אל תפנה את האצבע אליי

מאת שגיא הרשקו|כבר שנים שכל החיצים מופנים כלפי בית"ר ירושלים, בטענה צודקת שהיא מפלה מגזר שלם בארץ ישראל. אז למה בכל זאת עדיין לא הגיע הזמן להחתים שחקן ערבי?

קשה מאוד להפנות אצבע מאשימה כלפי אוהדי בית"ר ירושלים ולצייר אותם כבעיה מדינית, בזמן שהעובדה שזורקים עליהם אבנים בדרך הביתה לא מקבלת אפילו שורה באתרים. קשה לבוא בטענות לקהל שבפעם המי יודע כמה מראה בגרות ולמרות זאת אתרי האינטרנט מנסים שוב להעיר את השד הגזעני עם סילופים מכוערים, אז עם כן למה שווה לו להשתנות בעצם, אם האינטרס הלאומי "לא רשמי" שהוא יישאר כמו שהוא? כי הרי אם בכל זאת ישתנה אז אלו שיעלו על המוקד לשם שינוי יהיו המבקרים עצמם והגופים איתם הם מזוהים.

קשה לקבל את פסיקותיהם של דייני בית הדין כשבאופן גלוי מתברר שיש דין לבית"ר ירושלים ויש דין לכל השאר. קשה לי לרחם על השחקנים הערבים שמתמודדים מול בית"ר כשהם מנסים לייצר אנטגוניזם מהקהל הביתי כלפיהם במטרה לנצח בדרכים לא ספורטיביות ואז רצים לבכות לכלי התקשורת. קשה לי להיסחף לתוך נהר הביקורות כשאנשים קוראים בעיתון ששוב החוליגנים מהלה-פאמיליה שוב קראו קריאות גזעניות בעוד בשנת 2015 הם מובלים לתוך אצטדיון דוחא כמו במבצע צבאי מורכב כשקהל היריבה מסית להרג העם היושב בציון, אבל הרי להם מותר.

קשה לפתור בעיה כה מורכבת כשחלק נכבד מהקהל "ההגון" של בית"ר ירושלים מרים ידיו בכניעה מראש, כמו ממשלת צרפת לפני פלישת הנאצים, כשהוא מקים חלופה מצועצעת העונה לשם בית"ר נורדיה. יש משהו בשייכות לאסכולה הימנית כדי שאוהדי בית"ר ירושלים ייחשבו ל"בהמות מלחכות עשב" גם עם מחר ייפסקו הקריאות הגזעניות.

באדיבות "ספורט הארץ".


עמוד הפרוייקט: http://www.haaretz.co.il/sport/israel-soccer/beitar

כאחד שיצא אל עולם התקשורת ממעמקי היציע המזרחי אני יודע שהקהל של בית"ר לא חף מטעויות וגם אני סולד מקריאות הלה- פאמיליה בדיוק כמו רוב האנשים, אך, בניגוד למבקרים שעושים זאת בשל שיקולי רייטינג כאלה ואחרים, לחץ מהעורך או לעתים רחוקות בשל שזה באמת נוגע ללבם, אני לא אקרא להנהלת בית"ר ירושלים להחתים לראשונה בתולדותיה שחקן ערבי – ישראלי, לא כי אני גזען,למרות שאני יודע שברגע שכתבתי זאת באופן ישיר יגיבו הפוך, אלא כי המחיר פשוט גבוה מדי.

הרי ההפליה כלפי בית"ר מעולם לא איבדה תוקף לא מצד בתי הדין ולא מצד כלי התקשורת שטורחת להוציא כותרת על גב כל שחקן ערבי בהקשר הבית"רי, גם אם הוא נמצא ברמות הנמוכות של הכדורגל הישראלי. בית"ר ירושלים לא תוכל להילחם בקהל הגזעני ובתקשורת צמאת הדם ביום בהיר אחד באמצעים הדלים שברשותה כשאין לה על מי להישען אולי רק על אבינו שבשמיים, כל המדינה ראתה את ההתנערות הכלל ארצית בתקופת הצ'צ'נים, הרי להגיד כמה מילים טובות בחדשות לא תופס כותרות כמו חיצים רעילים מביקורת, כי במקום להתרכז בניסיונה הכן של בית"ר לעשות סוף לבעיה רבים העדיפו לציין שהם לא "ערבים-ישראלים".

להנחית ביום בהיר שחקן ערבי לא יפתור את הבעיה, כמו שלעשות הסכם שלום בכל מחיר לא באמת ייתן לנו שלום וכמו שגם אם נכנס עם רובי צבע לעזה (לרווחתם של ארגוני זכויות האדם כמו בצלם ושוברים שתיקה. הרי מה עם זכויותינו לא להיות מאוימים תמידית על ידי טילים ומחבלים?) לא באמת יגרום לממשלות העולם להעריך את ניסיוננו להיות צבא הומניטרי. פלסטר קטן לא יצליח לכסות כריתת יד או רגל, אלא טיפול ראוי. בית"ר ירושלים תצטרך לבחון אופציות ראויות לפתרון הבעיה הגזענית, אבל בהיעדר כאלה אל לה למהר לאופציות הרסניות. בשביל פתרון אמיתי היא תהיה חייבת לעשות חריש עמוק אך הדרגתי, קודם כל בעצמה, כי ספק גדול אם סביבתה תאפשר לה.

#ביתרירושלים #תקשורת

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • Twitter
לוגו אריה עברית 2020.png

© 2020 עיצוב ובנייה קבסה תקשורת כל הזכויות שמורות   kabessa.co.il

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • LinkedIn Social Icon