מאת בן טרבס | הרבה עיניים נשואות לעבר הליגות הגדולות באירופה, ובראשן הליגה האנגלית, שרבים מחשיבים אותה לטובה ביותר, אבל יש לה אחות קטנה מעניינת ומרתקת לא פחות – הצ'מפיונשיפ.
הרבה אנשים משתעשעים ומתחבטים בשאלה איזו ליגה הכי גדולה, ואיזה ליגות באות אחריה. אפילו אבי לוזון בזמנו הכניס את הליגה הישראלית למקום השישי בטיבו באירופה. בין כל הליגות הגדולות באמת, ליגה שבהחלט מושכת עניין ולחלוטין לא נופלת בכמה פרמטרים מכולן – היא הצ'מפיונש'יפ האנגלית. הליגה השנייה באנגליה היא ליגה קצבית כמו אחותה הגדולה, פיזית מאוד, ובשנה האחרונה אפילו מושכת אליה שחקנים שהם כבר לא חוטבי עצים ושואבי מים. גם בגזרת המאמנים אפשר לראות רוחות חדשות, ישנות וטובות.
איטור קארנקה, התחנך בסנטיאגו ברנבאו.
ליגה בה כמעט כל שנה, העולות הן חדשות והנאבקות על פלייאוף העלייה מתחלפות. ליגה בא היורדות מהפרמייר ליג מתקשות לחזור אליה, ואפילו מפטרות מאמן בעל שם בגלל פתיחת עונה איומה (פליקס מגאת'). עם ממוצע שערים של 2.6 שערים למשחק, נתון שכמעט שווה לפרמייר ליג (2.1), ששווה לליגה הספרדית, וגבוה יותר מהליגה האיטלקית (2.55) ומהליגה הצרפתית (2.44).
ליגה צמודה שבה כל שבוע שינויי המקום הם חדים. אם עד לא מזמן נוטינגהאם פורסט הובילה את הליגה, היא מוצאת את עצמה במקום ה-9 עכשיו, ואם פולהאם פתחה את העונה וכבר ראתה את עצמה הופכת לפוורטסמות' 2X, היא נמצאת כרגע במקום ה-14. קבוצה כמו ברייטון שבעונה שעברה נלחמה בפליאוף העלייה, נמצאת כרגע במקום שמוביל לליגה השלישית. בליגה של 24 (!!) קבוצות, ו-46 מחזורים בעונה, הכל יכול להשתנות תמיד, וזה מה שהופך את הליגה הזאת לחברה טובה בין שאר הליגות הטובות.
על שחקנים ומאמנים אפשר להרחיב מאוד, הליגה הזאת, בעיקר השנה מקבצת אליה כוכבים מליגות אחרות, שעל חלקם אפשר להרים גבה על זה שבכלל באו, אבל מצד שני בהחלט להבין ולהפנים שהליגה הזאת היא במה אדירה בשבילם.
קחו למשל את סוללת הגלאקטיקוס שאייטור קרנאקה הרכיב במידלסברו, שחקנים עם עבר בפרמייר ליג כמו דין ווייטהד וג'ונתן וודגייט שאמנם מבוגר, אבל עדיין ראוי לליגה הזאת. שחקנים נהדרים שהובאו מליגות אחרות כמו אמיליו אנסואה, שהיה כוכב במאיורקה ו-ילה ווסן שקרע רשתות בגנק. אפשר לקחת גם את קיקה גרסיה שבא ממורסיה וכבר כבש 6 שערים העונה או את יאניק ווילדשוט שבא מהירנביין אחרי עונה טובה.
לגבי קראנקה עצמו, אי אפשר לזלזל במאמן שהתחנך בריאל מדריד. גם מוליכת הצ'מפיונצ'יפ, בורנמות', מתגאה בשחקנים עם עבר בפרמייר ליג כמו השוער ארתור בורוץ' שנתן עונה טובה עם סאות'המפון בעונה שעברה, ודאן גוסלינג וג'וניור סטאניסלס עם עבר בליגה הגדולה יותר של אנגליה. בווטפורד אפשר לכתוב על תחלופת מאמנים לא ברורה (כולל אחד העונה לשם אוסקר גרסיה), אבל עם בעלים לא ממש יציב מנטלית, אבל יציב כלכלית (מחזיק גם באודינזה ובגרנאדה), הצרעות רצים הם סגל ששומר על עצמו כמה שנים.
שחקני בורנמות' , מפתיעים אפילו את עצמם העונה.
טרוי דיני שכבר כמה שנים מסומן ע"י קבוצות פרמייר ליג, פרננדו פורסטיירי הארגנטינאי הוא שחקן נהדר, חבורת איטלקים טובה שכוללת את ג'יאני מונארי, דניאלה פבריני וגבריאל אנגלה, גבריאל טאמאש וסבסטיאן באסונג עתירי הניסיון, ושוער מנוסה כמו הורליו גומס (אחרי שבשנתיים לפניו שיחק בה מנואל אלמוניה, עוד שוער עם נסיון). גם מטאי וידרה, שהוא המקביל הצ'כי של בן שהר מבחינת מעבר בין קבוצות, עדיין נחשב לכישרון ומחכה לעונת פריצה. גם המאמן, סלאביסה יוקאנוביץ' הוא מאמן שלמרות שמעבר לגביעים בפרטיזן בלגרד, לא הרשים כשאימן בלבסקי סופיה ובהרקולס, אבל העונה בווטפורד הוא עושה עבודה לא רעה בינתיים.
גם ברנטפורד שעלתה רק השנה ליגה מציגה מאמן צעיר ורעב, דייויד וויר, שבהחלט מחדיר בקבוצה שלו את רוח הקרב שהייתה לו כשחקן באברטון וגלאזגו ריינג'רס. גם לה יש חבורת ספרדים טובים, ג'וטה שמושאל מסלטה ויגו, מרכוס טבאר שהגיע מאלמריה וג'ון טוראל שמושאל מארסנל. חשוב לציין גם את איפסוויץ' שבמקום הרביעי, עם מאמן מנוסה באנגליה כמו מיק מקארת'י שאוהב מאוד שחקנים איריים (6 כאלה בקבוצה, כולל זה שאחראי לקסדה של פטר צ'ך, סטיבן האנט) ומלך שערים עד כה שמגיע ממנה (דאריל מרפי).
גם בשאר הקבוצות אפשר למצוא מאמנים מלאי ניסיון שהגיעו ממקומות טובים אחרים. סטיב מקלארן כבר הפך לחבר קבע בליגה הזאת, והשנה מצעיד את דרבי קאונטי לעונה נהדרת, סטיוארט פירס מנוטינגהאם פורסט, נייג'ל אטקינס מרדינג, ועוד. בגזרת השחקנים אפשר למצוא את אדריאן הברזילאי הכשרוני (לידס), בריט אסומבלונגה הקונגולזי, סגן מלך השערים (נוטינגהאם פורסט), בריאן רואיז, אחד מכובי קוסטה ריקה (נשאר בפולהאם), חלוצים טובים עם ניסיון כמו קמרון ג'רום (נוריץ') וקנווין ג'ונס (קארדיף), אפילו וויגאן, שלמרות שחקנים מנוסים וטובים נמצאת רק במקום הלפני אחרון. ויסלחו לי כל אלה שלא רשמתי, יש עוד המון כאלה.
אפשר היה לראות השבוע בגביע הליגה את דרבי קאונטי ובורנמות' אמנם מפסידות לענקיות פרמייר ליג, אבל בהחלט נלחמות על כבודן. דווקא בגלל שזה מפעל שקבוצות הפמייר ליג פחות משקיעות בו, הוא נותן עוד במה לקבוצות הצ'מפיוצ'יפ להציג את מרכולתן. זו ליגה מהנה וקצבית, והיא בהחלט נכנסת לתוך עשרת הליגות הטובות באירופה. שחקנים ומאמנים יודעים שזו גם במה ומקפצה בשבילם, וכל החבילה הזו ביחד יוצרת ליגה שמאוד כיף לצפות בה ולעקוב אחריה.
Comments