מאת רז נבון | קסיאס עשה את שלו, הגיע הזמן לפנות את הבמה בנבחרת , הגיע הזמן לשלוח אותו לספסל
בשנתיים האחרונות משהו לא טוב עובר על איקר קסיאס. זה התחיל עם ספסול מתמשך אצל מוריניו במשך קרוב לשנה, המשיך עם הופעות בליגת האלופות בלבד אצל אנצ'לוטי, וכושר בינוני שנמשך גם במדים הלאומיים. ולמרות כל זה מעמדו של השוער בן ה33 בסגל נבחרת ספרד, נשאר משום מה תמיד חזק ויציב.
לפני הכל חשוב להבהיר: קסיאס תמיד ישאר אחד השוערים ה גדולים בדור הנוכחי, ואת הקבלות שניפק בקריירה אף אחד לא ייקח לעולם. אבל בנבחרת לאומית, בדיוק כמו במקרה בניון אצלנו, מאמן צריך לבחור לכל משחק את השחקנים הכי טובים שיש לו באותו זמן נתון.
הגיע זמן ספסל, איקר.
ובכושרו הנוכחי ל"סר איקר" אין מקום בשער נבחרת ספרד. ולא שחסר דוגמאות: רק במונדיאל האחרון במשחק נגד הולנד השוער ממדריד התחפש לאנייסטה וסידר בישול, לואן פרסי שאמר תודה רבה וכבש את חמשת השערים שהקפטן הוציא מהרשת באותו ערב.
גם בגמר ליגת האלופות האחרון יציאה אומללה שלו סידרה שער לדייגו לגודין, ואתלטיקו שאלמלא האנטנה של ראמוס בתוספת הזמן, הייתה עולה לריאל באיבוד התואר ליריבה העירונית השנואה. גם בשבוע שעבר במדי הנבחרת מול סלובקיה, איקר שלנו איך נגיד בעדינות לא בדיוק הבריק.
יש יורש, דה – חאה.
לא צריך ללכת רחוק כל כך בשביל למצוא שוער ספרדי טוב מקסיאס. דוד דה חאה מתחיל כבר עונה רביעית במנצ'סטר יונייטד, שומר על יציבות כבר תקופה ארוכה והיה אחד מנקודות האור הבודדות בעונה הביזיונית של השדים האדומים אשתקד.
בשורה התחתונה דה חאה מוכיח שהוא ראוי ובשל לעמוד בשער של ה"לה רוחה". אז לסיכומו של עניין, את העבר של "סר איקר" אף אחד לא ימחק אף פעם, אבל חובת ההוכחה חלה על שחקן גם בגיל 33 וגם אם ימשיך לשחק עד גיל 40. ובהווה לקסיאס אין מקום בתור השוער הראשון של נבחרת ספרד. דה חאה פשוט טוב ממנו.
Comments