מי הכי יפה בעיררפאל קבסה ולירון איפרגן
00:00 / 1:05:28

העטיפה של הפועל ת"א נהדרת, התוכן פחות

מאת זאב| התנהלות שכונתית הוחלפה בניהול רציני, הסגל חדש לגמרי, וקצב מכירת המנויים לא מבייש קבוצה שרצה לאליפות. לכאורה, האדומים שינו פאזה ועלו על הגל הנכון הקיץ, אלא שחלק ניכר מהאידיליה נראה עדיין מזוייף ומלא חורים. דעה 

המודל החדש של הפועל ת"א המתחדשת יצא לדרך אחרי שהקונספציה מהשנים האחרונות קרסה כמעט לחלוטין, אם נהיה עדינים. המועדון צירף אליו 19 שחקנים חדשים, השדרה הניהולית הוחלפה והגיע גם צוות אימון ספרדי תחת הדרכתו המקצועית של סזאר מנדיונדו הספרדי. מהפכה של ממש בוולפסון. מבחינה מקצועית שינוי קיצוני שכזה מבשר שמצפה למנדיונדו חתיכת אתגר. מעבר לגיבוש הרכב וסגל רחב שירוץ במהלך כל העונה הוא גם צריך ליצור שיטת משחק עם חומר הגלם הקיים.

חלק מהשחקנים שהגיעו הינם שחקנים טובים ומוכחים, דוגמת אריאל הרוש ואיאד אבו עביד, אך על היתר ישנה חובת הוכחה לא פשוטה מכורח המציאות. ואיך שהדברים נראים עד עתה, משהו לא עובד בקבוצה. הפועל ת"א לא הרשימה במשחקי האימון שלה במחנה האימונים בגרמניה ונראית עד עכשיו לא טוב בגביע הטוטו. התירוץ – העובדה ששיחקה מול מכבי ת"א – לא יכול להחזיק מים אחרי שהגיע גם ההפסד לבני יהודה. בואו נשים את הדברים על השולחן: במידה וקיבלנו אינדיקציה ממשחקי הפועל העונה, אז המצב קטסטרופלי.

אי אפשר גם להתעלם מן הדיסוננס שקיים בין המאמן הספרדי שלא דובר אנגלית כלל לבין התקשורת. ממה שנראה כרגע הפועל תקום ותיפול על הזרים הרומנים שלה. מאחד כזה, ליביו אנטל, ראינו ניצוצות בעונה שעברה כאשר שיחק בבית"ר ירושלים. מהשניים הנוספים לא ראינו משהו מיוחד עד עכשיו. טענה זו מקבלת אסמכתא רצינית עם מינויו של של מיחאי פינטלי, קשרה של נבחרת רומניה לקפטן הקבוצה. לא פחות משאר שחקני הרכש גם מאמן הקבוצה יעמוד למבחן של ממש. חשוב לציין, אנחנו לא יודעים הרבה על המאמן הזה חוץ מאשר זה שהוא היה עוזר מאמן שני של לואיס ארגונייס המנוח ביורו 2008 כאשר האחרון אימן את נבחרת ספרד. בשנים האחרונות הזרים שמגיעים לכדורגל הישראלי, ובמיוחד לקבוצות הצמרת, הם מעין צוות מסייע ועיקר האחריות והנטל נופלים על הישראלים. ובצדק.

יחד עם זאת, שוב לא שקט בהפועל ת"א ולא מהסיבות הנכונות. רק לאחרונה התבשרנו על שחקנים שאינם נמצאים בתוכניות המקצועיות לקראת העונה, ביניהם ישראל זגורי, סרי פלאח ומשה אוחיון שלא קיבלו את משכורת חודש יולי. בניגוד לשלושה, משכורתו של קפטן הקבוצה לשעבר שי אבוטבול הופקדה. בעקבות המקרה הנ"ל טענו "המנודים" כי הקבוצה החלה בקרב התשה מולם. מעשה שכזה מטיל דופי בהנהלה החדשה שנאבקת רבות על שינוי התדמית שדבקה במועדון המפואר הזה בשנים האחרונות. בכלל, יותר מדי מקרים קורים בנוגע לאקורד סיום של שחקנים אשר שיחקו בהפועל והרומן שלהם עם האדומים הסתיים בטריקת דלת.

חוסן מנטלי יש לבחור. בן רייכרט


הבעיה המרכזית

מאי 2000. הפועל ת"א זוכה באליפות ומאוחר יותר משלימה דאבל בניצוחו של דרור קשטן. העונה החלומית ההיא של הפועל לא באה לידי ביטוי בזכות המשחק האטרקטיבי שסיפקה הקבוצה, אלא בזכות שחקני הבית שצמחו מתוך המועדון. את הדאבל הזה הובילו שמעון גרשון, כפיר אודי, עומרי אפק, פיני בלילי וסלים טועמה – עונה שלימים זכתה לכינוי "תינוקות קשטן". 15 שנה מאז והקבוצות הצעירות של הפועל לא הצליחו לייצר שחקנים ברמה הזו. זה מאכזב מהסיבה הפשוטה: מעטות השנים בהן היה להפועל כסף כמו למכבי תל אביב, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים בימי הזוהר שלה. מועדון כזה לא יכול להרשות לעצמו לא להצמיח שחקנים. ובכלל, ההיסטוריה והמורשת של הפועל ת"א נבנתה על המתכון הזה של שחקני בית מאז היווסדה. לנוכח חוסר היציבות הניהולית, שחקני בית הם אלו שמשאירים את המועדון מעל המים.

קחו את בית"ר של פוסט עידן ארקדי גאידמק. בזמן שהברדק הניהולי חגג, הקבוצה הבוגרת נבנתה על שחקני הבית דוגמת אריאל הרוש, אבי ריקן, אופיר קריאף, חן עזריאל, עידן ורד, עמית בן שושן ושי חדד. הסגל הזה הצליח לבסס את המועדון הזה בכבוד רב לאור הנסיבות. בהפועל פשוט לא מצליחים לייצר שחקנים ברמה הזאת וזו השאלה המרכזית אותה פרנסי הפועל צריכים לשאול את עצמם. ובעונה הזו יש את עיקר הפרדוקס: הלא לאור ההחתמות הרבות, הנהלת הפועל רוצה להשיג פלייאוף עליון צפונה בכדי לעמוד בהתחייבויות הכלכליות של הקבוצה.

מי שיכולים לשלם את המחיר אלו שחקני הבית שנשארו במועדון דוגמת אבו אל היג'א, רמזי ספורי ושגיב יחזקאל. אפשר לבקר רבות את הניהול של חיים רמון אבל אי אפשר לקחת ממנו את זה שהוא חייב את צוות האימון לקדם את השחקנים האלו. יכול להיות שהם פחות מוכשרים מהזרים או יתר שחקני הרכש, אבל רווח של השחקנים הצעירים האלו אולי יותר חשוב מלסיים בפלייאוף העליון, כי זה מה שנותן אופק.

תראו את הדאבל השני ב-2010. באותה עונה היו שני שחקני בית דומיננטיים בלבד (ערן זהבי וביבראס נאתכו שעזב לקאזאן במרץ). לדעת רבים זו אחת מהקבוצות הכי מרשימות שהיו בכדורגל הישראלי מאז ומעולם. בשל כך הייתי מצפה מהפועל להבין זאת ולהשקיע את מיב המאמצים בקבוצות הצעירות. זה קריטי במיוחד לאור פריסת החובות ומדיניות ההבראה של ההנהלה החדשה בהובלתו של אמיר כבירי.

חצי הכוס המלאה

אי אפשר להתעלם מקצב מכירת המנויים של הקבוצה. המספרים מדברים בעד עצמם, ולפי מה שמספרים בהפועל הצפי הוא ל-9,000 מנויים. עם כל הכבוד לשינוי האווירה והמבנה הניהולי, עדיין מדובר בקבוצה שקרוב לוודאי לא תאיים על תואר האליפות. אפשר להגיד הכל על הקהל של הקבוצה הזו, לפעמים הוא אלים ומעורר אנטגוניזם בחלק משיריו אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו הוא הנאמנות חסרת הפשרות לקבוצה שלו.

וזה אינו דבר מובן מאליו, במיוחד לא בכדורגל שלנו. נקודת אור נוספת שאפשר לזקוף לזכות האדומים היא העטיפה המרשימה. אתר הקבוצה עבר שידרוג וכל החתמה חדשה מלווה בפורטרט מרשים כזה. גם בהצגת השחקנים בערב הגאלה של הקבוצה השחקנים ואנשים הצוות היו בחליפות. הציניקנים יגחכו ויבקרו וזו זכותם, אך בשנים האחרונות הדברים האלו לא היו קיימים בהפועל – מועדון מפואר עם מסורת אדירה.

הישג נוסף שאפשר לזקוף לזכות ההנהלה החדשה היא ההחתמה של בן רייכרט ממכבי תל אביב אחרי הסאגה המתישה הזו, שליוותה אותנו כמעט במהלך כל הקיץ. נכון, הסכום ששילמה הפועל הוא עצום בקנה מידה ישראלי, במיוחד עבור שחקן שעדיין צריך להוכיח את עצמו, אבל צריך לזכור שרייכרט הוא לא הראשון שנקנה בסכום חסר פרופורציות בכדורגל הישראלי ובטח שלא האחרון. חובת ההוכחה על הקשר היא עצומה ולחץ גדול מונח על כתפיו, אבל לנוכח מה שעבר עליו, על דבר אחד אין עוררין: לילד יש חוסן מנטלי עצום. מעבר למהלך המקצועי העסקה הזו חשובה גם בהיבט אחר. אמנם לא תהיה פה בשנים הקרובות פזרנות של כסף כמו בעבר, אך ההחתמה הוכיחה: אנחנו הפועל ת"א ואת העבר שלנו לא מוחקים כל כך מהר.

כותב הטור הינו תלמיד במכללת "ספורט פאנל" בניהולו המקצועי של נדב יעקבי

#אמירכבירי #בןרייכרט #הפועלתא

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • Twitter
לוגו אריה עברית 2020.png

© 2020 עיצוב ובנייה קבסה תקשורת כל הזכויות שמורות   kabessa.co.il

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • LinkedIn Social Icon