18 שנים, ושנה אחרי עזיבתו של אלכס פרגוסון, ארסן הפך למאמן הוותיק בליגה. האם אחרי כלכך הרבה שנים אפשר להגיד לונגר,"ביי ביי!, תודה על השנים תשאיר פה את המפתחות."? מאת: חובבן
18 שנים ארסנל נשארת עם אותו מאמן שבמהלך השנים, הוביל אותם ל-3 אליפויות פריימר ליג ו-4 גביעים אנגלים. וכמובן עליות למפעל החשוב באירופה, ליגת האלופות ואף הגעה לגמר ב-2006 אך לא ניצחה בו…
18 שנים, ושנה אחרי עזיבתו של אלכס פרגוסון, ארסן הפך למאמן הוותיק בליגה. האם אחרי כלכך הרבה שנים אפשר להגיד לונגר,"ביי ביי!, תודה על השנים תשאיר פה את המפתחות." ?
התותחנים נתנו את המפתחות לוונגר אז ב-1996, ולא ידעו מה צופן בדרך. המאמן החדש באנגליה הגיע וכבר אחרי שנתיים הוביל את המועדון לדאבל הראשון ב-1998 והיה לסנסציה משם הדרך לפיטורין לא נראתה באופק. המאמן הדגול לא נח והנחיל מתחילת הדרך עד ליום זה טקטיקה פשוטה "משחק בנגיעה" איתו ארסנל יוצרת גולים מופלאים ויוזמת התקפות שמשביתים את ההגנה. קבוצות כמו ברצלונה היו יכולות לחלום ליצור התקפות כמו שארסנל הוציאה בשיטת המשחק נגיעה. ונגר דגל במדיניות שלא כלכך מוכרת בליגה גם אז וגם במימדים של היום. החתמת שחקנים צעירים לרוב ונגר רוכש שחקנים בצעירותם על מנת שיגדלו בארסנל ויעריכו את המועדון דבר שימנע את עזיבתם בעתיד. או שלא ישכחו את הבסיס שבנה אותם.
רבים השחקנים שעברו תחת ניהולו של ונגר העיקרי ביניהם היה תיירי הנרי שעם השנים הפך לסמל של המועדון איתו גם זכה בדאבל השני בשנת 2004. אך החיבור ביניהם לא התחיל בארסנל, הנרי שיחק במונאקו כנער ועבר לבוגרים, בבוגרים אימן ארסן ונגר שהאמין וידע שיש בהנרי כשרון ולכן בשנת 1999 הביא את הנרי מיובנטוס לארסנל. ומשם הכל היסטוריה ופתח להנרי דלת לברצלונה עימה זכה בליגת האלופות.
18 שנים, מה עם תארים??
אף על פי שיש כשרונות בארסנל ושחקנים איכותיים כמו מסוט אוזיל,ג'ק ווילשר,תיאו וולקוט,וויצ'ך שזני ועוד. המאמן לא שפך מיליוני לישט"ים על מנת להביא את הכשרונות הללו. צ'זני-שחקן בית ווילשר-שחקן בית וולקוט-הגיע מסאותהמפטון תמורת 9 מיליון פאונד אוזיל-היחיד שהגיע לאחר לחץ הקהל מההפסד בתחילת העונה 3-2 לאסטון וילה, ובא תמורת 50 מיליון אירו מריאל מדריד. ונגר מעדיף לא לזרוק כספים ענקיים בשביל שחקנים כמו רוב הקבוצות ולצמצם בהוצאות על מנת לבנות נוער חזק שיגיע לבוגרת ויספק את אותם צרכים שהוא מחפש לסגנון הטקטיקה שלו, זה בעיקר מה שמסמל את המאמן הענק הזה ולפעמים הופך למושא לקלס בעיני אוהדים מרחבי העולם. ונגר עבר עם ארסנל כמעט חיים שלמים. נערים שכיום מועמדים לקבוצה הבוגרת לא נולדו או רק נולדו כשונגר התחיל לאמן בארסנל. על הנייר המאמן הענק הזה הוביל את הקבוצה העיקרית בחייו לתארים ולהצלחות אך "היובש" בשנים האחרונות ללא תארים כיבה את האש שהייתה לאוהדים מרחבי העולם להתחיל להתיל ספק ביכולתו של המאמן. בקרוב יהיה גמר הגביע האנגלי המכובד וארסנל נמצאת שם כבר ותתמודד מול האל סיטי. ברור יהיה שניצחון יבטיח לוונגר עוד שנים ועוד הערכה ממחזיקי המניות בקבוצה וכמובן לא חשוב פחות מהקהל הענק שמלווה את הקבוצה.
Comments