לא רק לברון- ההעברות המרתקות של הקיץ/ יוסטוני

המעבר/נטישה/חזרה הביתה של לברון ממיאמי לקליבלנד נטלה את רוב הפוקוס מאז החלו הטריידים וההחתמות באן.בי.איי. בכתבות הקרובות אנסה לסכם כמה מההעברות המרכזיות בעיניי מחוץ ללברון-לנד. "לברון ג'יימס בחר בקליבלנד", אם תשאל כל אוהד אן.בי.איי ממוצע מה היו החדשות הגדולות של הקיץ, סביר שהתשובה תהיה פחות או יותר זו. אך הקיץ הזה היה ועודנו אחד המרתקים שידעה הליגה בשנים האחרונות, כנראה מאז קיץ 2010 בו התאחדו הטריו של לברון-וויד-בוש ("לא 2, לא 3, לא 4, לא 5,לא 6, לא 7…. בעצם, כן 2") במיאמי. הקיץ הזה מרתק לא בזכות השחקנים שעברו קבוצה, אלא גם בזכות כאלה שבחרו להישאר ובראשם דווין וויד, כריס בוש וכרמלו אנתוני, שבניגוד לחברם (המוצלח מעט יותר) מדראפט 2003, בחרו שלא לעבור דירה וחתמו על חוזים חדשים בקבוצותיהם.

האמצעי הלך, האחרים נשארו. וויד, לברון ובוש. צילום: www.deviantrat.com

בכתבות הקרובות אנסה לגעת בכמה החתמות מסקרנות במיוחד בעיניי (לא בסדר מסויים). יש לזכור ששוק השחקנים החופשיים עודנו עמוס בשמועות ובכוכבים שעשויים לעבור קבוצה. בראש הרשימה מצוי כמובן קווין לאב שמתחיל את השנה האחרונה בחוזהו ולוחץ על מיניסוטה להעביר אותו בטרייד, מה שכנראה יקרה. חוץ ממנו, יש גם את אריק בלדסו של פיניקס שעדיין לא חתם על חוזה למרות הצעה חדשה של קבוצתו, גרג מונרו שכנראה יעזוב את דטרויט ועוד רבים וטובים.

החתמה מספר 1: צ'אנדלר פרסונס חותם בדאלאס תמורת 46 מליון דולר ל-3 שנים (יוסטון יכלה להשוות את ההצעה ובחרה שלא).

מי אתה? פרסונס הוא סמול-פורוורד מצויין בגובה 2.06 שנתן בעונה האחרונה 16.6 נק', 5.5 ריב' ו4 אס' למשחק ביוסטון. בסדרת הפלייאוף מול פורטלנד הוא אפילו העלה מעט את המספרים. פרסונס הוא אתלט מצויין שיודע לחדור ולקלוע מבחוץ (37% לשלוש בעונה האחרונה, קולע טוב בעיקר מהפינות). מבט על משחקו פרסונס מגלה את אחד השחקנים המהנים (והיפים) בליגה… יחד איתו דאלאס מחזיקה שלישייה התקפית מרשימה בדמות אליס-נוביצקי-פרסונס. זו הולכת להיות קבוצה שקשה מאוד לשמור עליה.

מי את? אלופת 2011 נתנה עונה סבירה ב-2013/2014 וסיימה אותה עם 49 ניצחונות, מה שהספיק לה למקום השמיני במערב (והיה מספיק לה למקום השלישי במזרח הנוראי) וחזרה לפלייאוף אחרי הפסקה של שנה. דירק נוביצקי נתן עונה טובה יותר מזו שקדמה לה ומונטה אליס התברר כהחתמה נפלאה. יחד עם ותיקים כמו קרטר,מריון, האריס וקלדרון הפסידה דאלאס לסאן אנטוניו בסיבוב הראשון של הפלייאוף. על הקווים עומד אחד המאמנים המוערכים בליגה- ריק קרלייל ועל המגרש צולף השחקן ה(כמעט) אהוב עלי בעולם-דירק נוביצקי. בקיץ איבדה דאלאס את קלדרון,קרטר ומריון והחתימה, מלבד פרסונס, גם את טייסון צ'נדלר, שהיה מגיבורי האליפות ב-2011, וריימונד פלטון שהגיעו שניהם מהניקס. כנראה שגם ג'אמיר נלסון יחתום בימים הקרובים וישאיר את גל מקל רעב לדקות משחק.

למה זה מעניין? כולנו נזכרים בערגה באליפות המדהימה של סאן-אנטוניו. מה שלא כולנו זוכרים זה כמה קשה היא עבדה בסיבוב הראשון מול דאלאס. סדרה אדירה של מונטה אליס ויכולת טובה של כל השאר הביאה את דאלאס ליתרון 2-1 על הספרס וגררה אותם למשחק שביעי. המשחק השביעי כבר נראה כמו רוב משחקי הבית של הספרס בפלייאוף וסאן-אנטוניו טיילה בדרך לאליפות. קבצה שעשתה בעיות לספרס משתפרת בקיץ? זה מעניין. חוץ מזה, זה לא רק מחזק את דאלאס אלא גם מחליש את יוסטון של האוורד והארדן שקיוותה להחתים את כרמלו או בוש ותישאר כנראה עם טרבור אריזה.

בעיות? פרסונס לא ידוע כשומר גדול וזו עשויה להיות הבעיה הגדולה. פרסונס אמור להחליף בחמישייה את שון מריון-'המטריקס' המזדקן, פרסונס טוב ממנו כמעט בכל אספקט התקפי, אך הדבר הותיר את דאלאס ללא סטופר (שומר אחד על אחד) ראוי לשמו בעמדות החוץ. צ'נדלר אמנם חזר מניו-יורק, ובשיאו הוא אחד משחקני הפנים הטובים בליגה בהגנה , אך גם הוא זקוק לעזרה משחקני החוץ. קו אחורי של האריס/נלסון/פלטון-אליס-פרסונס לא יצליח לעשות את העבודה. בטח כשנוביצקי, שישחק בעמדה מספר 4, לא נודע ביכולותיו ההגנתיות. סימן שאלה נוסף הוא סביב המספרים ביוסטון. שיטת המשחק של יוסטון יצרה את אחת הקבוצות ההתקפיות בליגה (שלישית במספר פוזשיינים למשחק- כלומר, קצב משחק גבוה מאוד). קבוצות כאלו נוטות לנפח את המספרים של השחקנים. השאלה היא האם פרסונס יוכל לתת מספרים דומים בקצב משחק איטי יותר.

הימור: ההחתמה של פרסונס לא תהיה כישלון. אך גם לא תהיה כזו שתקפיץ את דאלאס במעלה הטבלה. העובדה שוינס קרטר (שנתן עונה נפלאה), חוזה קלדרון (שהיה הרכז הטוב ביותר בדאלאס בעונה שעברה) ושון מריון עזבו תקטין את אפקט השיפור שתביא ההצטרפות של פרסונס. אני רואה את דאלאס מתקדמת במקום אחד או שניים (למקום 6-7 במערב) אך ההחתמה הזו לא תספיק כדי להחזיר את דאלאס לצמרת המערב.

צ'אנדלר פרסונס אחרי עוד שלשה במדי יוסטון. מה יהיה בדאלאס? צילום: bleacherreport.com

החתמה מספר 2:

פאו גאסול חותם בבולס תמורת 22 מליון דולר ל-3 שנים.

מי אתה? את פאו גאסול אין צורך להציג. הפאוור-פורוורד (לעיתים סנטר) שמתנשא לגובה של 2.13 הוא אחד השמות המוכרים ביותר בכדורסל העולמי. הוא פעמיים אלוף אן-בי-איי עם קובי והלייקרס. אלוף אירופה ואלוף עולם עם נבחרת ספרד איתה גם הגיע פעמיים לגמר האולימפי. בעונה שעברה שיחק בלייקרס ותרם 17.4 נק', 9.7 ריב' ו3.4 אסיס'. מדובר בשחקן פוסט-אפ מצויין, קלעי סביר בהחלט מחצי מרחק ובעל יכולת מסירה משובחת. ממש כמו האיש שעומד לשתף איתו פעולה בקו הקדמי-ג'ואקים נואה.

מי את? שיקאגו בולס היא אחת הקבוצות המפורסמות בעולם, בעיקר בזכות איש אחד שמנהל היום בכלל את שארלוט. שנת הפרישה של ג'ורדן ב98' (נשכח לרגע את מה שקרה שם בוושניגטון) עם הסל האגדי על בריון ראסל היתה הפעם האחרונה שבה שיקאגו זכתה באליפות. את העונה האחרונה סיימה שיקאגו במקום הרביעי במזרח עם 48 ניצחונות ו34 הפסדים. יתרון הביתיות והפייבורטיות לא עזרו לה מול וושניגטון של ג'ון וול והיא הפסידה, בצורה די מפתיעה, 4-1 קל מדי. בקיץ הזה עשתה שיקאגו את מה שכולם ציפו שתעשה בעונה שעברה וחתכה את קרלוס בוזר והחוזה המופקע שלו בעזרת חוק אמנסטי (לא ניכנס עכשיו למה זה אומר) והחתימה, מלבד גאסול, גם את ניקולה מירוטיץ' ודאג מקדרמוט שנחשבים לשניים מהרוקים המסקרנים בליגה. חוץ מזה, שיקאגו היא אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה כבר שנים, בעיקר הודות למאמן הנפלא- טים ת'יבודו ולסנטר המרגש/משולהב/מופרע/משונה, שחקן ההגנה של העונה שעברה- ג'ואקים נואה. חוץ מזה, לשיקאגו יש בסגל שחקן, מישהו בשם דרק רוז, שכבר הרבה זמן לא הצליח לשחק כדורסל ברצף.

למה זה מעניין? כי כבר המון זמן כולנו מחכים שרוז יהיה בריא. כי כבר שנים ברור לנו שבלי רוז שיקאגו היא קבוצה שקשה לנצח אבל איתו היא מועמדת לאליפות. אם באמת רוז יהיה כשיר העונה, אז ההחתמה של גאסול היא תוספת כוח משמעותית לשיקאגו. גאסול הוא ווינר מוכח, שחקן התקפה מגוון שיכול להוסיף המון לשיקאגו. בכלל, נראה שלשיקאגו יש את אחד מהקווים הקדמיים המעניינים בליגה כשמלבד נואה וגאסול שיפתחו, ישנם גם גיבסון הנפלא ומירוטיץ' המסקרן שיעלו מהספסל. מירוטיץ' יאפשר לרווח את המשחק כ"סטרץ' 4" וגיבסון ייתן אנרגיות והגנה כמו תמיד. תוסיפו לזה קו אחורי שכולל את רוז,היינריך,באטלר המשתפר,דאנליבי הוותיק ודאג מקדרמוט הרוקי המסקרן שהיה אחד הקלעים הטובים במכללות בעונה שעברה והרי לנו סגל שבהחלט יכול לאיים על אליפות המזרח. לפחות.

אלוף אירופה, אלוף עולם, אלוף אן-בי-איי. יחזיר את האליפות לשיקאגו? צילום: nba.com

בעיות? דווקא הרכות של גאסול שנחשבת לבעיה קבועה אצלו, לא אמורה לבוא לידי ביטוי כשסביבו חבורת הבולדוגים של שיקאגו. מעניין לראות איך גאסול ונואה יסתדרו כששניהם נהנים לעמוד על ההיי-פוסט ולחלק מסירות, אך גם בתחום הזה אני מניח ששיקאגו תמצא את הדרך להתמודד. מדובר בשני שחקנים אינטלגינטיים וקבוצתיים שיעשו הכל כדי לעזור לקבוצה (אולי אפילו הורדה של גאסול לספסל ועלייה עם מירוטיץ'/גיבסון בחמישייה, דבר שיעניק איזון רב יותר בין החמישייה לספסל). הבעיה העיקרית היא שאלת הכשירות של רוז. בלעדיו, גם עם ההחתמה של גאסול, מדובר בקבוצה פלייאוף סבירה. המזרח אמור להשתפר בעונה הבאה (אנחנו אומרים את זה כבר שנים) ולקבוצה ללא רוז יהיה קשה מאוד להגיע מעבר לסיבוב הראשון בפלייאוף. שאלה שנייה שמטרידה היא הגיל. גאסול בן 34 כשכמעט בכל קיץ מאז היותו נער הוא משחק במסגרת הנבחרת (אפילו הפסיד לנבחרת העתודה הישראלית של בורשטיין, גרין וחבריהם בחצי גמר אליפות אירופה ב-2000). גאסול ישחק כנראה גם הקיץ באליפות העולם בספרד. האם יש לו כוח לעוד עונה טובה?

תחזית: הצד השני של התחזקות המזרח, היא ההיחלשות של מיאמי ואינדיאנה. המזרח נראה פתוח לגמרי בלי אף פייבוריטית ברורה. אני מאמין שגאסול ייתן עונה טובה, אמנם המספרים ירדו מהעונה בלייקרס אך הוא יתרום המון לשיקאגו. אני מאמין (או רוצה או מתפלל) שהעונה רוז יהיה כשיר ואיתו הקבוצה הזו שווה גמר אן.בי.איי. זה ההימור שלי.

מקווה שנהניתם. שיהיה שבוע שקט ונעים.