מטר מהשער – והיכולת של השחקנים למצוא אותו בעמדות האלה היא שהופכת אותנו לכ"כ מסוכנים. זהבי יצר חמישה מצבים במהלך המשחק מהעמדה הזאת, בנוסף לשלוש הבעיטות שלו.

הכרטיס האדום חיסל את הבוסנים. כשתי דקות אחרי שביצע חילוף כפול, סושיץ' נאלץ לבחור בין משחק עם בלם בודד לבין הכנסת אחד כזה ובזבוז החילוף האחרון. מכה מנטאלית אנושה שהוציאה לבוסנים את החשק לשחק, מעבר לעליונות המקצועית והחסרון המספרי. לאחר מכן גם פיאניץ׳ נפצע, וסושיץ׳ נאלץ לאלתר עד לסוף המשחק.

כיף לראות את טל בן-חיים החלוץ, שהפך ממוחלף קבוע בדקה ה-60 לשחקן אליו הולכים כשאין לאף אחד אוויר. הקיצוני הסילוני מייצר יתרון מספרי כמעט בכל נגיעה בכדור.

קשה לי שלא להתייחס לנקודה שקיבלה פחות פוקוס במשחק: הדרך בה בחר זהבי לחגוג את השער שכבש. שוב ה״פיו-פיו״ המרגיז, המתריס. זהבי שחקן ענק, אין ספק. הרבה שנים לא היה שחקן, בטח ישראלי, ששלט בליגה בדומיננטיות כזאת. אבל חבל שבמקום לצאת גדול ולהפסיק, או להודיע בסיום המשחק שכך הוא סגר מעגל וזה ה"פיו-פיו" האחרון שלו, הוא בחר להתנהג כאדם קטן שלא מסוגל לשים דברים מאחור. זה לא תורם לאף אחד. (רק כדי להבהיר, כל עוד התנועה מכוונת לאוהדי הקבוצה שלך אין עם זה בעיה. הבעיה בחגיגה הייתה הסאב-טקסט, של "לא אכפת לי מה אתם חושבים, ככה אני חוגג". סביר להניח שאם היה מכוון את האקדחים אל אוהדי בוסניה התגובה הייתה שונה).

הפיו פיו המיותר, תתבגר. צילום: אתר ההתאחדות.

הנבחרת עשתה צעד ענק ליורו. למרות זאת, אסור להיכנס לשאננות. ווילס היא נבחרת מצוינת, ממושמעת טקטית שיודעת להוציא תוצאה. היא מציגה משחק פיזי ואת גארת' בייל בהתקפה. בייל יכול לכבוש גם מרבע מצב, ואז להתחיל לרדוף אחרי הבריטים יהיה קשה מאוד. כדאי מאוד להתחיל להתכונן כבר מעכשיו לקרב קשה. אם החניכים של גוטמן יעברו גם אותו בהצלחה, כבר נוכל להזמין כרטיסים לצרפת 2016.

#נבחרתבוסניה #נבחרתישראל