מאת גיא טליאס | עד שהיה נדמה כי אלי גוטמן משנה את תפיסת עולמו בכל הנוגע לאימון הנבחרת, הגיע התצוגה המבישה מול ווילס והחזירה את הכדורגל הישראלי לקרקע.
ההפסד של נבחרת ישראל לווילס הוכיח כי התקוות לשינוי גישה מבחינתו של המאמן הלאומי היו מופרחות, כששוב החלטות מקצועיות שנויות במחלוקת הובילו קרוב לוודאי לאיבודו של עוד קמפיין.
בתחילתו של הקמפיין הנוכחי הצהיר המאמן הלאומי, אלי גוטמן, כי יזמן לסגל הנבחרת רק את השחקנים אשר מצויים בכושר הטוב ביותר באותו זמן נתון. הצהרה זו הייתה נכונה לשלושת המשחקים הראשונים בקמפיין, כשנדמה היה שהנבחרת אכן הולכת לכיוון חיובי, בייחוד לאחר התצוגה הנפלאה מול בוסניה.
מאז המשחק ההוא, נדמה כי המאמן הלאומי לא יצא מהאופוריה בה היה, כשהחליט מראש ללכת עם אותם השחקנים שהופיעו בו למעט שינויים שנכפו עליו (הצבתו של ליאור רפאלוב במקום גילי ורמוט הפצוע וזו של אוראל דגני במקום אייל משומר שלא זוכה לדקות משחק במכבי חיפה). גוטמן שכח רק פרט קטן אחד, חלפה חצי שנה מאותו משחק, כשהשחקנים שנכחו בו לא מצויים באותו כושר שהיו אז. הכושר הירוד של שחקנים כמו טל בן חיים החלוץ, איתן טיבי ושירן ייני לא מצדיק מקום בהרכב הפותח של הנבחרת.
מנגד, שחקנים כמו רמי גרשון, ניר ביטון, תומר חמד ואפילו בן שהר שווים בהחלט בכושרם הנוכחי מקום ב-11 הפותחים של גוטמן. גם בזירה הטקטית, הנחשבת בדרך כלל לחזקה אצל המאמן הלאומי, הוא נחל מפלה קשה לעימותו הוולשי, כשלא הגיב כלל למערך המעובה ולדומיננטיות במרכז המגרש שהציגה היריבה.
אף אחד לא מפקפק ביכולות האימון של אלי גוטמן, אך עושה רושם כי הוא מתקשה לעשות את ההתאמה הנדרשת בין אימון קבוצה לאימון נבחרת. כשמאמנים קבוצה זה נכון ברוב הפעמים לרוץ עם הרכב מסוים לאורך זמן, כשלמאמן יכולה להיות השפעה גדולה מאוד על שחקניו. לעומת זאת, שמדובר על נבחרת לאומית, שמתכנסת פעם בכמה חודשים, חייב לעשות את ההתאמה בין פילוסופיית משחק לבין הצבתם של השחקנים אשר מצויים בכושר הטוב ביותר באותו זמן נתון. בניגוד לקבוצה שרצה במשך עונה שלמה, בנבחרת אין זמן לתקן, כשהפסד אחד או שניים במשחק ביתי ליריבות הישירות על ההעפלה, חורץ בדרך כלל את גורל הקמפיין כולו.
בשורה התחתונה הנבחרת כשלה שוב ברגע האמת, כשההמשך מכאן לא מבשר טובות מבחינתה. די ברור שאלי גוטמן ושחקני יגידו שכלום לא נגמר ויש עוד הרבה משחקים עד לסיום הקמפיין, אך גם להם ברור שהפסד לבלגים בשלישי יחסל באופן סופי את הסיכויים להעפיל ליורו משני המקומות הראשונים. גם המקום השלישי המוביל לפלייאוף נמצא בסכנה ממשית עקב חזרתם הצפויה של הבוסנים לתמונה, בנוסף כמובן לכך שכל שלושת המפגשים הבאים של הנבחרת מול היריבות החזקות בבית אמורים להיערך מחוץ לישראל.
כותב הטור הינו תלמיד במכללת "ספורט פאנל" בניהולו המקצועי של נדב יעקבי
Comments