לאחר הפתיחה החלומית מול סכנין בבית ובצל חרם האוהדים, מגיע סיוט אמיתי מול ביתר בטדי. תמיר אלחיאני עם סיכום עוד הפסד מעצבן במחזור השני
בפעם הראשונה ששמעתי על מועמדותו של אלכסנדר סטנוייביץ׳ למכבי חיפה, חשתי התלהבות עצומה. סאלה, כפי שהוא מכונה, ידוע כאיש כדורגל קפדן, מקצוען, מאמן כדורגל מנוסה וכזה שמתאים בהחלט למשימת השיקום של מכבי חיפה והצעדתה לעבר עידן חדש.
לכן, האכזבה שלי מהמשחק אתמול הגיעה בראש ובראשונה מתיפקודו הלקוי של סאלה והנוק אאוט המוחלט שחטף ברמה הטקטית ממנחם קורצקי (מאמן נהדר, אגב). הבחור קיבל מט בשני מהלכים, ותכנית המשחק שלו פשוט כשלה לגמרי.
זה התחיל בהחלטה לפתוח עם אלון תורג׳מן, כשגם עין בלתי מזויינת יכלה להבחין שהוא לא ממש פוגע ובכושר מתחילת העונה. באופן כללי, ובמשחקים כאלו, על אחת כמה וכמה, ההתעקשות על חלוץ שני לצד אידריסו מזיקה יותר מאשר מועילה.
במשחק שבו ברור שביתר ירושלים מגיעה כדי להרביץ במרכז השדה ולנצל את איטיותו של מרכז ההגנה הירוק, עדיף לתת לעוד שחקן כמו ורד לשחק, לנצח ביותר מאבקים במרכז השדה ולהזרים כדורים קדימה. שם, אגב, אמור להיות רובן ראיוס, שלושים מטרים משער היריבה, לא לחלץ כדורים באמצע. זה ביזבוז משווע של פנטזיסטה שיכול להשחיז משמעותית את החוד הקהה של הירוקים. מספיק לראות כמה משחקים מהעונה שעברה כדי להבין מה מחכה לנו במגרשי חוץ כשקבוצות תיתנה לנו את מלכודת הדבש שנקראת "החזקה בכדור" ותנצלנה את מרכז השדה הדליל שלנו כדי לצאת למתפרצות, לבודד את רביעיית ההגנה מול שחקנים מהירים יותר ולעקוץ. אולי יש בהחלטה הזו לעלות באותו המערך מן היהירות, לומר שאין צורך לשנות מערך מול קבוצה פחות טובה (ובית"ר אכן קבוצה פחות טובה), אבל מאז ומעולם העדפתי ענווה ושלוש נקודות מ"שלטנו במשחק" ופנים בין הידיים.
מעבר לזה, גם ברמת ניהול המשחק – דקות ארוכות לפני השער, בערך מתחילת המחצית השניה, ביתר ירושלים כבר הריחה דם. זה השלב שבו מיצ׳ל, במצבו הגופני הנוכחי, שפך לאגר על הדשא, ומרכז השדה שלנו חדל מלהתקיים דה פאקטו. לא ברור לי איך סאלה לא ראה את זה ולמה קפא על שמריו במקום לערוך חילוף בזק ולעבות את מרכז השדה. כל מה שקרה אחר כך היה דמג' קונטרול. חשוב לי לציין – אני עדיין תופס מסאלה איש מקצוע נהדר, וחושב שהוא בסך הכל עושה עבודה טובה מאוד מתחילת העונה, אבל גם הוא צריך להתעורר ולהבין שמכבי חיפה שלו היא לא קלאס אקט, ולא קבוצה חזקה מספיק לשחק את הכדורגל שלה בכל מגרש ובכל תנאי. אני דווקא די אופטימי בקשר לשבירת הקיבעון שלו.
לא יזכור את אתמול לחיוב. אלכסנדר סטנוייביץ' (צילום: דף הפייסבוק הרשמי של מכבי חיפה)
והאשמה על המאמן, בל נטעה, לא מנקה את הבונבונים בלבן אנמי על המגרש. באמת שכל שחקן אתמול, למעט סטויקו הנהדר, שיחק הרבה מתחת לרמתו כשבראש ובראשונה, אני חייב לציין בזעם בלתי מתפשר את מו אידריסו, שלאורך כל המשחק התנהג כמו אידיוט גמור ונתן אקורד סיום שהוא לא פחות משערורייה. אני מאוד מקווה שבמועדון יבהירו לבחור – עוד פאלטה אחת כזאת, ואתה מחוץ למועדון. אנחנו כאוהדים לא מוכנים לקבל התנהגות כזאת משחקן שלנו. טראש טוק ומשחק חזק הם תכונות שיכולות להועיל מאוד אישית וקבוצתית, אבל התנהגות של מטומטם מוחלט ואובדן עשתונות שכזה צריכים לעלות לשחקן ביוקר גם בבית הדין וגם בכיס. אנחנו דורשים קנס גבוה למען יראו וייראו, לא יקום ולא יהיה כדבר הזה.
אין דרך יפה לומר את זה – מכבי חיפה נכשלה בכל אספקט במשחק אתמול, בוטלה לחלוטין בידי ביתר שעשתה עבודה נהדרת, ונכון להיום, בדגש על נכון להיום, לא נראית כמו קבוצה שיכולה לאיים ברצינות על תארים.
עם זאת, בשורה התחתונה – מכבי חיפה הפסידה במשחק חוץ קשה בטדי, ואני די בטוח שאנחנו לא קבוצת הצמרת האחרונה שתאכל שם מרורים. מעבר לכל הטרראם, זה בסופו של דבר מה שקרה. כל מי שציפה שמכבי חיפה תרוץ חלק וללא תקלות אחרי קיץ כזה עמוס בשיפוצים, ציפה כנראה לשווא. מכבי חיפה עדיין נלחמת כנגד מגרעותיה ועל זהותה, על הזכות שלה לשחק את הכדורגל שלה. אין לקבוצה עדיין את העליונות ואגרוף המחץ שהיו לה בריצות צמרת בשנים עברו, ואלו דברים שלוקחים זמן לבנות מחדש.
אין ספק, אתמול היה מבחן אופי עבור השחקנים בשלב זה של העונה, ומכבי חיפה נכשלה בו. האם זה אומר שגורל כל העונה נחרץ? לא, בוודאי שלא. אבל זה אומר שיש עוד המון עבודה גם עבור המאמן וגם עבור שחקניו.
בראש ובראשונה, מכבי חיפה חייבת להיפטר מהחולי הזה, שגם דבק באוהדיה, של לאבד את הראש אחרי (ותוך כדי) הפסד. זו מחלה ישראלית כל כך נפוצה, לחרוץ גורלות כבר בהתחלה, לגמד הצלחה ולהעצים כישלון ולהאמין שמה שהיה הוא שיהיה. הקהל הירוק הוא מחתה של גחלים לוחשות, וכל הפסד מחולל מיידית מחול שדים בו נשלח כל העולם ואשתו אל מחוץ לכפר גלים.
למזלנו, הצוות שמאמן היום את מכבי חיפה הוא לא ישראלי.
יש למכבי חיפה פלטפורמת התאוששות נוחה באופן יחסי בדמותה של הפועל פ״ת בבית, והיא חייבת קודם כל להשיב את הצבע לפנים והביטחון לה ולאוהדיה בשלוש נקודות ליגה. מעבר לשלושת נקודות הליגה, חשובה גם היכולת ואופן השגת הנקודות. לא צריך לחשוב או לתכנן שום דבר אחר מלבד לעמוד בחזרה על הרגליים אחרי המכה של אתמול. כל שאר הדיבורים באוויר והאופוריה בטוב או המלנכוליה ברע מוציאים את כולם מריכוז וגורמים רק נזק.
את מה שהלאה מהמשחק מול הפועל פתח תקווה, צריך להשאיר ליום שאחריו. ממש כמו נרקומן שנגמל מהתמכרותו העזה להפסדים ולפריכות מנטלית, מכבי חיפה צריכה להתנהל one game at a time.
ציונים:
סטויקו 6.5 – יש שוער מצויין בשער, רק אללה יסתור מה הולך לפניו משומר 4 – חלש בשני צידי המגרש, איבד את אזולאי בשער של ביתר דקל 4.5 – עדיין לא מספיק טוב אדין 4 – התאדה בשער שביתר כבשה טאלב 4 – אלי דסה עשה בו שפטים מיצ'ל 4.5 – מחצית ראשונה לא רעה, היה חייב לצאת כבר במחצית עטא 4 – מפוזר, רך מדי ראיוס 4.5 – ניסה מכל מקום, אבל לא היה מדוייק עזרא 4.5 – חזרה לראש בקיר תורג'מן 2.5 – חושך מצרים מו 0 – פשוט טיפש! לא עושים דברים כאלה! ומשחק גרוע ממש מעבר לשטויות שעשה
מחליפים:
אבו 4.5 – מגדיר את מונח ההחמצה מחדש מויאל 6 – אין שאלה בכלל שהוא צריך לפתוח ורד 5 – לא היה יעיל במיוחד, למרות ההשקעה
סטנוייביץ' 3.5 – הכנה סופר לקויה, איחור קריטי בחילופים שעלה בשער, הפסד שרשום בעיקר עליו
ועוד קטנה לסיום:
בצל ההפסד המעצבן, צוות אתר MHFC ואנוכי רוצים לאחל לכם שנה טובה, מוצלחת ונהדרת, תכלה שנה וקללותיה, ואילו קללות היו לנו השנה. תחל שנה חדשה בהיכלנו הבנוי לתפארה ומי ייתן ותיפתח ותיסגר ברגל ימין
שנה טובה לכל בית ישראל, ירוק ירוק!
Comments