אכלו טונה/ תמיר אלחיאני

מכבי חיפה משפילה את עלובי ה(קרית) חיים בדרבי ללא תנאי. תמיר אלחיאני מבסוט. וגם – סיכום הסיבוב בכתבה שלפניכם. 

אחחח, מיסטר כץ. איזה טיפוס הם הגרילו להם, שם בצד השני של הכביש. איך היה חשוב לו לקפוץ על האיצטדיון הזה כמוצא שלל רב, כמו קבצן סמטאות בבומביי שאוסף בחטף שטר של מאה דולר מארנק של תייר.

לא נקף אצבע, לא עשה שום דבר (בניגוד לאנשי מכבי חיפה, שחוץ מלתפוס קונגו ולהתחיל לקדוח, עשו, פחות או יותר, הכל), חשב על איצטדיונים אחרים כאכסניה לקבוצתו העלובה ועדיין – נהנה מהבכורה באיצטדיון.

אתמול, הגדיל לעשות מר כץ כשהפקיע את היציע הצפוני מידי הקופים הירוקים בכדי לייצר איזה שובר שיוויון (יותר נכון לנסות לצמצם פערים), והעביר לשם את אולטראס ״מה זה כבוד עצמי?״,  בערך מאה חמישים דגי רקק באומדן נדיב, בכדי שירעישו עבורו עולמות.

מה שיואב כץ לא ידע (בנוסף ללהתלבש ולהתנהג כמו בנאדם או לנהל קבוצת כדורגל), זה שזה לא באמת משנה מה קורה עם יציע האולטראס כש-80 אחוז מהאצטדיון מעודד את היריבה, ושאצטדיון מפואר זה וואחד חרב פיפיות. האיצטדיון הזה יכול להיות נכס אדיר ומבצר, אבל באותה המידה הוא יכול להיות מקפצה לבריכה ללא מים, או בשמה השני – הלאומית.

הכל תלוי בנכס הזה, החמקמק, נו, איך קוראים לו, זה שלהפועל חיפה אין כמעט כלום ממנו, וגם מה שיש זה די מעפן. קהל, כן, קוראים לזה קהל. בעוד הקהל של מכבי חיפה הוא טנק אימתני, נשק מכוייל שיורה פגזים של אטרף, הקהל של הפועל זה שק זילוף שמוציא שמנת חמוצה פגת תוקף.

וזה, על רגל אחת, ההבדל בין מכבי חיפה להפועל חיפה. הבדלי הרמות בין הקבוצות הם כאלו שיכלו להיות מגושרים, גם אתמול, עם אווירה שהייתה ביתית עבור המארחת. אבל משנה מקום – משנה הכל. מכבי חיפה חנקה את הפועל קודם כל ביציעים, בפער בלתי נתפס של קהל לטובתה, והפכה את הדרבי לעוד משחק בית לכל דבר.

שלא יובן לא נכון – הפועל חיפה, למרות ההזדמנויות, לא הייתה קרובה לרגע אחד לחזרה למשחק הזה, וההתקפות של מכבי חיפה היו מסוכנות ואפקטיביות הרבה יותר. אבל המשחק הזה, בהינתן אווירה אחרת, כזו של דרבי בקרית אליעזר למשל, יכל להתפתח באופן שונה למדי.

אגב, יש עוד מישהו שרוצה לומר לי עד כמה ראובן עטר הוא בעצם מאמן טוב שלא קיבל את הצ'אנס שהגיע לו במכבי חיפה? לא? אף אחד לא קם?  לא חשבתי. עוד חוליה בשרשרת הכשלונות המתמשכת שלנו, והכישלון המקצועי בהפועל חיפה לא מקרי כלל וכלל.

שוב, אין מבחינתי בשורה חדשה מהמשחק הזה. מכבי חיפה לא שוטפת את המגרש, הבור באמצע המגרש עומד בעינו, הקבוצה נגררת יותר מדי לדקות חולשה רבות מאוד, ומול יריבות נחותות עושה כבוד שמתאים יותר לקבוצת תחתית. עושה רושם שאין אוהד אחד ביציע שמוכן להסתפק בסגל הנוכחי ומאמין בו. גם אם השמחה גדולה על הניצחון והיוקרה, עדיין – אלו לא השחקנים שיביאו אותנו אל הארץ המובטחת.

קחו את מיצ'ל – אחרי מחצית ראשונה שהייתה עילה למעצר על סיוע לאויב, הבחור נזכר פתאום לשחק כדורגל במחצית השניה. התנודות הגדולות האלו ביכולת הן לא משהו שאפשר להשלים איתו. וגם אם מיצ'ל פתאום ייכנס לכושר ויתחיל לשחק טוב מאוד בהמשך הדרך – תמיד יש את החשש שהוא יחזור לסורו, ו"סורו" גרוע למדי. בנוסף – זה לא השחקן שאנחנו צריכים. מכבי חיפה צריכה לצד קובי מויאל שחקן שנותן יותר מספרים או כזה שמספק יותר שקט בעבודת ההגנה שלו. מיצ'ל הוא לא זה ולא זה, וגם המשחק הטוב שלו במחצית השנייה של הדרבי לא צריך לשנות את הכיוון שלו – מערבה והביתה.

מצד שני, אפשר בהחלט לציין לטובה את עידן ורד, שעשה שינוי מנטלי אדיר, התחיל משיפור של הדברים הפשוטים והטריוויאליים ומביא תפוקה יפה מדי מחזור, חן עזרא הנהדר, שכמה שהוא יכול להרוויח מעוד תותח כובש שערים לידו, ג'אבר עטא שהולך וקונה אחיזה בליבנו ואדין צוצאליץ' שהולך ומתייצב.

בקיזוז של מקום אחד למטה או למעלה, המיקום שלנו כרגע בטבלה הוא גם המיקום הריאלי שלנו מבחינת איכות משחק ואיכות חומר. טוב, כבר דנו בענייני "מה הלאה" מספיק, אז פשוט קחו טור קודם שלי, תסתכלו על הפסקות האחרונות. לא טובים, חיזוק דחוף, מאמן לא יציב, שחקני נבחרת, זרים תותחים, כו' וכו', ערב טוב ושלום רב.

איזה כיף היה בדרבי… 🙂

ציונים:

סטויקו 6 – מזל שיש אותך

דגני 5.5 – ריקטס ברח לו פעם אחת, מעבר לזה היה פחות או יותר בסדר.

אדין 6 – ממשיך ביציבות

משומר 4.5 – מגרלשווילי חש אתמול כסוס דוהר באחו מולו

טאלב 5 – בסיידר

עטא 5.5 – לא מספיק חזק פיזית, אבל כמה לחימה

מיצ׳ל 6.5 – גוי של דרבי

עזרא 6.5 – רב טבחים באר שבעי

בניון 5.5 – כפרה עליך, כמה התגעגענו לחגיגות השערים שלך

ורד 6.5 – מאיים על תואר סגנות מלך השערים בליגה עמאשה 5.5 – בישול נאה מאוד לאבוחצירא, לא הרבה מעבר

מחליפים: אבו 6 – צדיקים כובשים בלילה כליבאת – עשה קצת קולות של כדורגלן, לא מעבר מתן אוחיון – כן שותף. סאלה 6 – חילופים שסגרו את המשחק לצד שיטת משחק לא אפויה לגמרי. סיכום הסיבוב:

המצטיין: חן עזרא. גם הוא סבל מתנודות ביכולת, אבל אם יש משהו התקפי שקורה במכבי חיפה, הוא בדרך כלל מתחיל ברגליים של 8 ירוק. יהיה המרוויח העיקרי מחיזוק הקבוצה ויכול לשדרג את עצמו מאוד לצד כמה שחקנים תותחים.

המאכזב: תחרות מטורפת על העמדה, אבל ביחס לציפיות – אין ספק שרובן ראיוס. מי שערב פתיחת העונה היה התקווה הגדולה בירוק הוכיח שהוא לא כלום מלבד שחקן חלש אופי, מפונק ואנוכי. נעלם בכל משחק חשוב, רך ולא תכליתי. יאללה הביתה. במקום השני, בפער לא גדול, מו אידריסו. עזב את הארץ, לא לפני שהותיר אותנו עם כרטיס אדום מטומטם, חילוף שכפה על המאמן וסכסוך עם בערך כל שחקן ירוק.

ההפתעה: עידן ורד. איך פתאום משום מקום, הגיח עידן ורד בחזרה לחיים, במונחי כדורגל. מסיפורי צ'ייסרים וחוסר מקצוענות הבחור שידרג את עצמו משמעותית, פיזית, מנטלית ומקצועית, ולאורך כל הסיבוב היה עקבי למדי ביכולת טובה. נקווה שבסיבובים הבאים ישדרג את עצמו אף יותר ויהפוך להיות מי שציפינו ממנו שיהיה לאורך שנותיו במועדון: שחקן מוביל.

מאמן: סאלה סאלה… בנינו עליו שישנה את המועדון וישדרג אותו מקצועית לכיוונים אירופיים, אבל הבחור מפגין כישורי אימון אזיאתיים במקרה הטוב. מאבד שליטה מהר, מתמהמה בחילופים, משדר חוסר ביטחון ונרפות והתחתן עם שיטת משחק שלא מתאימה לחומר הקיים. בנייה סופר כושלת של הקבוצה בפתיחת העונה הייתה אמורה לעלות לו בג'וב, אבל חסדי הקהל ויענקל'ה הותירו אותו במקומו. האם ירוויח מהשקט ויזכה בקבוצה מחוזקת, או שמא יתרסק אל האדמה וייעלם בתחתית תהום הנשייה כשם שבא? ליענקל'ה הפתרונים.

איצטדיון: כל שבוע שאני נכנס בין כתליו של האיצטדיון הזה, אני תופס את הראש. לא ייאמן שהדבר הזה הוקם בארץ, לא ייאמן שהאיצטדיון הזה שלנו, לא ייאמן שהקהל הנהדר הזה הוא הקהל של מכבי חיפה.

קהל: בהתחלה הם אמרו שזה בגלל יוסי. אחרי זה הם דיברו על האיצטדיון. אחרי זה הם הבטיחו לנו שהנה, עוד הפסד שניים וכל הקהל יתנדף. נכון לאתמול – 21000 ירוקים קנו כרטיס בכסף לדרבי, וזה עוד אחרי הפסד בבית לקרית שמונה. בכל מגרש בארץ הגענו בכמויות ענק, בכל מקום שמעו, ראו, וכולם כבר יודעים: הקהל של מכבי חיפה טס השנה בספירות אחרות לחלוטין מכל הדרעק שיש כאן מסביב. מספיק היה לראות את הקהל של מכבי תל אביב מגיע לסמי עופר בהבטחות של כיבוש וחוזר הביתה עם תלונות מגוחכות על האקוסטיקה (ודוח"ות לרוב – תודה לעיריית חיפה), כדי להבין שהקהל של מכבי חיפה גדול על הליגה הזו לא רק בכמות, אלא גם באיכות. היינו מספר 1 עוד לפני כן, אבל השנה זו כבר אופרה אחרת לגמרי. בחסות הצפוני, הקהל של מכבי חיפה כבר עשה את קפיצת המדרגה לשלב הבא. עכשיו אנחנו מחכים לקבוצה.

בליגה אחרת מהשאר. הקהל הירוק. (צילום: אורטל דהן זיו)


ועוד קטנה לסיום: שמעו, איך הרגשנו את החיסרון של תורג'מן, פשוט זועק לשמיים.

ועוד אחת: וגם את זה של ראיוס. קח איתך את מיצ'ל ותגיד שלום.

#סמיעופר #מכביחיפה #סטאנוייביץ #מיצל #ולדימירסטויקוביץ #טאלבטאוואחה #MHFC #אוראלדגני #תמיראלחיאני #דרבי #יוסיבניון #אלוןתורגמן #עידןורד #אצטדיון #מועדוןאוהדים #אלכסנדרסטאנוייביץ #הקופיםהירוקים

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • Twitter
לוגו אריה עברית 2020.png

© 2020 עיצוב ובנייה קבסה תקשורת כל הזכויות שמורות   kabessa.co.il

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • LinkedIn Social Icon