מהפכה של שמחה

 מאת דניאל היט| בעונה שעברה ברצלונה נכשלה וסיימה עונה ללא תואר משמעותי לראשונה משנת 2008, מה שגרם למהפכה מקצועית בקיץ. חלפה לה שנה וכרגע נראה שדבר לא יעצור את הדאבליסטית הטרייה בדרך לטרבל היסטורי.

"אנחנו מתחילים היום בבניה של ברצלונה חדשה ומרגשת. הקבוצה שלי תשחק כדורגל התקפי, אטרקטיבי ולכן תצטרך לדעת גם להגן בצורה טובה". אלו הדברים שאמר מאמן ברצלונה, לואיס אנריקה, כאשר הוצג בחודש מאי אשתקד. כשבוחנים את מילותיו של אנריקה (הידוע גם בכינוי לוצ'ו = לוחם), אפשר לסכם את עונתו הראשונה בשתי מילים: הבטיח וקיים. ברצלונה של העונה היא הקבוצה השלמה ביותר – משלבת משחק יפה יחד עם יעילות קטלנית. אז מה בעצם גרם למהפכה כה גדולה תוך עונה אחת בלבד?

התייצבות ההגנה

נקודת התורפה של ברצלונה תמיד הייתה חוליית ההגנה ובשיטת הטיקי-טאקה המסורתית שלה החזקת הכדור נועדה בין היתר למנוע מהיריב לסכן את ההגנה. "לוצ'ו" החליט שבמקום לשים פלסטר על הפצע עדיף לרדת לשורש הבעיה והפך את ברצלונה לקבוצה עם ההגנה הטובה ביותר בספרד (ספגה רק 21 שערי ליגה לעומת 33 בעונה שעברה). התייצבות ההגנה נבעה מכמה פרמטרים:

א. החלפת השוערים –ויקטור ואלדס שירת נאמנה את ברצלונה, אבל לא הייתה לו תחרות אמיתית בשער עם חוזה פינטו וכאשר פגו חוזיהם הגיעו במקומם קלאודיו בראבו ומארק-אנדרה טר שטגן. בראבו הפך להיות השוער בליגה אחרי שהגיע עתיר ניסיון מריאל סוסידאד, ואילו טר שטגן הפך להיות השוער שמשחק בגביע ובליגת האלופות. התחרות הבריאה ביניהם ממקסמת את יכולתם, דבר שלא היה קיים קודם לכן עם ואלדס ופינטו.

ב. חזרתו של פיקה לכסות את ההגנה – בשנים האחרונות ג'רארד פיקה סבל מירידה חדה מאוד ביכולת וגם בתחילת העונה הנוכחית הוא פתח ביכולת לא משכנעת, כשכבר החלו דיווחים על חזרה אפשרית שלו למנצ'סטר יונייטד. לואיס אנריקה ספסל את פיקה וכנראה שפיקה היה צריך את "סטירת הלחי" הזאת כי לאחר שחזר להרכב הוא שב להיות העוגן של ברצלונה בהגנה.

ג. השינוי הטקטי של אלבס – בשנים קודמות היינו רגילים את דני אלבס פורץ על קו ימין ללא הפסקה, השנה אנחנו רואים דני אלבס טקטי והגנתי יותר, כזה שנשאר מאחור ולא מפקיר את ההגנה. הוא עדיין החוליה החלשה בהגנת ברצלונה וסיכוי סביר מאוד שהוא לא יאריך את חוזהו בברצלונה ויעזוב הקיץ, אבל העונה הוא החזיר מכבודו והוכיח שהוא יכול להגן לא רע בכלל.

ד. ההתאמות לאירופה – לואיס אנריקה הבין שמה שטוב לליגה הספרדית לא בטוח יספיק לאירופה ולכן בחר לתת לטר שטגן הזדמנות להיות השוער שלו בליגת האלופות (וזהו סיכון לא קטן מכיוון שהוא לא משחק בעקביות ובתדירות דיי נמוכה), מה שביטל את יתרון הגובה שהיו לקבוצות שמגביהות כדורים לרחבה ומשחקות עם חלוצים גבוהים יותר מול בראבו, שהוא שוער נמוך יחסית לטר שטגן. "ברומא תהיה רומני".

חזר לעצמו. פיקה.

מצבים נייחים

מצבים נייחים הפכו לחלק בלתי נפרד מהכדורגל המודרני ועד העונה כשברצלונה הייתה מקבלת הזדמנות מכדור קרן או בעיטות חופשיות היא הייתה בד"כ משתמשת בכדור קצר מפחד לאבד את הכדור, ואילו בהגנה הייתה סופגת לא מעט ממצבים נייחים. העונה ברצלונה כבשה 22 שערים ממצבים נייחים בליגה (6 פנדלים, 8 קרנות, 5 הגבהות לרחבה ו-3 בעיטות ישירות לשער). בעונה שעברה היא אומנם כבשה 18 שערים ממצבים נייחים, אבל 10 מהם הגיעו רק בפנדלים, מה שאומר שללא פנדלים ברצלונה כבשה העונה 16 שערים ממצבים נייחים – פי שניים מהעונה שעברה!

כשלואיס אנריקה נשאל האם בארסה כובשת עכשיו במצבים נייחים בזכות מזל הוא ענה: "אונסואה עושה עבודה נהדרת". חואן קרלוס אונסואה הוא שוער בעברו (ואפילו היה שוער שני בברצלונה) והוא עוזר המאמן של אנריקה והאיש שהאמון על האסטרטגיה במצבים נייחים בשני קצוות המגרש. ברצלונה השתפרה מאוד במצבים הנייחים גם בהגנה: העונה היא ספגה רק שני שערי ליגה מנגיחה, בשנה שעברה היא ספגה 12(!).

נתון זה מסביר את ההתעקשות של הצוות המקצועי על ז'רמי מאתייה, הבלם/מגן הצרפתי, שהוסיף מימד של גובה למשחק ההגנה של ברצלונה וגם כבש בעצמו במצבים נייחים מול סלטה ויגו (שממנה באו אנריקה ואונסואה) וריאל מדריד, ולמרות שהורמו לא מעט גבות לנוכח העובדה שהבלם/מגן הצרפתי הגיע תמורת 15 מיליון יורו בגילו המבוגר (30) ולנוכח העובדה שהוא לא מנהל אורח חיים ספורטיבי לגמרי (הודה שהוא מעשן מדי פעם).

 רענון הקישור

כל שינוי בברצלונה בשנים האחרונות הוגדר ע"י התקשורת כ"תום עידן" – העזיבה של גווארדיולה, פטירותו בטרם עת של עוזרו טיטו וילאנובה והחלפת שיטת המשחק של ברצלונה מטיקי-טאקה. אבל אם יש משהו שבאמת סימן תום עידן העונה הוא חילופי המשמרות בקישור של ברצלונה – צ'אבי הרננדז הפך להיות שחקן ספסל ו"כינור שני" ואיבן ראקיטיץ' הפך להיות המנוע של הקבוצה באמצע לצידו של אנדרס אינייסטה.

"לפעמים אני מרגיש שזה נראה שאנחנו לא יכולים לשחק ביחד" אמר אינייסטה על צ'אבי. צ'אבי איבד מהחדות שלו ועדיין יש לו ראיית משחק פנטסטית ומסירות מדויקות כסרגל, אבל זה לא מספיק לקבוצה שרוצה לזכות בכל התארים וצריך גם זריזות, פיזיות ויכולת לרוץ 90 דקות, מה שמן הסתם אין לשחקן בגיל 35. ראקיטיץ' הוסיף לברצלונה משהו שלא היה לה – יכולת לכבוש מהקישור, מה"גל השני" שמצטרף לרחבה כששלושת החלוצים ברחבה ומוקפים בשחקנים ששומרים אותם.

היורש של צ'אבי?

שלישיית ההתקפה הקטלנית – הMSN

בעונות הקודמות מרכז הכוח של הקבוצה היה נמצא בקישור הפנטסטי של בוסקטס- צ'אבי- אינייסטה, משום שהקבוצה הייתה בנויה על המסירות הקצרות שבאו מהקישור. העונה ברצלונה שינתה את תוכנית המשחק שלה ומרכז הכוח של ברצלונה מצוי בשלישיית החוד הטובה באירופה – הMSN (ראשי התיבות של מסי-סוארז-ניימאר).

שחקני ההגנה והקישור התחילו להעביר כדורים ישירות מההגנה להתקפה, מה שבעצם הפך אותה מקבוצה שבנויה רק על החזקת כדור לקבוצה שגם מסוגלת לשחק על מתפרצות והתקפות מעבר מהירות, שמונעות מהיריב אפשרות להתכונן ולא בכדי שלישיית ההתקפה הזאת שברה שיא בגמר הגביע מול אתלטיק בילבאו – השלישייה קבעה שיא ספרדי חדש של כיבוש 120 שערים (!) בעונה.

ההחתמה של סוארז הייתה ההימור הגדול ביותר של בארסה העונה – היא החתימה שחקן שעלה לה 75 מיליון פאונד אחרי הנשיכה המפורסמת שלו, שהיה מושעה עד סוף חודש אוקטובר (מה שאומר שלא שיחק משחק רשמי כשלושה חודשים) ומכרה את אלכסיס סאנצ'ס כדי לממן את ההחתמה שלו (למרות עונה נהדרת של סאנצ'ס).

הפתיחה שלו הייתה צולעת, אבל בסופו של דבר הוא התאקלם נהדר בקבוצה והביא איתו את התשוקה למשחק ואת הלחץ הבלתי פוסק על שחקני ההגנה, מה שגורם להרבה טעויות שלהם.  זאת בנוסף כמובן ליכולת ההבקעה הפנומנלית שלו ולראיית המשחק הכמעט מושלמת שלו. אבל לא רק החיזוק של האורוגוואי שהגיע מליברפול עשה את ההבדל: מסי החליט כנראה שהשנה הוא זה שייקח את כדור הזהב ומתחילת שנת 2015 הוא פשוט בלתי ניתן לעצירה.

מסי הוסט העונה לחלוץ הימני של הקבוצה (העמדה שבה הוא התחיל את הקריירה עד שפפ שינה את תיפקודו) ומהלך זה גרם לעובדה ששחקנים פחות תוקפים מהצד שלו ושל דני אלבס (מחשש להשאיר את מסי ללא כיסוי). זה לא רק החזרה שלו לאגף שנותנת לו יותר חופש פעולה, אלא גם שהוא חזר להיות יותר נייד וזריז (אולי קשור לעובדה שהוא השיל ממשקלו 3.5 ק"ג) ונראה שהוא נהנה מאוד מאיך שהוא והקבוצה שלו משחקים.

ובעוד מסי וסוארז הציגו מספרים אדירים גם בשנה שעברה, השינוי המשמעותי ביותר העונה הוא של ניימאר. העונה יש לו 38 שערים ו-11 בישולים ב-50 משחקים, לעומת 15 שערים ו-15 בישולים ב41 הופעות שנה שעברה. ניימאר הגיע בעונה שעברה לא רק לליגה חדשה, אלא גם ליבשת חדשה עם סגנון משחק אחר ולקח לו זמן להתאקלם ולצבור ביטחון, והשנה הוא פרע לחלוטין את השטרות והוכיח כמה כישרון טמון בו.

מי יעצור אותם?

אז האם הכל מושלם?

התשובה היא לא. גם אם ברצלונה תיקח את הטרבל שלו היא בהחלט ראויה, יש עדיין כמה נקודות שהיא חייבת לשפר ולשקול לעתיד:

1. חילופי הכוכבים- בחודש ינואר החליט לואיס אנריקה לפתוח עם מסי וניימאר על הספסל מול ריאל סוסידאד, לאחר שחזרו באיחור מחופשת חג המולד. באותו משחק ברצלונה הפסידה, מה שהוביל לכאוס מוחלט בקבוצה וכמעט נגמר בפיטוריו של אנריקה. דבר דומה קרה כאשר הוא החליף את ניימאר במשחק מול סביליה (במשחק שבו ניימאר היה מצויין עד שהוחלף ולאחר שיצא ברצלונה איבדה יתרון וסיימה ב2:2) והאחרון הגיב בזעם ובתנועות ידיים, מה שמראה על חוסר מקצועיות וכבוד כלפי המאמן. הסמכות המקצועית היא של המאמן ולא יכול להיות שכל פעם שאחד מכוכבי הקבוצה יוחלף תתחולל מלחמת אגו בין השחקנים (היו שמועות שגם אם אנריקה ייקח טרבל יש סיכוי שלא ימשיך בקבוצה, למרות שסביר להניח שהוא יישאר בעונה הבאה).

2. רכש- ברצלונה אומנם הצליחה העונה ברכש שעשתה הקיץ, אבל יש לציין שהמצב אינו מושלם – היא שילמה כ- 15 מיליון יורו על תומאס ורמאלן, שהגיע פצוע מארסנל ובעצם לא שיחק כל העונה  (משחקו הראשון העונה היה נגד דפורטיבו לה קורוניה במחזור האחרון של העונה). בנוסף ברצלונה ידעה שעקב עונש שקיבלה מפיפ"א היא לא תוכל להחתים שחקנים הקיץ ובמקום למצוא מחליף ראוי לדני אלבס, שמסיים חוזה הקיץ, היא בחרה להחתים את דוגלס, מגן ברזילאי שהגיע מסאו פאולו ושיחק רק חמישה משחקים מכיוון שהציג יכולת ירודה מאוד. בארסה צריכה הייתה להביא מגן מוכח שיוכל להתחרות עם אלבס ולהחליף אותו כישסיים את חוזהו.

3. בנוגע להעברתו של לואיס סוארז, אין ספק שמדובר בחלוץ המרכזי אולי הטוב ביותר בעולם, אך אלכסיס סאנצ'ס שהועזב כדי לממן את החתמתו של סוארז יכול היה להשתלב אולי לא פחות טוב אם מסי וניימאר היו בכושר כזה. הרי בעונה שעברה ברצלונה הייתה רחוקה ניצחון אחד מאליפות ויכול להיות שההתקפה של ברצלונה הייתה מציגה מספרים זהים או לא רחוקים גם איתו (גם הוא לוחץ את הבלמים ללא הפסקה ויכול לשחק כחלוץ וגם בכנפיים, מה גם שהוא יותר צעיר מסוארז ויש לו יותר שנים לשחק ברמות הגבוהות ביותר).

מה שבטוח, גם אם ברצלונה לא תזכה בליגת האלופות ביום שבת, היא עדיין תסיים את העונה עם דאבל ענק ועם עונתה הטובה ביותר מזה שנים, מה שנותן המון תקווה להמשך לאוהדי הבלאוגרנה בפרויקט המהפכה של לואיס "לוצ'ו" אנריקה.

כותב הטור הינו תלמיד במכללת "ספורט פאנל" בניהולו המקצועי של נדב יעקבי.

#ברצלונה #כדורגלספרדי #כדורגלעולמי