הישועה ההתקפית מתחילה בשועה/ האנליסט:איתי קיפרמן

מה הם התנאים להצלחתה של שיטת שלושת הבלמים של בלבול? האם השינוי הפנימי בשני המשחקים האחרונים פתר את בעיית החיבור בין הקישור להתקפה? מהו מדד הפאקינג וכיצד איכות מסירות המפתח של ירדן שועה יכולות לשדרג את משחק ההתקפה החיפאי? קיפרמן מנתח.

בצמד משחקי הליגה הראשונים שלו ( אשדוד ובני יהודה) בלבול שיחק במערך של 3-5-2 כאשר סינתיהו סולליך יורד מדרגה לעמדת הקישור המרכזי באמצע ימין. מהלך שהיה אמור להוסיף שחקן יצירתי במרכז המגרש מחד, אבל יצר בור התקפי בין חוליית הקישור לשני החלוצים מאידך.


פער שכזה ניתן לסגירה ע"י מספר דרכים. אומנם לא מדובר במדע מדויק, אבל כדי שמשחק ההתקפה יתפקד ביעילות רצוי שלפחות שניים מהתנאים הבאים יתקיימו בו-זמנית:

  1. מסירה חכמה– שחקן עם יכולת מסירה תוך כדי תנועה סטייל דור מיכה או מאור מליקסון, שמספקים כדורי עומק חכמים אל החלוצים. בהרכב של בלבול אין שחקן כזה. נטע לוי ומנדז'ק הם שחקנים עם אופי הגנתי ביסודם, וסולליך מביא לידי ביטוי את הטכניקה שלו בדריבל ולא ביכולת מסירה. העובדה הזו יכולה להסביר את ההתעניינות של מכבי חיפה במקסים פלקוצ'נקו, אבל לדעתי, חנן ממן בגלל תנועת העומק שלו יכול להתאים הרבה יותר למערך של מרקו בלבול. ב-283 דקות משחק בלבד ממן כבר ניפק 6 מסירות מפתח העונה, ממוצע של מסירת מפתח לכל 47 דקות. לעומתו, פלקוצ'נקו שהספיק לשחק 1252 דקות ייצר 8 מסירות מפתח, ממוצע של מסירה לכל 156 דקות בלבד.

  1. מגנים תוקפים-שני מגנים תוקפים שמסוגלים לייצר מגוון של כדורי רוחב איכותיים בנקודות שונות בשליש ההתקפי. האספקט הזה מתקיים רק בחציו אצל הירוקים. הבעיה נמצאת בכנף שמאל שמה בלבול ממשיך להתעקש על רז מאיר, מגן עם רגל ימין דומיננטית. אז אפשר לומר שהרכב מנצח לא מחליפים, בטח במצבה של מכבי חיפה, אבל דינם של אלתורים לא לשרוד בטווח הארוך, וגם בלבול יודע שכשדברים ילכו פחות חיצי הביקורת יופנו לעמדת המגן השמאלי.

  1. בניית מהלכים בהתקפה ע"י החלוצים –

לפחות אחד מהחלוצים צריך לנטוש את עמדת המוצא בהתקפה לכיוון מרכז השדה, לקבל את הכדורים משחקני הקישור ולייצר מהלך התקפי. שני החלוצים בהרכב החיפאי יכולים לבצע את המשימה אבל כאן נכנס לפעולה מדד האיכות והכמות. רוקאביצה בנוי בעיקר על מהירות, אבל עם טכניקה מוגבלת מתקשה להסתובב בשתי נגיעות על שחקן יריב. לכן, בהרבה מהמקרים הוא מנתב את הכדור בחזרה אל הקשרים.

ויסמן לעומתו, סיגל לעצמו במערך החדש סגנון משחק של שחקן ציר בכדורסל. 6 מתוך 7 מסירות המפתח שלו העונה התבצעו בארבעת המשחקים האחרונים כאשר שניים מהם הופכים לבישולים. בהחלט הפתעה נעימה. יחד עם זאת, עם ממוצע של 0.5 מסירות מפתח למשחק ובהעדר קשר מוסר דומיננטי, ויסמן חייב להגדיל את המעורבות שלו בבניית מהלכי ההתקפה.

לאור העובדות נמצא שבמצב אופטימלי מכבי חיפה מקיימת רק 1.5 מהתנאים, דבר שמבליט את "השטח המת" בין מרכז הקישור לחלוצים. כתוצאה מכך, בלבול עבר למערך של 3-4-3 (ראה בתרשים) כשהוא מעלה את סולליך למדרגת ההתקפה ומסית את מנדז'ק למדרגת הקישור האחורי ביחד עם נטע לוי.


ההבדל במיקום מפת המסירות הכללית של סולליך במשחק נגד בני יהודה, שם 21 מסירות של הקשר התבצעו בשליש המרכזי לעומת 6 בלבד נגד הפועל באר שבע, ממחיש היטב את השינוי בפריסת השחקנים (למרות ששיחק 48 דקות בטוטו טרנר המגמה ברורה).


ולמרות זאת, מעטות הקבוצות שמשחקות ב-3-4-3,שיטה שמצריכה שני שחקנים במרכז הקישור עם משמעת טקטית גבוהה, שמצד אחד יודעים גם לעשות עבודה הגנתית, ומצד שני מספיק טכניים ואינטליגנטים כדי לפטם את חוליית ההתקפה. ולכן, בזמן שבלבול מוסיף במקום אחד הוא גורע ממקום אחר.

ההחתמה של ירדן שועה בשבוע שעבר יכולה פוטנציאלית להוות חלק מהפתרון. האיכויות של ירדן יכולות במידה רבה להקל על החלק ההתקפי במערך ה-3-5-2, ואני לא מדבר רק על כיבוש שערים. עם 29 מסירות מפתח (מתוך 47 ניסיונות) רק דור מיכה ומליקסון, קשרים במקצועם, מקדימים את החלוץ הצעיר העונה. אבל מה עושה את אותן מסירות מפתח של החלוץ המחונן לכל כך מיוחדות? את התשובה אנתח בשלושה פרמטרים:

מיקום: מבט אל מסירות המפתח של שועה העונה יגלה שכ-60% מהן מתבצעות באזור שבין מפתן הרחבה לקו 30 המטרים בשליש ההתקפי. יהיו כאלו שיטענו, ובצדק, שמיקום המסירה הוא תולדה של סגנון משחק (3-5-2) והחזקת כדור (בני יהודה עם 43%, שנייה מהסוף) אבל נתון מפתיע נוסף יגלה שמתוך 18 מסירות המפתח במשחק המסודר (על פיו ניתן לקבוע את עמדת המוצא של השחקן), 12 (67%) התבצעו מחוץ לרחבה, אלמנט שמדגיש את הנטייה של שועה לברוח מנקודת המוצא הגבוהה שלו לכיוון מרכז המגרש כדי לנהל את המשחק ההתקפה. שועה למעשה הוא סוג של פליימקר שבונה את ההתקפות בתחילת השלישי ההתקפי. לפעמים אפילו סמוך לעיגול האמצע. הוא פחות זקוק לפנומן במרכז המגרש שיפעיל אותו אלא סומך על עצמו. התוצאה היא כמובן צמצום אותו פער בין חוליית הקישור לשני החלוצים.

בניגוד לשועה מסירות המפתח של רוקאביצה מתבצעות ברובן מהאגפים, וגם במשחק העומד המגמה של האוסטרלי להמשיך לשחק בעמדה גבוהה ניכרת.


אצל ויסמן, מיקום המסירות יותר דומה לשועה, אבל עדיין קרוב יותר לרחבה ושונה בתכלית מבחינת הסגנון. מי שהכי קרוב בסגנון המשחק שלו לשועה הוא דווקא מוחמד עוואד שקיבל רק 77 דקות בליגה מאז שבלבול התמנה.

עם 29 מסירות מפתח העונה הצליח ירדן שועה לעבור 85 שחקני יריב! ממוצע של 2.9 שחקנים למסירה. כמו כן, רק מסירה אחת קדימה של החלוץ בן ה-19 לא עברה שחקן יריב אחד, 0 במדד הפאקינג! במילים אחרות, המסירה הייתה לצד ופחות לעומק, נתון מטורף שרק ממחיש את רמת המורכבות במסירות של שועה, שבנוסף מדייק ב-61%, אחוז גבוהה מאוד לרמת הביצוע.

מיותר לציין שהמספרים של חלוצי מכבי חיפה לא מתקרבים לנתונים של שועה בכל הקשור למסירות המפתח.

ויסמן עם 11 ניסיונות מסירה אומנם עם 63% דיוק, אבל עם מדד פאקינג נמוך של 1.2 שחקני יריבה בממוצע. כמוהו גם עוואד, שעם 29 ניסיונות למסירת מפתח דייק ב-20 (68%) אבל עם מדד פאקינג נמוך יחסית של 1.5 שחקני יריבה בממוצע. בנוסף, 30% ממסירות המפתח שלו הם כדורי רוחב שהולכים אחורה ועוד 10% נוספים- כדורי רוחב קדימה. נתון סופר מעניין שמוכיח, שלמרות שמפת מסירות המפתח של עוואד היא הדומה ביותר לזו של שועה, אחוז ניכר ממסירות המפתח המוצלחות מגיעות דווקא מהאגפים. רוקאביצה הוא היחיד שמתקרב לשועה עם מדד פאקינג של 2.3, אבל עם 9 מסירות מפתח בלבד ו-45% הצלחה.


לצפייה בסרטון של ירדן שועה לחץ>

לסיכום, המערך החדש והמצליח של בלבול בא לידי ביטוי בעיקר בפן ההגנתי. המאמן הביא יציבות וסדר, אבל למרות שינוי פנימי במערך הדברים רחוקים מלהיות מושלמים בפן ההתקפי. ההחתמה של ירדן שועה צריכה להיות הסנונית הראשונה בדרך לשדרוג שטף המשחק של הירוקים, וביחד עם מחשבות של רכש נוסף ינואר יכול להיות נקודת המפנה לא רק בתוצאות אלא גם ביכולת.

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • Twitter

© 2020 עיצוב ובנייה קבסה תקשורת כל הזכויות שמורות   kabessa.co.il

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • LinkedIn Social Icon