אני יושבת וכותבת את הטור הזה רגע אחרי שריקת הסיום. הרגשות מעורבים בבושה מביכה שצורבת בפנים יחד עם שמחה והקלה גדולה.
השמחה על כך שבאר שבע לקחו ממכבי תל אביב את האליפות שכל כך לא הגיעה לה. מכבי תל אביב שילמה את המחיר על ההתנהגות הסוציומאטית, על השחצנות ועל כל הגועל נפש שהיא מייצרת. גם שמחה בשמחתם של אוהדי באר שבע שארבעים שנה לא ראו אליפות. כל כך ייחלו לרגע הזה והנה הוא הגיע. כל הכבוד להפועל באר שבע על הנחישות ועל הדבקות במטרה. אז זו הייתה נקודת האור של הערב הזה.
מצד שני יש את הרע. הרע זה איך שהקבוצה שלנו נראתה במשחק הזה. בושה וחרפה ובזיון אחד גדול מה שקרה לחיפה בבלומפילד. במשחק האחרון של העונה הלא מוצלחת שלנו ככה משפילים אותנו? ועוד שלושה ימים לפני גמר גביע מולם?
אז יבואו ויגידו שזה לא פייר, שהיו חסרים שמונה שחקנים מאוד משמעותיים במשחק הזה. גם רוני לוי השתמש בתירוץ הזה בסוף המשחק כשאמר שהיו יותר מידי חסרים. אז נכון. זו עובדה. אבל נשאלת שאלה אחרת: למה הרכב שני של קבוצה במעמד של מכבי חיפה נראה כל כך רע? פציעות תמיד יש וגם צהובים, אז זה ההרכב שעליו צריך לסמוך? אוי ואבוי.
התירוצים כבר לא עובדים? / צילום: אורטל דהן זיו
אסור שהמצב יישאר כמו שהוא. חוץ מגילי ורמוט ודקל קינן וגם מפאת כבוד לא הייתי משאירה אף אחד גם לא בהרכב שני במועדון. די לבינוניות. אסור להגיע יותר למצבים כאלה. צעד לפני תחילת העונה הבאה חייבים להחליט שאין התפשרות יותר. משומר כבר מיצינו אותו, עזרא היום הוכיח שהוא לא יציב, חבשי רחוק מלהיות טוב, קריאף מאז שחזר נראה כאילו הוא שכח איך לשחק בכלל ודקל זה דקל שזה בסדר אבל עם כל הכבוד כמחליף.
עכשיו יש את הגמר. מה יהיה בגמר? אחרי שהוציאו לנו את האוויר היום כבר הסיכוי להניף את הגביע נראה רחוק וממש קשה להשגה. עלה סף הפחד והחששות, בעיקר שאין לנו במגרש שני שחקנים נורא משמעותיים: עטר ופלט כמובן.
ברור לי שכשנטע לביא, יוסי בניון, אוברניאק, סטוייקוביץ יחזרו ביום שלישי לא נראה כל רע כמו היום אבל עדיין יהיה משחק מאוד קשה וכולי תקווה שניתן פייט ולא נראה כמו חבורת הפחדנים וחסרי יכולת שראינו במשחק האחרון של העונה הזו. רוני לוי הבטיח בתום המשחק….נראה איך זה יראה בפועל.
לסיכום העונה בליגה אפשר להגיד שהתחלנו גרוע המשכנו עם כמה משחקים ממש טובים וסיימנו שוב במשחק גרוע שהזכיר לנו האוהדים ואני מקווה וגם למעלה בהנהלת הקבוצה שצריכים לעשות כמה שינויים ממש מהותיים בקבוצה כדי לצאת לעונה הבאה בתקווה ששם נצליח לחזור למקום הטבעי שלנו, למעלה בטבלה נלחמים על אליפות ולא מסיימים בהפרש של 30 נקודות מהמקום הראשון.
יש לנו עדיין שלושה ימים לפנטז על הגביע ולהתפלל לנס ואם בסופו של ניקח את הגביע נשמח , נצהל ונצעק עד השמיים. אולי גם נמצא מקום לסלוח על ההשפלה הנוראית שחווינו אבל עדיין נצפה בכיליון עיניים לשחקנים ראויים ולשינויים שהקבוצה צמאה להם.
ביום שלישי חייבים לתת הכול ולהילחם בכל הכוח, רק גביע יכול להשכיח לכמה רגעים את העונה הרעה שעברה עלינו ולהמתיק רגעים קשים שעברנו בה.
שיהיה לכולנו שבוע טוב והמון בהצלחה בגמר, למרות הכול.
Comments