שבוע דרמטי עבר על מכבי. זה התחיל בהחתמה של אבי ריקן ביום חמישי האחרון, במה שנראה כמו שחקן שהתאים לקישור שלנו כמו כפפה ליד. תגובת הקהל לא אחרה לבוא, והמספר של 20000 מנויים ומעלה, החל להיות ריאלי יותר ויותר. אבל זה לא נגמר בזה… בבוקר שלאחר המחזות הנעימים מבלומפילד כאלו שגורמים לי לדופק מואץ ולאו דווקא בלב (והמבין יבין), התעוררנו כולנו לטוטו תמוז ירוק לשלוש עונות בהחתמה שהעבירה מסר חד וברור לאויב בצהוב- אנחנו כאן כדי להלחם בכם עד חורמה! השיא הגיע במסיבת העיתונאים העניינית והקצרה ביום רביעי עם האמירה החדה והברורה של נשיא המועדון יעקב שחר: "אנחנו המועדון הגדול בארץ, עם קהל האוהדים הנאמן והגדול בליגת העל שמוכיח את עצמו פעם אחר פעם, עם המתקן המפואר ביותר והמסורת האירופית המפוארת ביותר בארץ. אנחנו מכוונים לאליפות ולא פחות מזה"
תשמיעו לעצמכם בראש צליל של תקליט ישן ושרוט ותתעוררו.
זה באמת היה יכול להיות שבוע מוצלח, שבוע אחר, שבוע ירוק ומלא תקווה. אבל במקום זה קיבלנו המשך של התנהלות יהירה שדורכת במקום במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב הולכת לאחור. על הפן המקצועי של רכש שחקנים שלא מגיעים, על מחנה אימונים מבוזבז, על שלושה חודשים+ שהיו למערכת למצוא שחקנים זרים ולהביא אותם למועדון ולא לחכות כרגיל לרגע האחרון, על כל אלו אני לא אכתוב. כי נמאס לי.
אבל על מה שקרה היום במסיבת העיתונאים אני לא יכול לשתוק, והאמת שבא לי להתפוצץ. "עוד לא התחילה השנה וכבר שואלים על אליפות. אענה בסוף השנה על אליפות" רוצה לומר? אין ציפיות, לא מכוונים לטופ, לא רוצים להלחיץ את השחקנים היקרים שלנו כולל שבעת המופלאים מהנוער שאנחנו שומעים עליהם בוקר וערב. אני מבין שארבע השנים האחרונות הורידו את רמת הבטחון העצמי במועדון, אבל לדבר על אליפות בסוף העונה? יעני במילים פשוטות "נראה מה יהיה ונקווה לטוב". איפה המסורת הירוקה? איפה הדורסנות? איפה ההרתעה? איפה המסר ליריבות (שנראות רע מאוד בנתיים)? איפה קצת כבוד עצמי? אנחנו פאקינג מכבי חיפה ולדבר על אליפות בסוף השנה זה כל כך קריית שמונה. ואז הגיע "לא פעם פגעתם ביכולת שלנו להביא שחקן זה או אחר" רוצה לומר? התקשורת אשמה. במה היא אשמה מר שחר? בזה שקיבלת עצות רעות מאוד בארבע השנים האחרונות? האם היא אשמה בזה שהוצאת מליונים על שחקנים שלא ראויים להיות אפילו מחליפים שלישיים במכבי חיפה? או שאולי היא אשמה שלאותם שחקנים גרועים נתת ברוב נדיבותך חוזים ארוכים ושמנים שאתה, מר שחר לא הצלחת להפתר מהם? האם התקשורת אשמה בקריסת השחקנים ברגעי האמת? בזה שאנחנו כבר ארבע שנים הולכים לים בחורף? האם היא אשמה בזה שארבעה מאמנים התחלפו כאן בארבע שנים, וכולם אחד אחרי השני נכשלו? חשבת פעם מה המכנה המשותף לכל הכשלונות האלו? אפשר לדבר הרבה על התקשורת ועל כמה היא מעורבת בכל מה שקורה היום, והאמת שגם לי זה מפריע. אבל להאשים את התקשורת בחוסר יכולת להביא שחקני רכש? נו באמת…
אין דברים כאלו (צילום: אורטל דהן זיו)
ואז כשחשבתי שהרע כבר מאחורינו הגיע המשפט שהטריף אותי לגמרי "הם לא אלה ששולחים את היד לכיס להביא אותם" רוצה לומר? אתם לא משלמים לשחקנים אז אל תבואו בדרישות ואל תתערבו לי (ההמשך הטבעי של המשפט כמו שאני רואה אותו הוא לכו תקנו מנויים ושבו בשקט). האוהדים האלה, "הם" כמו שכינית אותנו מגרדים את ה 20000 מנויים למוצר בינוני השנה ואחרי אחת השנים הכי מבזות בתולדות המועדון בעידן המודרני ובטח מאז שאני זוכר את עצמי. "הם" אלו שעמדו בגשם בפתח תקווה ושרו לשחקנים בשבת קרה וגשומה אחרי עוד הפסד מביך. "הם" אלו שלמרות הבזיון הנוראי של שנה שעברה, הגיעו בהמוניהם למשחקים, עודדו ודחפו את הקבוצה. "הם" אלו שמוציאים מכספם מאות ואלפי שקלים בשנה לנסיעות אחרי הקבוצה למשחקי בית וחוץ, שמכינים ציוד עידוד, שמוותרים על זמן עם המשפחה כדי לבוא למשחקים. "הם" אלו שבשבוע הבא ירימו טורניר לזכרו של שון כרמלי ז"ל ואח"כ יקיימו אירוע הוקרה לשחקן השנה שלנו מהעונה הקודמת. "הם" אלו שמביאים כבוד אמיתי למועדון הזה בשנים הכושלות האחרונות ולא נגררים למחוזות האלימות והגזענות. "הם" אלו ששרים לשחקנים "לבןא לפה" כדי לתת להם חיזוק אחרי עוד הפסד. ו"הם" מר שחר מסתובבים עם הראש באדמה כבר ארבע שנים כי מכבי חיפה האמיתית שלנו הולכת והופכת לזכרון מתוק מהעבר והעתיד בנתיים לא נראה משהו. פעם אחת הייתי רוצה לשמוע מילה טובה וחמה, אבל אמיתית כזו שיוצאת מהלב ולא כדי לצאת לידי חובה לקהל המדהים הזה שאין כדוגמאתו בארץ ושהולך והופך לקהילה חזקה ונאמה.
ביום שבת יש דרבי גביע הטוטו, שוב נגיע ברבבות ביום שהולך להיות חם בצורה קיצונית. אל תיקחו אותנו כמובן מאליו שם למעלה, כי השנה, אם וכאשר זה יתפוצץ לנו שוב בפנים התחושה שלי היא שגם בטרקלין הממוזג ביציע המערבי, ירגישו את החום.
Comments