1/5

השור הזועם

מאת אופיר גוזלן| השבוע החל טורניר הגרנד סלאם השני של העונה, הרואלן גארוס, המשוחק בצרפת ולראשונה לאחר 9 שנים מגיע רפא לטורניר, ממעמד לא מוכר לו, מפייבוריט ברור הוא הפך למעומד השני לזכות, משהו שלא מסתדר עם ההגיון ועוד בטורניר "הביתי" שלו.

רפאל נדאל עובר עונה לא פשוטה, וזה עוד בלשון המועטה, הוא הודח ברבע גמר אוסטרליה, הפסיד 5 משחקים על החימר בחודשיים. אין ספק שהוא הגיע לטורניר בלי הכנה ראויה, אז הברכיים הם כבר לא אותם ברכיים, הרי משחקו פיזי מבוסס על הברכיים שלו, שקרוסות להן לאט לאט במשך השנים. הוא כבר לא בלתי מנוצח על חימר כמו בשנים עברו, הוא נראה פגיע, מהוסס,  חסר ביטחון ויריביו כבר אינם מפחדים ממנו כמו בעבר. אין מה לעשות, רפא איבד בחודשים האחרונים את כוח ההרתעה הכה מפורסם שלו, שחקנים היו מפסידים נגדו על חימר עוד לפני שהם עלו לשחק נגדו ויתרון מרכזי זה, נראה שכבר אבד.

אך הכי קל לזלזל, הוא הרי אלוף הרולאן גארוס 9 פעמים, כן שמעתם נכון 9 פעמים. מעולם לא היה שחקן כל כך דומיננטי על משטח כמו שרפא דומיננטי בחימר, זה כולל את גדול שחקני הטניס בכל הזמנים, רוג'ר פדרר, שנחשב לדומיננטי בדשא אך לא כמו שרפא על חימר. לראות את רפא משחק על החימר זה פשוט אומנות, זה בדיוק כמו שהיו בטהובן ומוצרט למוזיקה, כמו שהיה ואן גוך לאומנות וכמו שפלה ומארדונה היו לכדורגל. לפעמים זה נראה שכאילו רפא פשוט נועד לשחק על חימר מהרגע הראשון בו פגשו הרגליים שלו את המשטח האדום.

ישתיק את כל המבקרים?