די לבינוניות

מאת מאיר כהן |בית"ר ירושלים מוצאת את עצמה בתור קבוצת מרכז טבלה, ולא מצליחה לעשות את השדרוג שמחכים לו כל כך הרבה שנים, למרות זאת קורצקי הוא לא הבעיה ואין מאמן שיכול לעשות שינוי מהותי

לאחר תיקו משמים נוסף העונה אנחנו מסיימים סיבוב ראשון כשאנו מביטים בטבלה ולא כל כך יודעים מה לומר: מצד אחד, אנחנו במרחק 3 נקודות מהמקום הרביעי (שהוא גם המקום הראשון בליגה שלנו- בהנחה שמכבי ת"א,ב"ש וק"ש מעל הליגה), מצד שני אנחנו במרחק של 5 נקודות מהמקום האחרון. אנו מתנחמים בכך שהוצאנו 9 מ-15 במשחקים מול הגדולות וממורמרים על 7 מ-24 מהקבוצות הקטנות, ולאור כל זאת אין זה פלא שבית"ר מוצאת עצמה במרכז הטבלה – לא בשרית ולא חלבית פשוט פרווה. פרווה אפור וחמצמץ כזה, מסוג התחושות שכבר נקעה נפשנו בהם לאחר שנות בצורת ארוכות ומייגעות ללא שערים וללא תכלית.

"סימאונה של בית"ר". צילום: מסך יוטיוב

תגידו לי שקורצקי צריך לעזוב, אני אטען שלא. תגידו שוב, ואני שוב אטען שלא ואפילו אנמק:

הסיבה הראשונה נוגעת בעובדה שניסינו פה בעשור החולף כל מאמן אפשרי כולל בכירים, כולל זרים, כולל סמלים וכולל ליצנים, ואין בשוק מאמן פנוי שלא היה פה כבר ויכול לעשות שינוי מהותי בקבוצה, במיוחד עם סגל כזה. אל תחפשו כי לא תמצאו. (טוב נו, אולי השריף יכול). לא יכול להיות ששנה אחר שנה תמיד המאמן אשם,פשוט לא יכול להיות.

הסיבה השנייה היא שאיך שלא תהפכו את זה, בפועל, מנחם שלנו הוא כן הבחור שהיית רוצה לתת לו עוד צ'אנסים: הוא מאמן מקצועי, הוא מאמן מודרני שעובד עם השיטות המתקדמות (יחד עם עוזר המאמן אורי אוזן) והוא מאמן עם טביעת עין מעניינת שבאה לידי ביטוי ביכולתו לבחור זרים מצוינים כדוגמת סזאר ארסו, וקלאודימיר פריירה שהוא הביא לבית"ר וכמו גם נוואקמה שהוא הנחית ברעננה.

קוראץ' – "חייב חלוץ מהיר לצידו"

למרות כל הנ"ל אין ספק שהמאמן הבית"רי חייב לעשות שינוי בהול במערך שלו ובסוויץ' בראש. מתחילת העונה בית"ר משחקת במערך 4-5-1 ולא מצליחה להביא את הכישרון שיש לה בסגל, ויש כישרון בסגל, לכדי התפוצצות על המגרש. אם נקח לרגע את קוראץ' כמשל נבחין בקלות שהבחור תקוע לבדו בחוד, לא מקבל מספיק כדורים ועד שהוא מקבל אותם הם לא מדויקים ומצריכים אותו לעשות דבר שהוא פחות טוב בו וזה לרוץ.

אחת הסיבות להצלחה של קוראץ' בעונה שעברה (11 שערים בליגה ועוד 2 בגביע) הייתה הצבתו ליד חלוץ מהיר וחצוף כמו אבידור, שפינה לו שטחים והיה בשבילו מה שיצחקי היה לרומולו בידי הדאבל העליזים. הנקודה המתסכלת היא העובדה שקורצקי לא משנה את המערך שלו אפילו נגד קבוצות "קטנות", במשחקים שהצבת שני חלוצים בהם היא בגדר חובה. עד שלא יגיעו לכאן חבר'ה אחרים, על תואר החלוץ "המהיר והחצוף" עונים איציק כהן ותומר סוויסה שלא ברור למה לא קבל מספיק צ'אנסים בקבוצה שנלחמה עליו לאורך כל הקיץ. שינוי המערך של קורצקי וגיוון שלו בחלק הקדמי יכול להיות הטוויסט בעלילה של קורצקי ושל הקבוצה כולה.

למען האמת, להאשים רק את קורצקי במצב יהיה לא נכון ולא הוגן.  שחקני הקבוצה צריכים להראות יותר רצינות ויותר "רצון לקחת" כפי שכתבנו כאן בשבוע שעבר.

לא ייתכן ששחקן שאמור להוביל את הקבוצה כמו חנן ממן יופיע למשחקים שבוע כן ושבוע לא. כנ"ל אצילי,פרדה וגם לידור כהן. אגב, לידור כהן סיפק 0 שערים ב-13 משחקים כשכמעט בכולם הוא שיחק בהרכב- שזו גם נקודה למחשבה לגבי הקיבעון של קורצקי. למעשה, אם נכנס רגע לפרקטיקה נוכל לציין הרכב שבקישור האחורי שלו מוצבים אזולאי ופריירה בקישור האחורי, בכנפיים- ממן ואיציק כהן/פרדה ובחוד- סוויסה וקוראץ'. לא בטוח שזה מה שיביא לנו תוצאות שונות אך זה יהיה בהחלט ניסיון מעניין לצאת מהקיבעון שהביא אותנו להיות קבוצה שמשופעת בתוצאות תיקו וקצת פחות בשערים. בלשון המעטה כמובן.

טור זה הועלה באתר האוהדים של בית"ר-נט