הקללה הוסרה

מאת רז נבון | אוהד צהוב, שבטוח שקללת חיפה נשברה, הירוקים כבר לא מפחידים

הרגשה מוזרה כמו זו שפקדה אותי ערב המשחק מול מכבי חיפה לא הייתה לי אף פעם. מצד אחד על העליונות המקצועית הברורה שלנו מול היריבה השנואה אין בכלל עוררין. אם פעם היינו מגיעים למשחק מול מכבי חיפה כשברור לכולם שאנחנו בדרך להפסד, תיקו זה סוג של סנסציה ועל ניצחון בכלל חבל לדבר, בשנתיים האחרונות יתהפכו היוצרות.

הירוקים הם אלו ששכחו מתי ניצחו אותנו פעם אחרונה, הם אלה שמחתימים עכשיו שחקנים בינוניים סטייל שיבחון ואבידור, ועכשיו זה הזמן שלהם להתלונן על השופטים ולהתרפק  על הזכרונות בערוץ ההיסטוריה (57 בשלט למי שמעוניין). וכל זה ממש לא מקרי.  הסגל של הירוקים העונה הוא אולי הכי מביך ואנמי שהיה להם מזה שנים.

צילום: פייסבוק מכבי תל אביב.

וזה כנראה מסביר את הראיון סוחט הדמעות של הבוס יענקל'ה באתר האוהדים, לפני שבועיים בו שפך את הלב על קבוצתו ה"צנועה" וחסרת המשאבים" ועל הקשיים הכלכליים שהיא עוברת על בסיס יומיומי. "אף פעם לא שילמנו את מה שאחרים אולי כן יכולים לשלם". האמת, אפשר להבין את התלונות של המנג'ר הלא רישמי של הירוקים (יענקל'ה למי שלא הבין) על המחסור בירוקים. עם ב80 מיליון שקל תקציב, זה מה שאתה מקבל איך אפשר שלא להתעצבן.

מצד שני,הפחד הזה מהמשחקים בחיפה עדיין קיים. ה"נאחס החיפאי" הזה שעדיין לא שברנו. הזכרונות מהשנים בהן היינו מאבדים נקודות כבר בצ'ק פוסט עדיין לא מרפים. אז אני מנסה להזכיר לעצמי שמכבי חיפה השנה זה רק השם. ההגנה שלה מחלקת לנו מתנות כל משחק על בסיס קבועה כאילו היו "סנטה קלאוס" והשאלה זה רק מי יהיה השחקן התורן שיעשה את הטעות הפתאלית.

פעם זה אוחיון עם שער עצמי או משומר עם הרחקה טיפשית או סתם איבוד כדור של בוקולי. וגם אין סיכוי שזהבי לא יכבוש היום. הוא לא כבש כבר יותר משני משחקים רצוף שבמושגים לו אפשר לספור את זה בשנות כלב. בטוח שייתן איזה שער אחד לפחות.

 ועדיין כבר ביציאה לחיפה הלחץ מתחיל. אולי זה השער של אצילי באותו אצטדיון בתוספת הזמן, והעובדה שעדיין לא ניצחנו בסמי עופר גורמים לי להאמין שה"מנחוס הירוק" עדיין קיים. הרי אפילו קבוצת הספורט המושמצת ביותר במדינה – נבחרת ישראל בכדורגל כבר ניצחה שם ואנחנו עדיין לא. מנחוס כבר אמרנו?

כמה דקות מתחילת הנסיעה הלחץ רק מתגבר כשפרסומים בתקשורת מדווחים שזהבי בספק למשחק. נו באמת.. יותר נאחס מזה? אבל כשמגיעים לעיר ומתקרבים למגרש בין כל האנשים ברוק אפשר להירגע. מספר שבע בהרכב, הכל בסדר, אזעקת שווא. גם פתיחת המשחק לא מעודדת במיוחד.

מכבי לא בועטים לשער והמאמן הכי פחדן בליגה ממשיך לשחק עם שלושה קשרים אחוריים (מה לעזאזל איגבור עושה על המגרש?) . בדקה 28 הכל משתנה, ושוב תודה להגנה המקומית. בוקולי הפנסיונר עושה טעות של טירון ודקל קינן מוסיף חטא על פשע ומורחק אחרי ספק עבירה. ושוב בפעם המי יודע כמה בתקופה האחרונה,  הירוקים רואים צהוב ועוצרים באדום.

למרות היתרון המספרי, בחצי השני הנאחס מתחיל לחלחל. הצהובים נעצרים פעם אחר פעם אצל סטויקוביץ' שנועל את השער, וזהבי נראה צל עצמו. זה כבר באמת מביך. אפילו כשהם עם שחקן פחות אנחנו לא יכולים לנצח?

רבע שעה לסיום, הקופים הירוקים עושים את הטעות של המשחק ומעירים את הדב משנתו בעזרת השיר המשעשע "אוסקר מז**ן את שי". מספר 7 שומע וקם לתחייה. 10 דקות לסיום ההגנה הירוקה שוב באה לעזרת חבר, טאווטחה חולם, ייני אומר תודה וצ'וצ'אליץ מסתער על הכדור עם שתי היידים.

הבוסני מסדר פנדל ורואה אדום. סוג של הרגל. כשהכדור מונח על הנקודה הלבנה הלבנה הכל נעצר. זהבי מול סטויקוביץ'. הווינר הצהוב מול הנאחס הירוק. שי בטח יושבת בבית וכוססת ציפורניים. ואז ברגע, הכל נשבר. השולף מרים את הרשת, יורה לכל הכיוונים ומשתיק 27 אלף איש. מישהו כנראה באמת מז**ן הלילה את שי וזה לא  אוסקר.

לכל המזלזלים, הניצחון בעיר הצפונית הוא הרבה יותר מעוד שלוש נקודות. יגידו עכשיו שמכבי  שוב לא הרשימה, ששיחקנו 11 נגד 9 וברדיו חיפה יחפרו עכשיו כל השבוע שלא הגיע אדום לדקל.

הכל נכון. אבל זה עדיין ניצחון פסיכולוגי חשוב. המגרש בחיפה ממשל לא מבצר, כוח ההרתעה נגמר והמנחוס נשבר. הנאחס לא באמת קיים. הכל שטויות.

עכשיו רק נשאר להסיר את "קללת הגביע" ביום רביעי בדרבי נגד בית"ר ולרוץ כל הדרך לאליפות שלישית ברצף.

#מכביתלאביב #ערןזהבי