הפלסטר של שחר

מאת מוש דובצקי | על מאמן חדש כפתרון קסם ועל חריש מהיסוד שכנראה לא נזכה לראות בעתיד הקרוב. 

מכירים את זה שכל דבר רפואי שקורה לכם בצבא, הרופא פותר את זה באקמול?  כואב הראש? אקמול. הלך הגב? אקמול. נקטעה לכם היד? בטח, אקמול. אז זה בדיוק מה שקורה במכבי חיפה בארבע השנים האחרונות. מנסים לרפא את המחלה החשוכה של המועדון בעזרת תרופות סבתא. זה התחיל בשנה האחרונה של אלישע לוי, נמשך דרך ראובן עטר, הגיע לבנאדו ונמשך עד לידיים חסרות הניסיון של סטאנוייביץ'. בכל פעם מחליפים את הראש. אבל את הבטן? חלילה. כי למה לגעת באוסף של שחקנים בינוניים כשאפשר לעבוד על כולם ולתת צ'אנסים בלתי נגמרים למאמנים בינוניים גם כן. ארבע שנים. ארבעה מאמנים ושלד שחקנים אחד שקיים במועדון.

זה רק פלסטר, יענק'לה. צילום: אורטל דהן זיו


כל מאמן עם סגנון שונה, חשיבה שונה ושיטה שונה. ועדיין, במועדון מהכרמל לא מצליחים להפנים שהבעיה היא לא רק במאמן. רק בשביל להבין כמה חלש הסגל של מכבי חיפה העונה, תשאלו את עצמכם שאלה אחת. האם עמאשה, אבוחצירא, דגני, צ'וצ'אליץ', מיצ'ל, תורג'מן ושאר החברים, היו פותחים במכבי ת"א? או בהפועל ב"ש? או אפילו בק"ש? ובכן התשובה היא לא. חייים ונושמים ספורט? בואו לכתוב על זה, אנחנו רוצים לקרוא.

אז למה במועדון המעוטר ביותר בעשרים השנים האחרונות הם פותחים בהרכב??!! למה דווקא עליהם האוהדים בונים מגדלים של תקוות וציפיות? הם לא מסוגלים להרים את מכבי חיפה חזרה למקום הטבעי שלה, לצמרת הכדורגל הישראלי. אולי הם רוצים, אבל הם לא מסוגלים, נקודה.

האירוניה היא שמכבי חיפה כבר הייתה קרובה לשינוי הדרסטי הזה. אותו ניתוח הכרחי שיעשה סדר במועדון ויחזיר עטרה ליושנה. זה היה בעונת 2012/13 כשראובן עטר היה המאמן והצעיד את הקבוצה לפתיחת העונה הגרועה בתולדותיה. עונה שאם הייתה מסתיימת כפי שהתחילה (פלייאוף תחתון) ,לחיפה לא הייתה ברירה אלא לעשות חריש ולהחליף את השלד הקיים בחדש, לקדם צעירים ולצאת לדרך חדשה. אלא שעטר פוטר ,ומיד לאחריו הגיע אריק בנאדו.  הזעזוע עשה את שלו, אריק קרא לשחקנים שלו "גברים" 167,465 פעם והקבוצה סיימה במקום השני בתום העונה.

פתאום השחקנים טובים, המאמן גדול, המועדון ענק. אבל איך דוביד שוויצר היה אומר: "כולם עובדים על כולם". כבר עונה לאחר מכן הבלוף התגלה. מקום חמישי, בלי אירופה ובלי סימפטיה לבנאדו שאמנם צלח את העונה הראשונה, אך נכשל בשנייה. מה עושה שחר? מפטר את הראש. נותן אקמול וממנה את "סאלה" הלוא הוא אלכסנדר סטנוייביץ', שכבר במרץ 2013 מתחיל לבחון את הקבוצה.

צילום: פייסבוק מכבי חיפה.


בחן ובחן ובחן ובחן ומבעד לכל המבחנים ,לא ראה שדגני עושה חורים בהגנה וצ'וצ'אליץ' וקינן מהירים איטיים ומשומר לא יודע להרים ובוקולי כבר באחוזת ראשונים ועמאשה כובש רק בנתניה ואבוחצירא חוגג אחרי דאבל פס ועוד ועוד ועוד. את כל זה הוא לא ראה. אז בשביל מה הגעת מסרביה הרחוקה? ושלא תטעו, עד למחזור האחרון ,אני הייתי בצד של סאלה. למרות ההתעקשות על ה4-4-2 הכושל ולמרות הצבתו של בניון באגף בגיל 34 ולמרות הטעויות של דגני ולמרות שינוי תפקידו של מתן אוחיון למגן כשהוא בכלל בלם ולמרות הזיגזג בהרכבים ולמרות שהוא לא מצליח להוציא את המינימום מהסגל הבינוני הזה.

למרות הכל, הייתי בצד שלו. כי חשבתי שהוא פועל מתוך לחץ, אתמול התבדיתי.  במצב של עשרה שחקנים, להכניס קשר אחורי על חשבון מגן ימני כשיש לך על המגרש שני חלוצים, זה מעיד על חוסר יכולות והבנה טקטית של המשחק. אם אלישע לוי עם סגל בב"ש פי 185 טוב יותר משל הירוקים, הסתגר מול בית"ר וניצח 3:0, אתה גם יכול.

בכלל אתמול לא הייתה הפעם היחידה שהוא נכשל בצורה טקטית בליגה. זה קרה מול בית"ר, ק"ש, מכבי פ"ת ועוד. לראיה ,גם יעידו מס' ההפסדים הרב ומס' תוצאות התיקו הנמוך. האיש לוקה בהבנת המשחק. עכשיו מילא היה לך סגל טוב שיכול לפצות על היעדר טקטיקה בכישרון,אבל יש לך סגל בינוני ומטה. לא תעזור לשחקנים במערך שיביא נקודות??

אז כן, הפיטורים של המאמן הסרבי היום היו הכרחיים והיוו את הצעד הראשון להבראה, אבל כמו שכתבתי למעלה, המאמן הוא לא המחלה הגדולה של המועדון. צריך לטפל בצורה נקודתית ושורשית בסגל. לשחרר 10 שחקנים, להביא בסיס ישראלי חזק (תמוז, שיר צדק, וורמוט) לקדם צעירים מבטיחים (קונסטנטינוס, הירש וריאן) ולקנח ב2-3 זרים ברמה גבוהה מאד. (חלוץ, קשר ובלם). אחרת ,כל פתרון אחר זה פלסטר למצב בו אנחנו נמצאים כבר חמש שנים כמעט. מכבי פ"ת עם קהל.

ואיך אפשר בלי מילה על מרקו בלבול?

האמת אני חצוי. מצד אחד בלבול זה לצחוק לאוהדים בפנים. מאמן חסר ניסיון, חסר כריזמה וחסר תארים יעמוד עכשיו על הקווים של המועדון הכי מפואר בישראל. בדיחה.

צילום: האתר הרשמי של מכבי חיפה


מצד שני, איזה פתרון יש לחצי שנה הקרובה? אילו מאמנים יש בשוק? ואם יש, מי יסכים לבוא לחצי שנה בלבד? את רוני לוי האוהדים לא סובלים עוד מתקופת האליפויות. גיא לוזון הוא יובל נעים לעשירים. מוטיבטור ותו לא. גוטמן בנבחרת. קשטן בגמלאות. ומי שחושב בכלל לכיוון אוסקר גרסיה, רוצה שוב מלחמה בישראל. אז אילו ברירות יש לנו? כרגע בלבול הוא ברירת מחדל. לא עולה הרבה כסף. בא לתקופה קצרה ובינתיים מאפשר לשחר לחשוב על מאמנים אחרים לעונה הבאה. מבולבלים? גם בלבול.

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • Twitter
לוגו אריה עברית 2020.png

© 2020 עיצוב ובנייה קבסה תקשורת כל הזכויות שמורות   kabessa.co.il

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • LinkedIn Social Icon