מי הכי יפה בעיררפאל קבסה ולירון איפרגן
00:00 / 1:05:28

מכתב ליענק'לה

מאת תמיר אלחיאני | הקבוצה סופסוף נתנה משחק טוב בנתניה, וזה בדיוק הזמן המתאים לדבר על חיזוק. תמיר אלחיאני בפנייה נרגשת ליענקל'ה שחר לחיזוק הקבוצה

אהלן יענקלה.

מה שלומך? מאמין שלא רע בכלל. קצת נחת אחרי תקופה באמת מסריחה. סוף סוף גם הניצחון מגיע מלווה בתצוגה לא רעה בכלל. אמנם לנצח את מכבי נתניה דהיום זה סוג של לבעוט בגופה, אבל עדיין – גם מול גופות צריך לדעת לשחק, ומול גופות אחרות בליגה נכשלנו כליל, כזכור, אז יש בהחלט ממה להתעודד ברמת היכולת האינדיבידואלית והקבוצתית.

אין ספק, יש סימנים ראשונים לכך שהגיבוי לסטנוייביץ׳ יכול להתברר כמוצדק (אם כי עדיין מוקדם לקבוע), הקבוצה מתחילה לפתח לה ניצוץ של מומנטום חיובי והנה מתגנבת לה אותה התחושה החמימה הזו אל בית החזה שלך, תחושת ״מי יכול עלינו״ המפורסמת. אותה התחושה שחשת בכל ינואר מאז 2006. התחושה שגרמה לך ל"הסתמכות על החומר הקיים", או יותר מדויק – לזילזול מוחלט בכל הנוגע להבאת רכש. פרטים אצל אייל שטרכמן, דניאל הבר ודניאל ססארץ׳.

אז לפני שתיתן לתחושה הזו (יש אלו המכנים אותה גם ״יהירות״) לשטוף אותך כליל, תרשה לי רגע להציג בפניך את התסריט האופטימי ביותר, ורוד כמו חלום של דובון אכפת-לי, עבור המועדון לעונת המשחקים הנוכחית, במידה ותחליט לעשות את מה שכולנו חוששים, ולהסתמך על הסגל הקיים: מכבי חיפה ממשיכה להינשא על גלי המומנטום, מנצחת כמה וכמה משחקים ברציפות, הפער ממכבי תל אביב מצטמצם לו ופתאום אפילו אליפות לא נשמעת כמו מילת גנאי והזייה דמיונית.

ינואר מגיע, כרגיל במכבי חיפה משחקים בכאילו ומביאים במקרה הטוב איזה ילד בולגרי בן 18 בלי סחוס בברכיים, ממשיכים לנצח עוד כמה משחקים ולהאמין שהכל טוב. מפה לשם, הפסד מקרי מכניס את המערכת ללחץ, מתחילה לה צליעה קלה, פציעה בלתי נמנעת של שחקן מפתח משתקת אותו לחודשיים, גל פציעות תשישות הופך שחקני נוער לשחקני הרכב, בגביע עפים בפנדלים ברבע הגמר, והעונה מסתיימת לה עם מקום שלישי ובערך שבעה משחקי גארבג׳ טיים מוחלטים. עד כאן התסריט האופטימי מאוד, כאמור. ראינו את זה כבר קורה בלייב.

אתה מבין יענקלה? אנחנו כבר לא רואים את הסגר שאתה מטיל על בכיסים שלך בינואר כ״הסתמכות על החומר הקיים״. אנחנו רואים אותו כמה שהוא – חוסר שאפתנות. אנחנו כבר מבינים היטב מה ומי יש לנו ביד, ומבינים היטב שהם, מה לעשות, לא מספיק טובים. הם לא גרועים ברמת ירידת ליגה, והם מספיק טובים להשתלב בצמרת, אפילו בצמרת הגבוהה. אבל לא מעבר לזה.

במקום לקחת את הקבוצה לשלב הבא, בכל ינואר שבו אתה מרים את הפוך מעל הראש וחורפ אתה מפסיד הרבה יותר מאשר את הליגה של אותה העונה. בצומת אחת קריטית, בינואר שבו יכולת להביא את ערן זהבי, הפסדת את השליטה בכדורגל הישראלי באופן מוחלט. זה, כמובן, לאחר שבינואר 2010, בעונת ליגת האלופות, החלטת להישאר עם הסגל הקיים פלוס סעדאת בוקארי, בזמן שכל הסגל קרס מעייפות והפסיד 13 נקודות פער בראשות הטבלה, עד לאותו סוף מר. עוד נקודה בה יכולת לייצר שושלת והפסדת אופציה להשתלטות מוחלטת על הכדורגל הישראלי.

מכתב ליענק'לה. צילום: אורטל דהן זיו


ואני פונה אליך ישירות, יענקל'ה, כי זה אתה. לא מכיר מאמן בעולם שיגיד לא לשחקן איכותי (או שחקנים איכותיים) שישדרג את הקבוצה שלו. ואלוהים, כמה שאנחנו צריכים אחד כזה. אחד? אנחנו צריכים במינימום עוד ארבעה כאלו, אחד לכל סקציה במגרש.

לא יודע מה איתך, יענקל'ה, אבל אני לא רואה במקום השני בליגה כמטרה או כהצלחה. מועדון כמו שלך, עם קהל כל כך פנאטי ונאמן, עם כזה פאר והדר, עם כאלו מתקנים, עם כזאת מסורת, לא צריך להסתפק בשום דבר מלבד מאבק חסר פשרות על תואר האליפות. כל שנה.

כמו שאמרתי בתחילת השנה – המקום השני יתקבל בהבנה. ברור לי שמכבי תל אביב הייתה ועודנה פייבוריטית ברורה ומוחלטת לאליפות, יש לה את כל הכלים ובנוסף, יש לה ביטחון ורוח גבית של הצלחות. כבר ראית מה ביטחון יכול לעשות ליכולת של שחקן. אבל וואלה – מעבר לתועלת הברורה שבבניית הקבוצה לעונה הבאה כבר מעכשיו, אם בינואר הזה תשכיל לעשות את המהלכים הנכונים ותראה רצינות ברכש, ואני מוכן שיצטטו אותי כאן, גם השנה שום דבר לא גמור.

אפשר וצריך להביא שחקנים טובים בינואר, כל מה שבאמת צריך זה רצון ורצינות. וכסף. כסף יש לך. אנחנו רואים את הסמי מתמלא מדי שבוע, ויודעים היטב שאתה מניב פדיון נאה מאוד ממנו, גם לאחר ההוצאות שאינן מבוטלות. אז אין בעיה, אני באמת מאחל לך רק הצלחה ושתמשיך למלא כיסיך כרימון, אבל מצד שני – שים את הכסף הזה היום על שחקנים טובים, טובים באמת, שחקני הכרעה, ותראה איך הכסף ימשיך לזרום ולהתגלגל אליך, בין אם מהכנסות קהל, ובין אם מכספים על תחרויות באירופה.

ואתה יודע כמונו, שלא שמת את הכסף או את הרצינות באירופה כבר כמה שנים טובות. התוצאות של כך ניכרות היטב על פני השטח, גם בליגה המקומית.

באמת שמבאס לי לעשות את זה אחרי ניצחון. בא לי לחבק את כולם ולומר כמה הם גדולים, כי באמת שמגיע לחבר'ה האלו חיבוק גדול. אף אחד מהם לא עשה בכוונה, מי שכן נדחק לשולי הספסל או ליציע, וכולם היו קורבן לכדור השלג המטורף הזה שחירב לנו את החיים בחודשים האחרונים. אבל ראויה האמת להיאמר דווקא עכשיו, בשיא האופוריה– הם לא מספיק טובים, הם לא מתעלים ברגעים שבאמת צריך אותם, ועל מנת להשתדרג, הם חייבים לצידם שחקנים טובים יותר, מנהיגים, וכאלו שיידעו להתעלות.

זה הזמן ללחוץ על הגז, לא ליהנות מההצלחה הרגעית. והכי חשוב – זה הזמן לתת לקהל העצום הזה, קהל שאין כמוהו בארץ בכמות או באיכות, את הקבוצה שהוא ראוי לה באמת.

#מכביחיפה

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • Twitter
לוגו אריה עברית 2020.png

© 2020 עיצוב ובנייה קבסה תקשורת כל הזכויות שמורות   kabessa.co.il

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • LinkedIn Social Icon