כישלון אירופי-כישלון מערכתי

מאת שהם בן יהודה | האם הכישלון הישראלי באירופה הוא מקרי או שזו כרוניקה ידועה מראש?

תחילת עונת הכדורגל לשנת 2014-2015: סף הציפיות עולה ועולה, האם מועדוני הספורט הישראלים, בראשותה של מכבי תל אביב, יוכלו להתברג פעם נוספת לשלב הבתים של הליגה האירופית ואולי אף לשלב הבתים של הצ'מפיונס. התשובה היא בדיעבד כמובן, לא. זה התחיל באכזבה כבירה של הקבוצה מבירת הנגב עם הדחה מול ספליט הקרואטית. כבר באותו ערב נפרדה גם הפועל תל אביב מהחלום האירופי עם הדחה כואבת מאין כמוה נגד אסטנה הקזחית. שבוע עבר ואולי הגיעה התפנית בעלילה העגומה. קריית שמונה הגיעה למשחק הקשה ביותר שמצפה לקבוצה ישראלית באירופה, נגד מועדון הפאר הרוסי דינמו מוסקבה הנהדרת, ברוסיה, והשיגה תיקו 1-1, תוצאה נהדרת לקבוצה מהצפון.

שבוע נוסף עבר והתפנית של השבוע שלפניו נתגלתה כתקווה נכזבת. 2-1 לדינמו בקפריסין הספיק, וקבוצה ישראלית שלישית נותרה מחוץ למאבק על כרטיס לשלב הבתים. במקביל, אלופת המדינה בשנתיים האחרונות, שהחזירה בקול ששון ותרועה את אוסקר גרסיה לקדנציה שנייה אצל הצהובים מפסידה 1-0 למאריבור הסלובנית משער בדקה האחרונה של המשחק, והאכזבה בשיאה. שבוע עבר ומכבי פוגשת את מאריבור בלרנקה. תיקו שתיים לא מספיק לאלופת המדינה ושולח אותה לפלייאוף הליגה האירופית, שם היא מוגרלת נגד מועדון שלא נמנה עם גדולי מועדוני הכדורגל היוונים. 3-3 בסיכום שני המשחקים, עם יתרון שער חוץ לאסטרס טריפולי, וגם האלופה לא תשחק השנה באירופה.

בינתיים אוסקר כבר עוזב את מכבי ספק בשל המצב הביטחוני ספק בשל סיבות מקצועיות. כישלון כבר אמרנו. אם כן, מהי הסיבה שהכדורגל הישראלי כושל בניסיונותיו החוזרים ונשנים לשחק באירופה, ולא בפעם הראשונה חשוב לציין. האם יש בכלל פתרון לכישלון הישראלי. ובכן, הליגה הישראלית נמצאת מרחק שנות אור מהליגות הבכירות של אירופה. אם חשבתם שהליגה המקומית שלנו תהיה פעם באותה רשימה עם הלה ליגה, הפריימר ליג והבונדסליגה, כדי שתוותרו, אתם מבזבזים את זמנכם. מסיבה כלשהי, גם מליגות פחות בכירות, כגון ההולנדית, הבלגית, השוויצרית ואף מסתבר הסלובנית, לליגה שלנו אין רמה מספיקה ומועדונים שיספקו באופן קבוע, בעקביות שנה אחר שנה, קבוצות למפעלים האירופים.

אז מה אותה סיבה לרמה הירודה של הכדורגל הישראלי? הסיבה היא בעצם, שכיום לכדורגל הישראלי יש מועדון אחד שמתנהל כשאר אירופה, וזהו מכבי תל אביב. אחד וחצי אם אתם סופרים את מכבי חיפה. שאר המועדונים הישראלים מתנהלים בשיטה ישנה, אם אקדמיות נוער מיושנות, בלי תקציבים ההולמים את אירופה (לא באשמתם כמובן) ובלי יכולת ממשית לייצר סוג של המשכיות אירופית. גם שני המועדונים ה"מובחרים", זה מחיפה וזה מתל אביב עדיין לא שם, חיפה נעדרה השנה אפילו משלבי המוקדמות של הליגה האירופית, לאחר שנה מאכזבת ביותר שנה שעברה, ואילו זאת מתל אביב נכשלה לעלות גם לליגת האלופות וגם לליגה האירופית, כשבשני המפעלים הודחה מול קבוצות שמנסות לעשות את אותו הדבר, לייצר המשכיות באירופה.

מאריבור אגב כבר שם. אז מה עושים מכאן? כפי שאני רואה את זה יש להתאחדות הכדורגל ולמנהלת הליגה הנבנית, שתי דרכים מרכזיות לנסות ולפתור את אותה בעיה ישראלית אירופית. הדרך הראשונה, והפשוטה יותר, היא הדרך המידית. אני לא מכיר הרבה ליגות שמגבילות על זרים. המועדונים הגדולים באמת, כגון ריאל מדריד, מנצ'סטר סיטי, פריס סאן ז'רמן וכו', פועלות בדרך של קנייה, אם פ.צ באזל הצליחה להגיע עד לחצי גמר הליגה האירופית לפני שנתיים, ולרבע גמר לפני שנה, באותו תקציב של האלופה הישראלית, מדוע המועדונים הישראלים הגדולים לא יכולים לעשות את אותו הדבר. בדרך זו על המנהלת לבטל במידית את חוק הזרים, או לפחות להגדיל את מספר הזרים הרשומים ליותר מחמישה בקבוצה.

בשיטה הנוכחית, המחלקה החשובה ביותר לכל מועדון היא מחלקת הסקאוטינג. כשיש רק חמישה זרים, בדרך כלל המועדון שפגע בול עם כמה שיותר זרים, הוא זה שמצליח יותר, בזירה המקומית והבינלאומית. עם הגדלת מספר הזרים המותר המועדונים יוכלו פחות להסתמך על כישרונות הכדורגל הישראלי, ויותר על כישרונות הכדורגל העולמי. האנטיתזה לדרך הזרים היא דרך הישראלים, הדרך השנייה והמסובכת יותר, פתרון לטווח רחוק, אך בעולם שבו יש לחץ על המועדונים הגדולים להשיג תארים כמה שיותר מהר, הפתרון הזה, שעשוי לא להניב פירות בהתחלה, אך אין ספק שמשתלם בטווח הרחוק, עלול להיות לא מקובל. אם כן, בדרך הזאת יש על המועדונים להשקיע יותר בפיתוח כישרונות צעירים.

בניית אקדמיות נוער, כגון זו שאלופת אירופה הטרייה בכדורסל פותחת, או הקמת קבוצות בת וקבוצות מילואים לקבוצות הכדורגל, בהתחלה רק לקבוצות הגדולות כגון מכבי תל אביב, מכבי חיפה או הפועל תל אביב, ולאחר מכן לשאר הליגה. את השיטה של קבוצות בת ניתן למצוא גם כן אצל מכבי תל אביב בכדורסל, אצל הליגה הגרמנית השנייה והשלישית, גם באנגליה השיטה הזו קיימת ובעיקר ספרד ידועה בהנחלת השיטה הזאת, בהנהגת ברצלונה ב' וריאל קסטיליה של מדריד. חשוב מאוד לציין כי הצלחת השיטה הזאת לא נופלת רק על כתפיי המועדונים השונים, גם אצל מנהלת הליגה ואצל ההתאחדות, אך קודם כל אצל משרד התרבות והספורט. על השרה המכהנת לימור לבנת ועל כל משרד הספורט להתחיל חינוך ואופי ספורטיבי, כבר מגיל צעיר, כמו שבכל מדינת כדורגל גדולה באירופה יש.

אגב, עם חינוך לספורט כבר מגיל צעיר, שלל ענפי הספורט ישתפרו. לדוגמה ענפי הכדור השונים, כדורסל, כדוריד, כדורעף, או הענפים האולימפיים, כך שבמקום שלישראל יהיה מדליה פעם בשתי אולימפיאדות, בעוד כעשר עד עשרים שנה, נשמע את התקווה מנוגנת לא פעם ולא פעמיים כל ארבע שנים. וחזרה לנושא, עם אקדמיות נוער גדולות וחזקות, ועם קבוצות מילואים הקבוצות הישראליות לא צריכות לפגוע בול עם הזרים, כי יש דור ישראלי צעיר שימלא את החסר, כתוצאה מכך גם הנבחרת הלאומית תשתפר ואולי תעלה מתישהו לטורניר חשוב, כמו היורו או המונדיאל. על המנהלת לבחור כבר עכשיו באחת האופציות ולפעול דרכה, על מנת שפנים ישראלים באירופה יראו כל שנה, וביותר ממועדון אחד. וכבדרך אגב, לטעמי השיטה הצעירה היא הטובה יותר מבין שתי השיטות, אך הפתרון האולטימטיבי הוא שילוב של שתי השיטות, כמו הליגות המרכזיות באירופה, כדי להבטיח ספורט ישראלי חזק, ותחרות באירופה, כי לא סתם נטשנו את את המשחק באסיה אי שם בשנות התשעים.

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • Twitter
לוגו אריה עברית 2020.png

© 2020 עיצוב ובנייה קבסה תקשורת כל הזכויות שמורות   kabessa.co.il

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • LinkedIn Social Icon