טקטיקה שמקטיקה

מאת: שחר יגאל | שתי הקבוצות הגיעו לאחר פגרת הנבחרות כל אחת במצב שונה, חיפה רצתה לשכוח את ההשפלה מול רעננה ולמצוא סוף סוף נקודות ראשונות בפלייאוף העליון וסכנין קיוותה להמשיך את המומנטום הנפלא ולהתקרב לחזרה לאירופה דרך המקום הרביעי.

רוני לוי החליט להפתיע ולספסל את אלירן עטר וגילי ורמוט ועלה בהרכב עם ריאן ואוברניאק. אבוקסיס חסר את עמאשה הנפלא ואבידור שצפו מהיציע, אך סמך על היכולות של מוגרבי, אזולאי וז'ורז'יניו. המשחק היה קצבי ומהנה לקהל הנייטרלי אך למאמנים על הקווים היה מורט עצבים. שחקני חיפה נראו כבויים ולא מסודרים לעתים אף בפאניקה ולא נראתה שום תביעת עין של המאמן במהלך המשחק, רוני לוי אף לא קם דקות רבות מהמשחק והפגין חוסר יכולת להשפיע על משחק הקבוצה. אבוקסיס לעומתו חי ונשם את המשחק ממש כמו בימיו כשחקן, צעק, חילק הוראות ודירבן את שחקניו ללא הרף והדבר אף ניכר בשחקניו שהיו ממושמעים טקטית בצורה יוצאת מן הכלל דבר שעזר להם לעצור כמעט כל התקפה ירוקה ואף לפתח התקפות מסוכנות משלהם. בסיומו של המשחק עולות כמה שאלות:

המון שאלות. שחקני מכבי חיפה. צילום: מכבי חיפה, האתר הרישמי.

איפה מהפכת הצעירים של חיפה?

האם רוני לוי בעצמו הבין שיותר מזה כבר לא יהיה העונה לחיפה?

האם היכולת הטובה של סכנין תימשך ותוביל אותה לאירופה?

#מכביחיפהבניסכניןרונילוייוסיאבוקסיס