מאת אופיר גוזלן| אין ספק שהתשוקה לכדורגל היא כבר לא מה שהיה פעם. הכסף הגדול שהגיע פשוט הפך את הכדורגל לביזנס וקצת השכיח את ההנאה והתשוקה.
סכומי הכסף האסטרונומיים שקבוצות הפאר מוציאות בעשור האחרון, שינו ללא ספק את פניו של הכדורגל העולמי מקצה לקצה. שיא העברות בכדורגל העולמי נשבר בזה אחרי זה, ונראה שזה רק עניין של זמן עד שהשיא הנוכחי (ששיך לגארת' בייל) יישבר בקיץ הזה או בזה שיבוא אחריו. רונאלדו, בייל, חאמס, זלאטן, סוארס, ניימאר והרשימה עוד ארוכה של הכוכבים שהקבוצות שלהם הוציאו סכומי כסף מטורפים.
המשכורות נופחו לממדים מטורפים, הכוכבים הגדולים מרוויחים סכומים שמסדרים אותם לכל החיים. עד לכאן הכל טוב, חוץ מזה שנשאלות הרבה פעמים שאלות כמו לאן נעלמה התשוקה מהכדורגל? לאן נעלמה ההנאה? אנחנו שומעים על כל כך הרבה שחקנים ממורמים על כך ששחקן מסוים מרוויח יותר. הרי איפה נשמע דבר כזה, שבתקופות שלפני עידן הכסף הגדול כל השחקנים פשוט היו מגיעים לשחק ולהנות חד וחלק.
פעם היו כל כך הרבה שחקני נשמה, שפשוט נתנו את החיים שלהם למען המועדון. שחקנים כמו: פויול, מאלדיני, רוברטו קרלוס, ראול, פאבל נדבד ועוד שחקנים אגדיים, שמהמועדון היה חשוב להם יותר מכסף, פרסום או תהילה. שחקנים שהיו מחויבים לסמל ורק לסמל. שחקנים שהיו מנשקים את הסמל לאחר גול, אך זאת הייתה נשיקה אמיתית, שבא מאהבה טהורה לקבוצה. בניגוד להיום, שכל שחקן מנשק את הסמל וממשיך לתחנה הבאה בקריירה. היום רוב השחקנים הם פשוט שכירים, הם רואים את קבוצתם כמקום עבודה ולא מעבר לזה.
מאלדיני האגדי. נזכה לראות עוד סמלים כאלו בכדורגל העולמי?
אני יודע שהחסרתי שחקנים כגון: בופון, טוטי, ג'רארד, אך זה לא היה בכוונה מכיוון שהם עדיין שחקנים פעילים. שלושת השחקנים הללו נחשבים לאגדות עוד במהלך הקריירה שלהם. בופון בחר לרדת עם יובנטוס לליגה השנייה לאחר פרשת הטיית המשחקים. הוא הראה נאמנות למועדון אשר נתן לו במה ומעבר לכך. טוטי משחק ברומא כל חייו, כבר 26 שנים, הוא מעולם לא שיחק בקבוצה אחרת, נתון די נדיר בתקופתנו. רומא זה טוטי וטוטי זה רומא.
המקרה השלישי הוא של סטיבן ג'רארד, שאצלו הסיפור קצת שונה, הוא מעולם לא זכה באלפיות עם ליברפול, אך התמזל מזלו לזכות בשאר התארים. החלום שלו היה לזכות עם הקבוצה באליפות, אך זה כבר לא יקרה וזוהי העונה האחרונה שלו במדים של ליברפול. גם הוא מעולם לא שיחק במועדון אחר, גם הוא מעולם לא נישק סמל אחר ומעולם הוא לא קיבל אהבה ממועדון אחר. אין ספק שאלו מקרים נדירים כשמסתכלים על הכדורגל העולמי כיום, אך בוודאי מיוחדים וכאלו שנותנים לנו קצת להיזכר במה שהיה לפני.
בעידן של הכסף הגדול בכדורגל, אין ספק שהאוהדים מתגעגעים לשחקנים שהיו מחויבים למועדון יותר מכל דבר אחר, שחקנים עם תשוקה ואהבה אמיתית למשחק.
כותב הטור הינו תלמיד במכללת "ספורט פאנל" בניהולו המקצועי של נדב יעקבי
Comments