מי הכי יפה בעיררפאל קבסה ולירון איפרגן
00:00 / 1:05:28

הזמן הירוק

מאת אביב מדר | "תתבגר כבר! אני לא יכולה לראות אותך ככה, עם פרצוף תשעה באב, תפסיק כבר אתה לא ילד זה רק כדורגל"

אני שומע את אמא שלי מדברת אליי וזה נשמע כמו הד חוזר, אני כמו בסיוט בלהות רק רוצה להתעורר,לצאת מהחלום הזה, לא נוח לי אז אני צובט את עצמי, אולי זה חלום ?

לא,זה לא חלום. בזמן שאני מזפזפ, בבלי דעת ובחוסר עניין בשלט, השלט כמו מפסיק להגיב והתמונה המרצדת במסך, נופלת ממש כמו בהזמנה על עמיחי שפיגלר. (רגע זה לא הוא שידר את המשחק קודם?) וחבר מרעיו, ביציע  העיתונות, שדאגו להזכיר לי את זה עם חיוך מאוזן לאוזן כאילו הם ניצחו אותנו. רגע מה דריקס עושה שם?

כן.שוב פעם פישלנו. שוב פעם הפסדנו לצהבת מגוש דן, לחבורת שכירי חרב העשירה הזאת.

שוב פעם פישלנו. צילום: פייסבוק מכבי חיפה.


למען האמת, חששתי. לא כי הם קבוצה יותר טובה מאתנו, אלא מפאת חוסר המזל הלא מידתי בלשון המעטה, שפוקד את הירוקים במשחקים נגד הצהובים בשנים האחרונות . יותר מדי דברים שלא קשורים לכדורגל פגעו ופוגעים בקבוצה.

למשל, זה מתחיל בהחמצות בלתי מוצדקות בעליל, שכל בר דעת שלא מכיר את הקבוצה יחשוב שלחלוצים בירוק אין קשר ולו הקטן ביותר לענף הכדורגל. זה נמשך באדומים הזויים, כמו נגיעות ידיים שלא קשורות למהלך המשחק, וזה נגמר בהחלטות שיפוט איומות שעולות לקבוצה בנקודות.

ונחזור למשחק.

שריקת הפתיחה. מכבי חיפה פותחת בסערה, ומראה לחיית המחמד של מיץ' מי בעל הבית. הירוקים פשוט שוטפים את המגרש, כל מסירה מגיעה ליעדה,כל גליץ' מחלץ את הכדור ומשיב אותו למקום מבטחים, מכבי חיפה למעשה נותנת את הטון במגרש באופן שלא משתמע לשני פנים!

ואז מגיעה ההחמצה הראשונה. ראיוס מקבל את הכדור בזווית מעולה לרגל שמאל, רק תבחר פינה בחייאת רובן. אני כבר כאילו שומע את עמיחי צועק שערר! אבל איפה, הכדור בשחקים, לאאא אני צועק וממלמל לעצמי אנחנו עוד נשלם על זה בהמשך.

ואז מגיעה ההחמצה השניה. (נו כבר שייכנס) והשלישית (מה נסגר איתם?!?), והרביעית (זהו אין לנו מזל, בוודאות אין הסבר אחר.)..

ואז איך לא מגיעה נקודת המפנה התורנית.האדום.

עכשיו זה הזמן הירוק. צילום: פייסבוק מכבי תל אביב


פה כבר ידעתי שהתסריט של שנה שעברה בקריה הולך לחזור על עצמו. איך אשתקד מכבי חיפה שלטה כל המחצית הראשונה, ולא הפסיקה להחמיץ בצורה בלתי הגיונית ובסוף כידוע, נגמר שלוש אפס.

בשער של תל אביב קפאתי, לא יכולתי להוציא הגה. האמת שיותר בהיתי במסך מאשר צפיתי, כאילו שכבר ידעתי שזה יקרה, אבל עדיין הגול היה כמו סכין שחודרת לגוף.  בגול השני והשלישי, זה הרגיש כמו סיבוב של הסכין בתוך הבשר החי, כאבי תופת.

אפילו בגול של ראיוס, ניצתה בי תקווה קלה, שנגוזה מהר מאוד כשצ'וצ'ה החליט לעשות איפון על חלוצי היריבה ונשלח למקלחות.

כן. שוב הפסדנו להם. שוב פעם נחמץ הלב, לראות את הצהובים חוגגים עלינו כשהם מרגישים, ויותר מדברים על זה כאילו נתנו תצוגת תכלית של ברצלונה, מה שלא היה כמובן. אלילת המזל שוב עמדה לצידם, וכמה כיף להם שהתקשורת לצידם, שאומרת את מה שנעים להם באוזן, אפילו כשזה לא נכון, ככה מרגיש אוהד צהוב ממוצע.

אבל הפעם הייתה הרגשה מוזרה, נכון?

הרגשה שעל אף כל ה"גב" התקשורתי והכותרות המלטפות, והבומבסטיות שהתקשורת הצהבהבה משהו (גם אתם חשים כך ?) מרעיפה על התל אביביות, ועל אף הקלישאות שהטובה מנצחת, שהתוצאה לא משקרת, אז זהו שכן. הפעם התוצאה אכן שיקרה ובגדול, הפעם באמת שיחקנו כדורגל נהדר, שלטנו והנענו את הכדור בצורה נפלאה עם פריצות נהדרות באגפים,שטפנו את המגרש.

רק דבר אחד היה חסר, אךך, כמה חשוב מזל בספורט.

סנטימטר שמאלה או ימינה, היו משנים את הכל.

אז זהו, המערכה הזאת הסתיימה במפח נפש. אך המערכה הבאה תהיה אופרה אחרת.

סמי עופר במלוא הדרו ותפארתו מחכה להם. לצהובים הללו. מבצר מפחיד עם עשרות אלפי ירוקים שירעידו את האצטדיון ויתנו את האות לפתיחת החגיגות שיישמעו עד סטלה מאריס.

למה קבעתי חגיגות חשבתם?

כי מפה אין לכם סיכוי לצאת עם נקודות, פה אתם תתחילו להתגעגע לאמא עוד לפני שיעברו עשרים דקות תמימות, במחצית אתם כבר תדאגו למצב הפקקים ביציאה מהאצטדיון, אתם תמהרו ליציאה וכשיזכירו לכם שאתם בכלל בלי אוטו ובאתם עם ההסעה, אתם תהנהנו בשתיקה, ותלחשו בזמן שאתם מסתננים במהירות למנהרה, או שאתם מעדיפים את הנוחות של הרכבת, זהו אין יותר הנחות, פה זה סמי עופר !

במידה ונישאר בצמרת עד ינואר וייעשו השינויים הכל כך נחוצים בהגנה אוכל להגיד בפה מלא, זה הזמן הירוק. אך לפני הכל מצפה לנו משימה לא פחות חשובה שמתחילה בשבת נגד רעננה, ותימשך עד מחזור מספר 17.

זמן הנקמה המתוקה והירוקה, מכבי חיפה חוזרת.

אני לא יודע אם ניקח את האליפות, אני רק יודע שאני רוצה שהשחקנים ילחמו על המגרש עד טיפת האוויר האחרונה. שירוצו, יזיעו וישחקו בשביל הסמל הירוק, בשבילנו.

יש רק שיר אחד שאני רוצה לשמוע במחזור האחרון:"האליפות, חזרה הביתה אל הכרמל, אז בוא נגיד תודה לאל, האליפות ירוקה…"

מכבי שלי בקשה אחת לי אלייך, תחזירי לי את השמחה לחיים, את יכולה אני מאמין בך.

#מכביחיפה #מכביתלאביב

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • Twitter
לוגו אריה עברית 2020.png

© 2020 עיצוב ובנייה קבסה תקשורת כל הזכויות שמורות   kabessa.co.il

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • LinkedIn Social Icon