מאת טל גורן| דווקא לאחר הזכייה השנייה ברציפות בגביע האנגלי ארסנל וארסן ונגר צריכים להודיע על פרידה.
בקיץ 1996, הגיע לארסנל מאמן אלמוני מצרפת שבדיעבד שינה את כל ההיסטוריה של המועדון.קראו לו ארסן ונגר והוא התמחה בעיקר בקידום וגידול שחקנים צעירים. הוא הגיע לאחר שזכה באליפות צרפת עם מועדון קטן באותם ימים, מונאקו ועל הדרך קידם שחקן שלימים יהפוך לגדול שחקני ארסנל, תיירי הנרי.
בעיתוני אנגליה ביקרו את ההחלטה של המועדון למנות את אותו מאמו לא מוכר ותהו איך יצליח להשתלב בתרבות האנגלית ובעיקר איך יצליח עם לחצים של מועדון בפריימרליג. כיום הסתיימה לה עונת 2014-15 ובאנגליה כבר אין סימני שאלה בהקשר של אישיותו של ונגר. אבל על מידת הצלחתו ישנם חילוקי דעות רבים.
מהרגע שהגיע למועדון, התותחנים אמנם נהיו שיאני הזכיות בגביע האנגלי, אבל לא הצליחו ממש לשים על חותם גדול על הפריימריליג,כאשר בעידן ונגר הם חתומים על 3 אליפויות בלבד מתוך 13 של המועדון,שהיו בעיקר בשנים הראשונות של הצרפתי. המועדון לא מצליח כבר עשור שלם להוות תחרות ליריבה הגדולה מנצ'סטר יונייטד, כאשר הם נאלצים גם לראות את היריבה העירונית השנואה בכחול צ'לסי חולפת על פניהם.
יישאר או יעזוב? ונגר.
למאבק נכנסה גם שחקנית חדשה,מנצ'סטר סיטי, בעלת תקציב עתק במימונם של השייחים מאבו דאבי. כך מועדון הפאר שרק לפני עשור זכה באליפות ללא הפסד נותר מאחור ומסתפק רק בהופעות רצופות בבתי האלופות. בשנים האחרונות ישנה בקבוצה תסמונת החוזרת על עצמה כל עונה- התחלה טובה עד פברואר, התרסקות ועלייה מחודשת בגארב'ג טיים. כלומר, הובלת הטבלה באוקטובר נובמבר, הדחה מהאלופות בפברואר והבטחת המקום בין 4 הראשונות באפריל. אז למה זה בעצם קורה להם כל עונה מחדש?
כסף יש- רכש פחות. סימן ההיכר של ארסן ונגר לכל אורך הקריירה שלו היה העלאת צעירים מהנוער, בנייתם לכוכבים ומכירה שלהם. כך קורה לו גם בארסנל, כאשר למרות הכסף רב שנכנס למועדון ממכירת השחקנים, המועדון מוציא פחות על שחקני רכש המגיעים לקבוצה. כאשר בשנים האחרונות נמכרו שחקנים בהרבה כסף, התחליפים שהגיעו היו זולים יותר וכך גם איכות משחקם.
2 השחקנים היחידים שנרכשו בסכומים גבוהים בשנים האחרונות היו אוזיל מריאל מדריד-ב-50 מיליון יורו ואלכסיס סאנצ'ס בקיץ הקודם מברצלונה ב-40 מיליון. לעומתם, שחקנים כגון פברגאס וואן פרסי נמכרו בסכומים גבוהים ולא נמצאו להם תחליפים הולמים במה שונגר היה מוכן לשלם. לפני שנתיים החליטו במועדון ללכת לקראתו של הצרפתי והודיעו לו שיקצו לו סכומים גבוהים משמעותית לרכש, זאת משום שהמועדון נמצא בגרף עליה בצד הכלכלי והוא מועדון רווחי, אולם המאמן הצרפתי התעקש כדרכו לטפח צעירים אנונימיים במקום להביא כוכבים.
לא מספיק בשביל להתחרות בגדולות של הפריימרליג. אוזיל.
סגל צעיר וחסר נסיון.
ונגר כדרכו, מאמין מאד בשחקנים מהאקדמיה ואכן ארסנל היא הקבוצה שמשלבת הכי הרבה שחקני מקומיים מהקבוצות הגדולות. גם שחקני הרכש שנגיעים לקבוצה בד"כ לא חוצים את גילאי 24-25 והנה הקבוצה עם הסגל הצעיר ביותר מבין קבוצות הצמרת. דבר זה גורם לקבוצה להציג כדורגל מהנה ושופע לעין, אבל מצד שני גורם ללחץ במשחקים המכריעים והקובעים של העונה.
דוגמא בולטת לכך היא במשחקי שמינית גמר האלופות, אותו שלב בו הקבוצה לא מצליחה לנצח כבר 6 עונות, ואפילו שההגרלה האירה פנים ונתנה לה את מונאקו העונה, השחקנים של ונגר קרוס מהלחץ. בעידן האליפויות של ונגר וארסנל המועדון התבסס על שחקנים ותיקים ומנוסים כגון תיירי הנרי, פטריק ויירה, דניס ברקאמפ, פרדי ליונדברג, יינס להאמן ודייויד סימן, דבר שהביא את המועדון לזכייה בתארים חשובים ואפילו לקראת סופה של התקופה לגמר ליגת האלופות. השינוי החד שחל אצל ונגר הביא את המועדון לחוסר תחרותיות בכל מה שנוגע למפעלים בהם הכסף נמצא על השולחן, קרי הליגה האנגלית וליגת האלופות.
החשש מהיום שאחרי ונגר והתקוות לעתיד.
בשבת האחרונה זכתה הקבוצה בגביע שני ברציפות ו12 בסה"כ בכך קבעה הקבוצה שיא זכיות בגביע האנגלי. למרות זאת, זה לא השיא לה פיללו ההנהלה והאוהדים הרבים של התותחנים. יותר מהכל נראה שונגר די מיצה את הקבוצה והיא אותו, אבל למרות זאת במועדון פוחדים לעשות שינוי שכזה. בלונדון מביטים אל עבר מנצ'סטר ורואים את העידן שאחרי פרגוסון בה הקבוצה לא מצליחה עדיי למצוא את עצמה,ו את ארסנל מסיימת לפניה ב-2 העונות הללו.
למרות זאת, בלונדון יודעים שגם היום הזה יבוא בסופו של דבר ושונגר לא יישאר לנצח. באנגליה רבים חושבים שאולי עדיף להקדים תרופה למכה ולא לחכות לרגע בו ונגר יחליט שהוא רוצה לעזוב. בארסנל לא כ"כ אמורים לחשוש ממהלך שכזה, הרי גם בעידן ונגר בעשור האחרון הקבוצה לא באמת מצליחה להוות יריבה שקולה לגדולות יותר לאורך זמן. למועדון לא חסר כסף בקופה ויש מאמנים שאולי יוכלו לעשות שימוש יעיל יותר מאשר הצרפתי האגדי.
אחד כזה בולט במיוחד הוא מנג'ר בורוסיה דורטמונד היוצא, יורגן קלופ, שבכסף קטן יותר הצליח לעשות דברים לא פחות גדולים במועדון הגרמני. הוא אף ניצח את ארסנל פעמיים בעונות האחרונות וסיים מעליה העונה בבתים של האלופות. הוא גם ידוע בתור מאמן שיודע לבנות קבוצות בכסף לא רב יחסית ונחשב באנגליה ליורש אפשרי והריאלי של ונגר.
בהנהלת התותחנים חוששים ממה שקרה ביונייטד מאז שפרגוסון עזב?
גם לקלופ עצמו יהיה נוח יותר להתחיל את דרכו החדשה בקבוצה עם פחות לחץ מאשר ריאל או בארסה. למרות שהוא הודיע אמש שהוא יוצא לחופש, לא נתפלא אם הוא יהיה זה שיחליף את ונגר בארסנל. מאמן נוסף אך פחות ריאלי, הוא מאמן אתלטיקו מדריד, דייגו סימאונה, שגם הוא בדומה לקלופ, יודע להעמיד קבוצה בתקציב מופחת ביחס ליריבות איתם הוא מתמודד. רק במקרה שלו, הוא עושה זאת באמצעות קבוצה פיזית ולוחמת ופחות טכנית ומניעת כדור. אופציה נוספת היא מאמן סביליה, אונאי אמרי, שרק בשבוע שעברה זכה עם המועדון בליגה האירופית ועבד בעבר גם באתלטיקו מדריד ובולנסיה.
ארסן ונגר כיום הוא המאמן עם הכי הרבה וותק בקבוצה אחת בכל אירופה- 19 שנה. למרות שהוא נמצא לפני כל עונה עם הרבה סמיני שאלה אם מדובר בעונתו האחרונה, הוא עדיין מצליח לסיומה. אם בסופו של דבר יחליטו במשותף להתחיל גם את העונה הבאה, הוא עשוי לסגור עונה 20 ברציפות באותו מועדון, הישג יפה כשלעצמו, אך נראה שבמצב הנוכחי זה ההישג הרציני היחיד שתוכל ארסנל להשיג. כי מהפכות צריכות לקרות מתישהו, זו הרי רק שאלה של זמן…
כותב הטור הינו תלמיד במכללת "ספורט פאנל" בניהולו המקצועי של נדב יעקבי.
Opmerkingen