מאת: אריאל קומלוש| פלורנטינו פרס הוכיח שוב שהוא לא הבוס הראוי למועדון הגדול בעולם. בגלל רשלנותו ריאל איבדה תואר ראשון העונה וגם התארים האחרים נראים קרובים יותר לקטאלוניה מאשר לבירת ספרד. הגיע הזמן לסיים שתי קדנציות כושלות ולהתחיל בעבודות השיקום, תחת נשיא אחר.
פרס ראה אז את ברצלונה ואפילו ולנסיה רושמות הישגים דומים ואף מרשימים יותר וב-2006 נאלץ להתפטר והוחלף ע"י רמון קלדרון. תחת קלדרון, שניסה להחזיר לריאל את הזהות שלה, הקבוצה זכתה בשתי אליפויות בשלוש שנים ואז, ב-2009 פרס חזר לקדנציה שניה, בעיקר מסיבות כלכליות. עידן פרס החדש נפתח במסע רכש חסר תקדים שכלל את כריסטיאנו רונאלדו (94 מיליון יורו) וקאקה (68.5) בנוסף לקרים בנזמה, צ'אבי אלונסו ושחקנים נוספים, הכול במטרה לשבור את ההגמוניה של ברצלונה תשיא פריחתה. שש שנים עברו מאז ולריאל יש אליפות אחת וזכייה אחת בליגת האלופות, כאשר השיא היחיד שרשום על שמה זה שיא הההעברות (100 מיליון יורו על גארת בייל ב-2013).
אליפות אחת בשש עונות. כריסטיאנו רונאלדו. צילום: GETTY
למרות הכסף הגדול וההשקעה הרבה, ריאל ממשיכה לראות את ברצלונה קוטפת תארים ומטפחת שחקני בית, ועם עלייתן של באיירן מינכן ופריז סן ז'רמן, מעמדה כאימפריה בסדר גודל עולמי נראה בסכנה יותר מאי פעם. במהלך שתי הכהונות של פרס, נשמעו לא פעם דיבורים על בעיות ביחסי אנוש עם שחקנים מסוימים ותיאורים לא מחמיאים על אופן התנהלותו בפן האישי. פרס התעסק ומתעסק תמיד ב'כאן ועכשיו'. מצד אחד, זו התנהלות שיכולה להיות בריאה ונורמלית לקבוצה כמו ריאל אך מצד שני היא פוגעת בשחקנים ותיקים, או בשחקנים לא מספיק "נוצצים" לכאורה (מקאללה, די מריה) ,שתרמו רבות למועדון. פרס לא נתן את הכבוד הראוי לראול וכמובן גם לאיקר קסיאס, שבסך הכול רצה לסיים את הקריירה במועדון שהוא כל כך אוהב, אך נזרק ממנו בבושת פנים. ההתנהלות הזו בעייתית במועדון שצריך לקדש את המורשת שלו, אבל מעבר לכך, היא פוגעת בריאל גם מקצועית בטווח הארוך . למרות הכסף הגדול וההשקעה הרבה, ריאל ממשיכה לראות את ברצלונה קוטפת תארים ומטפחת שחקני בית, ועם עלייתן של באיירן מינכן ופריז סן ז'רמן, מעמדה כאימפריה בסדר גודל עולמי נראה בסכנה יותר מאי פעם. במהלך שתי הכהונות של פרס, נשמעו לא פעם דיבורים על בעיות ביחסי אנוש עם שחקנים מסוימים ותיאורים לא מחמיאים על אופן התנהלותו בפן האישי. פרס התעסק ומתעסק תמיד ב'כאן ועכשיו'. מצד אחד, זו התנהלות שיכולה להיות בריאה ונורמלית לקבוצה כמו ריאל אך מצד שני היא פוגעת בשחקנים ותיקים, או בשחקנים לא מספיק "נוצצים" לכאורה (מקאללה, די מריה) ,שתרמו רבות למועדון. פרס לא נתן את הכבוד הראוי לראול וכמובן גם לאיקר קסיאס, שבסך הכול רצה לסיים את הקריירה במועדון שהוא כל כך אוהב, אך נזרק ממנו בבושת פנים. ההתנהלות הזו בעייתית במועדון שצריך לקדש את המורשת שלו, אבל מעבר לכך, היא פוגעת בריאל גם מקצועית בטווח הארוך .
מישהו מבין את השחרור שלו? די מריה. צילום: AP
לאורך השנים, פרס ויתר על כל כך הרבה שחקנים ומאמנים שהיו יכולים לעזור לריאל, וגם כאלה שהוכיחו שהם מתאימים למועדון. אנצ'לוטי, רובן, אלונסו, אטו והוויתור ההזוי מכל – ויסנטה דל בוסקה. הנשיא מעדיף את מי שמוכר לו חולצות אבל הוא לא מבין שלאורך זמן, הצלחה על הדשא זה האמצעי השיווקי הכי טוב שיש. הוא שיחרר מאמנים ראויים ומינה כאלה שלא מתאימים לסגנון המשחק של הקבוצה. רפא בניטס הוא דוגמא טובה לכך: מאמן נהדר לרוב הקבוצות, אבל הגנתי מדי עבור הבלאנקוס. ריאל זקוקה למאמן כריזמטי והתקפי שמעמדו יהיה גבוה מזה של כל שחקן – "לידר" אמיתי. דל בוסקה עונה על כל הדרישות הללו הללו והתוצאות בנבחרת מדברות בעד עצמן. עוד מגמה בעייתית מאוד בעידן פרס היא הוויתור על שחקני בית ושחקני נוער, והשם אלבארו מוראטה מספיק על מנת להבין עד כמה הטעות הזו גדולה. למרות היריבות ביניהן, ריאל צריכה לשאוב השראה מברצלונה שנותנת במה אמיתית לשחקני הנוער, וקוצרת פירות, גם כלכליים וגם מקצועיים. למרות הכל ,אני מאמין שריאל תצא מהתקופה הרעה הזו כי מדובר במועדון מפואר עם קהל ענק. זאת בתנאי שפלורנטינו פרס ישנה את כל ההתנהלות שלו או ייקח אחריות ויילך,כי המועדון כיום, נראה כמו עדר ללא רועה וללא זהות. הגיעה השעה למהפיכה, שתחזיר את ריאל מדריד למקומה הטבעי – המועדון הגדול ביותר בעולם. כותב הטור הינו תלמיד במכללת "ספורט פאנל" בניהולו המקצועי של נדב יעקובי.
Comments